באחד האירועים הטקסיים האחרונים שלו כנשיא העניק ג'ו ביידן את "מדליית החופש", העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב, לשורה ארוכה של אייקונים תרבותיים - החל במג'יק ג'ונסון ודנזל וושינגטון, דרך מייקל ג'יי פוקס ולהקת U2 ועד לראלף לורן.
הוא התכוון להעניק את המדליה - "על תרומתו התרבותית הגדולה לאנושות" - גם לשחקן כדורגל ארגנטינאי, שנמצא פחות משנתיים בארה"ב ובקושי מדבר אנגלית, אבל ביום הטקס התברר כי ליונל מסי לא יגיע. "התחייבויות קודמות" היה ההסבר הקלוש למדי, שבו בדרך כלל משתמשים מי שפשוט לא רוצים לבוא. אולי באמת היו למסי התחייבויות קודמות, ואולי, כתושב פלורידה - מדינת דונלד טראמפ במלוא מובן המילה - יעצו לו לא להיראות מקבל מדליה ולוחץ יד לביידן.
כך או אחרת, חבל שמסי לא היה בטקס המצולם והמסוקר היטב. כדורגל, גם כיום, אפילו עם מסי במיאמי, הוא משחק שחבלי ההגירה שלו לארה"ב ממשיכים להיות קשים. למרות זאת, היה נשיא אמריקאי - או האנשים שהרכיבו לו את הרשימה - שהחליט כי התרומה של לאו מסי לאנושות כל כך גדולה, שמגיע לו להיות רק הכדורגלן השני (הראשון היה פלה) שמקבל מדליה שאפילו דנזל וושינגטון היה צריך לחכות לה עד גיל 70. מצד שני, יכול להיות שגם מסי לא היה זוכה בה אלמלא הגיע לסיים את הקריירה שלו בארה"ב.
ההודעה ששינתה את הכדורגל האמריקאי
בקיץ 2023 הטלפון העיר את דייויד בקהאם בחמש בבוקר בבית מלון ביפן. הוא התנפל קודם על המשקפיים, כי אפילו בקהאם כבר לא צעיר, ואז על הטלפון. ויקטוריה שלצידו זכרה במעורפל שהוא מחכה להודעה חשובה, אבל בכל זאת, חמש בבוקר. הצעקה שפלט בעלה כבר העירה אותה לגמרי. מאוחר יותר יספר בקהאם כי היו לו דמעות בעיניים כשקרא את ההודעה, שאישרה כי נחתם החוזה של לאו מסי בקבוצת אינטר מיאמי.
מרדף מפרך ובלתי פוסק שנמשך כמעט ארבע שנים הסתיים במה שבקהאם מתהדר בו כיהלום גדול ברזומה שלו. "להביא את מסי למיאמי זה אחד הדברים המאתגרים ביותר שעשיתי אי פעם", אמר בשנה שעברה בפודקאסט הפופולרי Smartless. "אנחנו חברים כל כך טובים. אני כנראה הבוס שלו, אבל אפילו אני לא באמת חושב שזה ככה".
בשבוע הבא יחל לאו מסי את העונה השלישית והאחרונה בחוזה שלו באינטר מיאמי. יש לו אופציה להאריך אותו בעונה נוספת, ובמיאמי סבורים שזה מה שיקרה. הביטחון הזה נשען כמעט אך ורק על דבר אחד: יחסיו של מסי עם בקהאם, אחד הבעלים. "כשקיבלנו את הזיכיון לקבוצה", סיפר בקהאם, "אנשים אמרו לי: 'מיאמי היא עיר ספורט ממש קשה, אל תלך לשם, אל תיקח את הקבוצה לשם', אבל הייתה לי הרגשה שזה המקום שאני צריך להקים בו קבוצה. ביום הראשון, כשהתחלנו לעבוד, הראיתי לצוות שלי תמונה של מסי בחולצת מיאמי".
6 צפייה בגלריה
מסי והארפר, בתו של דייויד בקהאם
(Michele Eve Sandberg/Icon Sportswire via Getty Images)
כל עוד מסי שיחק בברצלונה, לא באמת היה על מה לדבר, אבל כשעבר לפריז סן-ז'רמן, ראה בקהאם את הפרצה בחומה ושלח דרכה כדור לחיבורים. "יש הרבה עבודה קשה שצריך לעשות כדי להביא שחקן כמו לאו לליגה באמריקה (MLS), והיינו מוכנים לעשות אותה", אמר בסרט התיעודי "מסי פוגש את אמריקה". "בגלל סדר הגודל של לאו והמשמעות של להביא אותו ואת משפחתו מאירופה למיאמי, יש הרבה אלמנטים שצריך ליישם לפני שבכלל חושבים לנהל שיחה".
כיום מסתובב בקהאם בעולם ומקבל מחמאות על איך שהצליח לשלוף את מסי ממלתעות הכסף הסעודי, אבל הדרך הייתה קשה במיוחד, למרות שמסי הראה סקרנות מהרגע הראשון. כשבקהאם קיבל את הזיכיון להקים קבוצת MLS, מסי פרסם הודעת וידאו, לא פחות, שבה אמר: "קודם כל, מזל טוב. רציתי לאחל לך את כל הטוב שבפרויקט הזה ובתפקיד החדש הזה, ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים תוכל להתקשר אליי". מה שמסי לא ידע זה שבקהאם יתחיל להתקשר לא בעוד כמה שנים, אלא בעוד כמה שעות.
בספטמבר 2019 בקהאם טס מלונדון לברצלונה, התגנב למלון של אביו של מסי ואמר לו: "אני רוצה להחתים את הבן שלך. אני יודע שהוא לא יבוא עכשיו, אבל בשלב מסוים אנחנו רוצים להביא אותו למיאמי".
"עברו שנים, ופתאום הוא מחליט לבוא", סיפר בקהאם. "שחקנים הלכו לסעודיה והיו לו הרבה הצעות, אבל הוא חכם מאוד. הוא יודע איזה שוק ענק הוא השוק האמריקאי, אילו הזדמנויות יכולות להיות. אני חושב שהוא גם ראה את החיים שהיו לי ולמשפחה שלי בלוס אנג'לס (שם שיחק בקהאם בגיל מאוחר), והוא רצה את זה. לאו אמר לי לפני הרבה שנים: 'אני אוהב את מיאמי, יום אחד אני רוצה לגור במיאמי'. זה נתקע לי בראש וחשבתי: 'אני הולך לגרום לזה לקרות'. זה היה הדבר שעבדנו עליו ללא ליאות. כל מה שאנחנו עושים מסתובב סביב מסי וההייפ שהוא יוצר, לא רק במיאמי אלא בארה"ב בכלל".
טיפול צמוד
בקהאם בן ה-48 ומסי בן ה-37 הם דוגמה קלאסית ממש של הפכים שנמשכים, אבל הם גם שני אנשים שעברו מסע חיים שרק הם, ועוד כמה בודדים בעולם, יכולים להבין. הם שיחקו כמה פעמים זה מול זה, כשבקהאם היה בישורת האחרונה ומסי עוד לא היה מסי כמו שאנחנו מכירים אותו כיום. עם השנים מצאו שפה משותפת וחברות שכללה גם את הנשים – ויקטוריה מצד אחד ואנטונלה מצד שני.
מהרגע שבו נחת מסי במיאמי, בקהאם דאג שיהיה לו טוב. קבלת הפנים כללה ציור קיר ענקי של מסי באחד האזורים הלטיניים הפופולריים של מיאמי, כשבקהאם עצמו עלה עם מברשת על מנוף וצבע את החלקים האחרונים בציור. זה היה רגע סמלי במיוחד לאיש שב-2007 הגיע מאירופה כדי לנסות להתגבר על האדישות האמריקאית כלפי ה-soccer, כפי שהם מכנים את הכדורגל, ועכשיו הכין קבלת פנים מלכותית למי שהוא קיווה שיסגור את המעגל.
בחודשים הראשונים של מסי במיאמי, בקהאם לא זז ממנו. הוא הכיר לו את העיר באופן אישי, עזר לו למצוא מסעדות שיגרמו לו להרגיש בבית, הלך איתו למועדוני קריוקי והגיע בכל בוקר לאימון כדי לראות אותו. ויקטוריה, מצידה, עשתה אותו הדבר עם אשתו של מסי, אנטונלה.
בקהאם בן ה-48 ו-מסי בן ה-37 הם דוגמה קלאסית ממש של הפכים שנמשכים, אבל הם גם שני אנשים שעברו מסע חיים שרק הם, ועוד כמה בודדים בעולם, יכולים להבין. הם שיחקו כמה פעמים זה מול זה, כשבקהאם היה בישורת האחרונה ומסי עוד לא היה מסי כמו שאנחנו מכירים אותו כיום. עם השנים מצאו שפה משותפת, וחברות שכללה גם את הנשים – ויקטוריה מצד אחד ואנטונלה מצד שני
מעבר להיותו חבר, בקהאם רואה במסי השקעה עסקית לכל דבר. הוא תמיד היה איש עסקים טוב. לחוזה שלו בלוס אנג'לס גלקסי הכניס בקהאם סעיף שאִפשר לו לרכוש אחרי הפרישה זיכיון לקבוצת MLS תמורת 25 מיליון דולר. שבע שנים אחרי שקיבל את הזיכיון הזה, אינטר מיאמי שווה, נכון ל-2024, יותר ממיליארד דולר.
מסי כמובן הקפיץ את ההכנסות לכל הליגה, ועל הדרך - לא לגמרי ברור מדוע - עזר להעלות את שוק הנדל"ן במיאמי. בקהאם ידע מה הוא עושה, וגם עכשיו מדובר עבורו בפרויקט ארוך טווח של הפיכת אינטר מיאמי למקום ששחקנים גדולים ירצו לבוא לשחק בו, גם אם לפחות עד להודעה חדשה זה יקרה כנראה רק כשהם בסוף הקריירה. השיווק וההכנסות הם המשחק האמיתי פה, למרות שבקהאם רוצה גם לראות אליפות, ולמסי יש עוד עונה אחת - מקסימום שתיים - להביא לו אותה.
כי למרות שהשתלב יפה באמריקה, הגיע לראות את הסופרבול, הלך למשחקי NBA ולמד לאכול ג'אנק פוד, די ברור שארה"ב היא לא המקום שבו מסי מתכוון לצאת לפנסיה. "הייתי רוצה שמסי יחיה במיאמי אחרי שיפרוש", אמר בקהאם בחודש שעבר, "אבל לאו אמר לי שהוא חושב רק על לגור ליד הקאמפ נואו. אין שחקן שאוהב את ברצלונה כמוהו. אפשר לראות את הסמל של בארסה על כל דבר אצלו, מקעקוע על הרגל ועד בקבוק המים".
מתי יחזור מסי לברצלונה, זה כבר פחות ברור. שותפו של בקהאם לבעלות במיאמי, חורחה מאס, אמר כי הוא מצפה שמסי ילבש את החולצה הוורודה עם המספר 10 כשהאצטדיון החדש של הקבוצה ייפתח ב-2026. בנוסף, המונדיאל יגיע לארה"ב בקיץ 2026, והעיר מיאמי צפויה לארח שבעה משחקים. אחרי קבלת הפנים והחוזה רב-הזרועות שיכניס למסי 150 מיליון דולר בשנתיים וחצי, אפשר להניח כי הוא ירגיש מחויב לעזור להייפ במיאמי לקראת המונדיאל.
עד אז, הוא גם יודע שבקהאם הוא אומנם חבר טוב, אבל גם בוס שירק הרבה דם וזיעה כדי להביא אותו, ומצפה לאליפות. זאת למרות שבקהאם עדיין מנענע בראשו למחשבה שמסי משחק בקבוצה שלו, בליגה לא מעניינת, במדינה שמגלגלת עיניים מול משחק הכדורגל. "בכל פעם שמישהו מסתובב אליי ואומר: 'יש לך את מסי בקבוצה שלך, אתה מבין את זה, נכון?', אני אומר שלא, אני לא מאמין שהשחקן שהוא כנראה הכי טוב אי פעם משחק במיאמי מה-MLS", אמר בקהאם, "אבל אם דברים שנראים בלתי אפשריים לא יקרו באמריקה, אז איפה כן?"
פורסם לראשונה: 07:00, 21.02.25
