מתי יודעים שיש מאבק אליפות צמוד בליגת העל? כשמשווים אותה למפעל אחר ואומרים "מעכשיו - כל משחק הוא גמר גביע בשבילנו". מכבי ת"א והפועל באר־שבע צמודות בטבלה, כשנותרו להן עוד שישה מחזורים (סליחה, גמרים) לסיום העונה, כולל עוד מפגש ישיר. זאת הייתה ללא ספק עונה מצוינת של ליגת העל, והיא תקבל סיום מהסרטים.
אחד מהתסריטים הללו עשוי להתממש: 1. ערן זהבי מניף צלחת אליפות ופורש. 2. רן קוז'וך, המאמן דליל הניסיון, לוקח אליפות עם חבורה שהתחזיות האופטימיות לגביה עמדו על מקום שלישי. מאוד יכול להיות שהאליפות תוכרע במחזור האחרון, דבר שעל פי היסטוריון הכדורגל ירון משעל קרה 23 פעמים בהיסטוריה. זאת סיבה מצוינת לחזור למאבקי האליפות הכי דרמטיים שהיו פה. הפעם אוהדי מכבי חיפה יכולים להיות רגועים: אף אחד לא ייקח אליפות על חשבונם ברגע האחרון.
5. הכח העולה - 1964/65, הכח ר"ג אלופה
"השחקנים התחבקו והתנשקו, בעקבותיהם עשו כך גם חסידי הקבוצה העולזים", תיארו ב"ידיעות אחרונות" את הסיום הדרמטי במגרש "גלי גיל". הכח ר"ג הגיעה למחזור האחרון כשהיא צריכה לנצח את מכבי ת"א, ובמקביל שהפועל ת"א תפסיד למכבי נתניה. האדומים הצליחו לפשל עם הפסד 1:0, ובמקביל הכח פיגרה 1:0 מול מכבי חסרת היומרות עד הדקה ה־74. בדקה ה־85 הכח הפכה את התוצאה ו"השחקנים התעלפו מרוב התרגשות". הכח זכתה באליפות הראשונה בהיסטוריה שלה (מתוך שתיים), לעיני 4,000 אוהדים. בינתיים, "צעירי הפועל ת"א ירדו מהמגרש מדוכאים־מאוכזבים", בעוד הקהל "היה בלתי ספורטיבי וקרא לעברם קריאות גנאי". היו ימים בהם הייתה ציפייה שהקהל לא יתאכזב ממפגן לוזריות כזה, ויפנים שזה רק ספורט.
4. משחק השרוכים - 1997/98, בית"ר יר
ושלים אלופהמאבק שעבורו הומצאו יותר נרטיבים חלופיים מפרק ממוצע של "משחקי הכס", אבל בסופו של דבר העיניים לא משקרות: הפועל בית־שאן לא רצתה לנצח את בית"ר ירושלים. מחזור לסיום העונה, בית"ר הובילה בנקודה על פני הפועל ת"א. בדקה ה־86 אלמוג חזן השווה ל־2:2 והעלה לפסגה את האדומים (שניצחו 0:1 את הפועל פ"ת). הקהל בבלומפילד פרץ למגרש והחל לחגוג (אז עוד לא האמינו בנאחס). ואז בית־שאן עשתה הכל כדי שבית"ר תנצח. איתן טייב נזכר לקשור שרוכים בכדור קרן, אישטוון פישונט דחק מקרוב – האליפות צהובה־שחורה, ובית־שאן נשארה בליגה. ביזיון? חוסר ספורטיביות? המסקנה היא לא להגיע למחזורי ההכרעה כשאתה תלוי בחסדים של אחרים.
3. הנבדל של לנדאו - 1985/86, הפועל ת"א אלופה
משחק ליגת העל הראשון ששודר בטלוויזיה בשידור חי היה משחק אליפות אמיתי. על כל הקופה. המוליכה, מכבי חיפה, הייתה צריכה תיקו בבלומפילד מול הפועל ת"א, שמצידה הייתה חייבת לנצח כדי לזכות בתואר. כמובן שזה הסתיים באירוע שנוי במחלוקת: שער מספק נבדל של גילי לנדאו בדקה ה־86, שלקח לירוקים את החלום על אליפות שלישית ברצף. "ידעתי שמחשבה יוצרת מציאות", סיפר לימים לנדאו בדרכו הפיוטיות, "אמרתי לכולם שאכבוש את שער הניצחון כמו שחלמתי בלילה". ציון מרילי ממכבי חיפה אישר את קיומו של החלום, משה סיני טען שהוא תיכנן את זה שבועיים. מכבי חיפה בטוחה ששדדו אותה עד היום.
2. להיות איתך בכל דקה - 2002/03, מכבי ת"א אלופה
מכבי ת"א ומכבי חיפה הגיעו למחזור הסיום עם אותו מספר נקודות, כשלצהובים הפרש שערים עדיף. מכבי ת"א "התארחה" אצל הפועל פ"ת, שהחליטה לעשות קופה באצטדיון ר"ג. מכבי חיפה התארחה אצל אשדוד, והובילה 0:5 במחצית - כלומר התואר שלה. אבל העונה הזאת לא הייתה יכולה שלא להסתיים בשער אליפות של אבי נימני, הכוכב שהסתכסך עם ניר קלינגר, סופסל ברוב העונה, וחזר במאני־טיים כדי להציל את הקבוצה (מזכיר מישהו?). מחזור לסיום הוא כבש שלושער ב־0:5 על בני־יהודה וקלינגר נאלץ להודות ש"היום אבי נימני הוא המלך". בר"ג הוא כבש את השלישי ב־0:3, שהביא לצהובים אליפות. המילה האחרונה הייתה שייכת לקלינגר, שבקיץ זרק אותו מהקבוצה.
1. עונת הקיזוז - 2009/10, הפועל ת"א אלופה
הפחד מהשתלטות של ארקדי גאידמק על הכדורגל הישראלי גרם לקודקודים להנהיג את שיטת הקיזוז לשתי עונות, מה שסידר לנו את הסיום הכי דרמטי אי פעם. אין אוהד הפועל ת"א שלא יודע לדקלם את "ורמוט... הרוש הודף... והכדור ברשת, הכדור בפנים! 1:2 להפועל ת"א", את זהות כובש השער הם דווקא היו מעדיפים להחליף: ערן זהבי. זה היה פלייאוף מדהים, שבו מכבי ת"א סחטה תיקו 0:0 כדי להעלות את מכבי חיפה למקום הראשון על חשבון הפועל – רק כדי שהפועל תיקח אליפות דרמטית. הירוקים היו בסך הכל צריכים לנצח את בני־יהודה, והצליחו לפשל בענק עם 1:1. הפועל הגיעה לטדי כשאין לה מה להפסיד, והרוויחה את כל הקופה.
פורסם לראשונה: 01:30, 17.04.25
