בניכוי האבוקות, האלימות, טעויות השיפוט והבכיינות שהגיעה לשיאים חדשים - העונה הסדירה הזאת הייתה לא רעה בכלל. הכדורגל הישראלי אוהב לחלק לעצמו "תעודת כבוד" (מושג שקיים רק פה ואין לו שום משמעות), אבל הפעם כנראה שמגיע לו. כלומר, בניכוי כל הדברים שהיו ממש בלתי נסבלים - אפשר להגיד שהייתה פה עונה רגילה טובה. ואם יהיה סיום דרמטי בפלייאוף, אז בכלל אפשר להגיד שעונת 2024/25 היא מצוינת, ובינינו לבין עצמנו אולי אפילו נודה שגם הרמה השתפרה קלות. אז בואו נסכם את מה שהיה עד עכשיו, ונקווה שהכדורגל הישראלי יפסיק לירות לעצמו ברגל במהלך הפלייאוף.
הקאמבק הכי מופרע. מה יותר גדול: לחזור מ-1:0 בתשעה שחקנים מול מכבי נתניה או לחזור מפיגור 3:0 בדקה ה-64 ל-3:3 מדהים מול מכבי חיפה? נדמה שהמשחק השני מנצח בנוקאאוט, למרות שהוא בכלל הסתיים בתיקו. באר-שבע העניקה לעצמה את הכינוי "בלתי שבירה" עוד לפני המשחקים האלה, וזאת ההוכחה שמחשבה יוצרת מציאות. הקבוצה של רן קוז'וך בלתי שבירה, אלא אם כן היריבה היא מלאדה בולסלאב הצ'כית.
הקאמבק השני הכי מופרע. גם כאן הקורבן היא מכבי חיפה. זוכרים שבית"ר הייתה מועמדת רצינית לאליפות? זה קרה בזכות שני ניצחונות רצופים, על מכבי ת"א (גם בו חזרה מפיגור, בעשרה שחקנים) ועל הירוקים. מול חיפה היא פיגרה פעמיים, אבל הפכה ל-2:3 בזכות מה שאז נראה כמו אופי של אלופה. אז בית"ר לא תיקח אליפות, היא התעייפה מהמרתון. אם ליגת העל הייתה טורניר נוקאאוט, היה לה סיכוי טוב. היא יכולה להעלות זיכרונות מהשבוע הקסום ההוא באוקטובר, שבו הכל נראה אפשרי. לא נורא, גביע המדינה זה אחלה פרס ניחומים.
הזר הכי ישראלי. ווסלי פטאצ'י נראה כמו נער ישראלי שהתחביבים שלו הם נסיעה פרועה על קורקינט וביקור פעמיים בשבוע אצל הספר - אז הוא קיבל את הכינוי "נהוראי". לברזילאי הצעיר לקח הרבה זמן להתאקלם, אבל מאז שאימץ את הכינוי באהבה – אי-אפשר לעצור אותו. כרגע אפשר להגיד שהוא הכוכב והדבר הכי יציב בכאוס של מכבי ת"א. פטאצ'י לא נולד פה, אבל זה מרגיש שאם יישאר עוד עונה אפשר יהיה לשכנע אותו לשחק בנבחרת. גם ההתאקלמות המדהימה של קינגס קאנגווה בבאר-שבע מעלה חשד שהוא נולד פה.
הישראלי הכי לא מכאן. 15 שערים (שני בליגה) ו-12 בישולים (ראשון) זה נתון מופרע, ותוסיפו לכך שהוא קיבל שריקות בוז בכל פעם שנגע בכדור, אווירה שהייתה מחסלת כל שחקן כדורגל. אבל דיא סבע לא ספר את המבקרים, והשתמש בבוז כדלק. מכבי חיפה לא פוגעת, אבל למספרים של סבע זה לא מזיז. אפשר רק לדמיין מה היו המספרים שלו אם הוא לא היה צריך לעשות את הכל לבד.
המניה המתרסקת. איבוד העשתונות של ברק בכר במשחק המפוצץ מול מכבי ת"א מספר את כל מה שצריך לדעת על העונה של אחד המאמנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים. הוא הצליח אפילו לרסק את הביטחון של גיא מלמד, שבא למכבי חיפה בינואר כחלוץ הלוהט בליגה (הוא עדיין מלך השערים), ועכשיו יתרכז בצמצום נזקים בפלייאוף. בינתיים הוא שומע קולות שאולי צריך להחליף אותו לקראת העונה הבאה. בינינו, אם לא היו קוראים לו ברק בכר, הוא כבר היה בבית.
המניה המתרסקת 2. ערן זהבי היה על גג העולם בסוף העונה שעברה, ולפני כמה ימים אמר שהוא "קצת מצטער" שלא פרש בקיץ. הוא יכול להתנחם בכך שממש מעטים פרשו בשיאם, אפילו מייקל ג'ורדן חזר מפרישה לשנתיים הזויות בוושינגטון וויזארדס. ההחלטה שלו להמשיך הייתה נכונה לשעתה, ולמרות שהוא לא מבריק על המגרש הוא יכול להאשים בכך את כמות הדקות שהוא מקבל. המותג זהבי חטף מכה, אבל זה לא יעיב על המורשת שלו, כמו שעונות הפרישה של איל ברקוביץ' וחיים רביבו לא העיבו על הקריירות שלהם בסופו של דבר. תסריט "אבי נימני" עדיין בחיים - פריחה מחודשת לקראת סוף העונה וזכייה באליפות. מצד שני, גם התסריט הזה נגמר במסיבת עיתונאים דרמטית שבה נימני נזרק ממכבי ת"א.
הטרנד. שרון מימר כבר הוכתר למאמן העונה, בחירה שנויה במחלוקת, אבל דבר אחד בטוח – הוא אחד מבכירי הנהי על השיפוט. פעם לשופט יש "שריקות שחצניות" (מה זה אומר בכלל?), פעם "השופטים שוכחים שהם לא מעל המשחק" (ואתה? אתה זוכר שאתה רק מאמן?) ופעם הם פשוט "הורסים את המשחק". מימר הוא לא היחיד, ההשתלחויות בשופטים עברו כל גבול. רוב מוחלט של ההחלטות שעליהן מתלוננים הן גבוליות, בטח לא כאלה שמצדיקות מלטדאון בעמדת הראיונות. מימר היה צריך לספוג עונשים חמורים על ההתבטאויות שלו, אבל הוחלט להכיל אותן. כל קבוצה עולה למגרש במחשבה שהולכים לדפוק אותה. אם השחקנים שלכם היו מבינים יותר טוב את החוקה, זה לא היה קורה. אף אחד לא חושב שעוברת על השופטים שלנו עונה טובה, זה ברור, אבל כמה בכי ונהי עוד נשמע עליהם? גם כשהם לא טועים, המאמנים קוראים להם "שחצנים".
המחווה הכי יפה. היו הרבה מחוות לנרצחים ולחטופים, אבל הבחירה של בית"ר ירושלים לעלות בחולצות כתומות מול מכבי ת"א לכבוד שחרורו של ירדן ביבס משבי חמאס היא הזכורה ביותר. מדובר בקבוצה שוויתרה על הצבעים שלה לטובת מסר מאחד, מסר חזק שהידהד בכל הארץ.
הקבוצה הכי שכונה. כוכבת בתי הדין בני סכנין אף פעם לא טועה, ואם היא טעתה אז זה היה בטעות. שיתופו של סטפן אומאונגה מול מכבי חיפה, לאחר שביקשה מהבקרה לגרוע אותו מהסגל שלה, עלה לה בהפסד טכני. פתאום הקשר הבלגי הבינוני הפך לשחקן הכי חשוב שלה, ובשבילו מתקשרים להתאחדות בשבת ולוקחים סיכונים מיותרים. מיד אחרי הסאגה המביכה, הוא שוחרר באופן סופי ומוחלט, והפעם עם הקובץ. נו, היה שווה לטרלל את כל המערכת בשביל זה?
הרגע הכי זיו אריה. הוא לא אוהב להתראיין, ובכל זאת כל ראיון איתו הופך לרגע ויראלי, כי הוא לא סופר אף אחד. מה הוא בסך הכל אמר, שהוא קונה תיקו בסמי עופר מול מכבי חיפה למרות שהוא הוביל 0:2? האמירה הזאת הוציאה אנשים מדעתם. במקום לתת לו פתחון פה, מנסים כל הזמן להרגיע את זיו אריה. הוא הדבר הכי מעניין בהפועל ירושלים, הוא האיש שמחזיק את אמצע הטבלה הדלוח, ומשום מה יש אנשים שזה לא בא להם טוב. הם מעדיפים בכי על שופטים מאשר מאמן שיורה בלי לחשוב יותר מדי. אנחנו אוהבים אנשים שאומרים את האמת, עד שהיא פוגעת בנו.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.03.25
