זה מאוחר, אבל עדיין לא מאוחר מדי עבור סן אנטוניו ספרס. הקבוצה הצעירה הזו הפסידה בשני המשחקים הראשונים בגמר ה-NBAבעיקר בגלל חוסר ניסיון, וכי לא הצליחה להבין מה זה גמר הפלייאוף. היא חגגה יותר מדי את הניצחון בגמר המערב והגיעה לסדרה הזו בלי האש שהייתה לה בעיניים נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר. אולי מה שהיא הייתה צריכה באמת זה לבוא למדיסון סקוור גארדן ולפגוש קהל שהולך באוויר כבר חודשיים, באולם עם אקוסטיקה אדירה שמייצר רעש שקורע את עור התוף, כדי להידלק מחדש. כך או אחרת, הספרס הציגו משחק גדול, ניצחו 111:115, עצרו רצף מדהים של 13 ניצחונות פלייאוף של הניקס, צימקו ל-2:1, והבטיחו לעצמם כי לכל הפחות יחזרו לעוד משחק בבית.
בניו-יורק ידברו הרבה מאוד על האווירה, ה'וייב', זה שהיה באוויר כל כך הרבה זמן וממש נשא איתו את הניקס. והם יאשימו, במידה לא קטנה של צדק, את דונלד טראמפ בהרס הווייב הזה עם ההחלטה שלו להגיע למשחק. זה גרם לשיתוק מלא של מרכז מנהטן; מסביב לגארדן הוקמה גדר גבוהה שנתנה תחושה איומה; משטרת ניו-יורק אמרה לאוהדים ששילמו אלפי דולרים להגיע שלוש שעות לפני המשחק, שלחה אותם לצעוד קילומטרים כדי להגיע לנקודות הכניסה למתחם, אמרה להם לא להביא תיקים, לא להביא בקבוקי מים, לא להתגודד; מסיבת הצפייה השמחה הקבועה מחוץ לגארדן בוטלה; עיר שמחכה 50 שנה לאליפות הספורט האחת שבאמת חשובה לה, לא הבינה למה צריך לקלקל לה את השמחה, והיא הגיבה בבוז מחריש אוזניים לטראמפ במהלך ההמנון. אבל טראמפ לא אשם בהפסד של הניקס. הספרס אשמים.
גלריה


הרס את ה'וייב'. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נכדתו קאי במשחק של ניו-יורק ניקס מול סן אנטוניו ספרס בגמר ה-NBA
(צילום: REUTERS/Nathan Howard)
המשחק הזה הראה היכן נמצא הפוטנציאל של סן אנטוניו כשהיא לא תלויה לגמרי בוויקטור וומבניאמה. סטפון קאסל הגיע בשעה טובה לסדרה עם 23 נקודות, שתי קליעות עונשין קריטיות ורק שני איבודים, דיארון פוקס, שהובא במיוחד כדי לקלוע סלי קלאץ', פתאום גם קלע אחד; מיץ' ג'ונסון נזכר שיש לו גם ספסל, כולל השחקן השישי של העונה, קלדון ג'ונסון. ו-וומבי - הוא סוף-סוף מצא את השנאה שהניעה אותו נגד הת'אנדר. במקרה הזה, בעיקר השנאה של אוהדי הניקס כלפיו.
אתמול בבוקר צילם מישהו את וומבי יושב בפארק גרמרסי, הפארק הפרטי היחיד שנותר במנהטן ורק לתושבי הבניינים מסביב יש את מפתח אליו. וומבי הצליח להיכנס לגן הנעול הזה, וישב לצייר. בעונה שעברה הוא ישב בפארק אחר בניו-יורק ושיחק שחמט עם אנשים במקום. הוא אוהב את ניו-יורק ואת האנרגיה שלה. מאות האנשים שמחכים בימים האחרונים מדי יום מתחת למלון בו שוכנים הספרס ליד הגארדן, מטרילים אותו בלי הפסקה והוא מגיב בחיוך. ניו-יורק, מסתבר, היא אולי הבית האמריקאי האמיתי של וומבי, והיא הוציאה ממנו 32 נקודות, 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים ושלוש חסימות.
הניקס יכו את עצמם בישבן על כך שיצטרכו לחזור לסן אנטוניו, ויש להם תלונות לגיטימיות לשיפוט, אבל מייק בראון צריך להיות מוטרד. הניקס קיבלו את המשחק הכי טוב בסדרה של או.ג'י אנונובי (28 נקודות), יום קליעה טוב של ג'וש הארט (16) ו-32 נקודות כמעט שגרתיות של ג'יילן ברנסון, אם כי ב-11 מ-25 מהשדה. קארל-אנתוני טאונס המשיך את המשחק הפיזי שלו מול וומבי, אבל הפעם זה עבד קצת פחות. הספרס הבינו איפה הם נמצאים.
יש סיכוי שכל אדם בעיר ניו-יורק רבתי ראה אתמול את המשחק. בכל פיצריה הייתה מסיבת צפייה. בעל עסק שסתם הדליק טלוויזיה עשה כסף טוב מאוד. אלפים ישבו מול מסכי ענק בבראיינט פארק ובסנטרל פארק. הכל היה מוכן לחגיגות ה-0:3 בדרך לסוויפ בלילה שבין רביעי לחמישי. אבל סוויפ כבר לא יהיה, ומשחק מספר 4 הופך פתאום למסובך הרבה יותר לניקס. הווייב לבדו לא יספיק, והילדים של סן אנטוניו הבהירו שהם עדיין לא הולכים לישון מוקדם.





