לפי פרסום של ה"בילד", במהלך דו קרב הפנדלים נגד פרגוואי, אחרי חמשת הבועטים הראשונים וההדיפה של מנואל נוייר, נוצר ויכוח מי יבעט את הפנדל השישי. לאון גורצקה, ולדמאר אנטון, נתניאל בראון ומאליק צ'או. קימיך (שבעט את הפנדל הראשון) ביקש פעמיים מגורצקה לבעוט - והוא סירב. מי שלקח לבסוף את הפנדל היה הבלם ג'ונתן טה, שמעולם לא בעט פנדל בקריירה שלו. טה החמיץ וגרמניה הודחה.
אומרים שהשינויים הגדולים מתחילים בפרטים הקטנים. ואין מה שמסמן את ההידרדרות של נבחרת גרמניה מאשר הבריחה מלקיחת הפנדל. סיטואציה שפעם הגרמנים היו הולכים מכות בשביל לבעוט את הפנדל השתנתה להפך הגמור מזה. ממי רוצה לקחת למה פתאום לקחת.
אוהד גרמני
(צילום: Michael Reaves / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
גרמניה היא אומת פנדלים, היא כובשת פנדלים לארוחת בוקר, עליה גארי לינקר אמר "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת". עד המשחק נגד פרגוואי, גרמניה התמודדה ב-4 קרבות פנדלים בגביע העולמי, וניצחה בכל הארבעה. מעבר לזה, היא החטיאה רק בעיטה אחת - אולי שטיליקה ב-1982. בבוסטון היא החטיאה 3 פעמים - האברץ, וולטמאדה וכמובן טה.
נכון, לא היה חסר הרבה שהתוצאה תהיה שונה. קשה להאמין שיש מישהו שיתווכח עם העובדה שגרמניה הייתה הנבחרת הטובה יותר וגם כבשה שער לא-בדיוק-לא-חוקי מהראש של טה שנפסל (לא בטוח שבצדק). אבל עדיין, הנעת הכדור ללא תכלית, חילופים הזויים של המאמן נגלסמן שניהל את המשחק בצורה רעה, וירץ מבודד באגף ללא שום פעולה חיובית, ומעל הכל, ההתעקשות על לירוי סאנה, הכנף שאולי יותר מכל מסמל את השינוי לרעה הגרמני 0 מ-8 בדריבלים מוצלחים ו-0 מ-9 בהגבהות ב87 דקות.
אז אחרי שגרמניה, שמ-1970 עד 2002 רק 3 פעמים לא הגיעה לחצי הגמר, הודחה בשני המונדיאלים הקודמים בשלב הבתים, היא שוב לא מגיעה ל-16 הגדולות, בפעם השלישית ברציפות. שחקני הנבחרת, כמו שאומר השיר, יעלו על מטוס שייקח אותם מחלקה ראשונה לגרמניה עוד לפני שמינית הגמר. אולי באמת יותר טוב כלום מכמעט. השאלה היא מה הסיבה לכך?
יש הרבה טענות ללמה זה קורה ולאן נעלמו שחקני "Führungsspieler" – שחקני המנהיגות. חלק יגידו שזה קשור לתופעת המהגרים (מה שדי עולה בסתירה לשחקנים כמו קלוזה, פודולסקי, גנדוגאן, סמי חדירה ואוזיל, שהיו חלק משמעותי בהצלחות שלהם), חלק יגידו שזה קשור לעובדה שמדינה שהייתה מגדלת חלוצי תשע לא הצליחה לגדל שחקן חוד משמעותי בדור הזה (בלי לזלזל בדניז אונדאב). חלק יגידו שזה המעבר מהרחוב לאקדמיות. כנראה שיש לכך כמה סיבות, אבל מה שבטוח, ההתאחדות הגרמנית תצטרך לעשות בדק בית משמעותי במטרה להחזיר את הנבחרת לגבהים להם הייתה רגילה במשך עשרות שנים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
