"עם כל הכבוד לארלינג הולאנד ונבחרת נורווגיה, עשינו תוצאות אדירות בליגת האומות מול נבחרות איכותיות יותר כמו הניצחון על בלגיה או התיקו בצרפת. יש לנו סיכוי להגיע למונדיאל, זו המטרה שלי".
את ההצהרה המפוצצת הזו מספק ענאן חלאילי, קשר סן־ז'ילואז מצמרת הליגה הבלגית, ששובר שתיקה ארוכה בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet – שלושה ימים לפני משחק פתיחת קמפיין המוקדמות מול אסטוניה בדברצן ושישה ימים לקראת המפגש עם היריבה הגדולה על המקום השני.
חלאילי (20) הוא אחד המטאורים של הכדורגל הישראלי בדור הנוכחי. חלק מאותה הנבחרת של אופיר חיים שסיימה שלישית במונדיאליטו בארגנטינה, ולאחר מכן הגיעה לחצי גמר יורו הצעירות בגיאורגיה עם גיא לוזון.
עכשיו התקווה הגדולה היא שהקשר שכבש נגד ברזיל באליפות העולם עד גיל 20, יביא את הנחישות, האופי וכמובן הכישרון שלו לנבחרת הבוגרת. כמה שיותר תנועות ירי בחץ וקשת – סטייל יוסיין בולט – כפי שהוא נוהג לבצע אחרי הבקעת שערים.
התגלית של דגו
ספק רב שאם לא אותו קיץ מטורף של חלאילי בארגנטינה, הוא היה משחק בעונה שעברה בבוגרים של מכבי חיפה. סביר יותר שהיה מושאל להפועל עפולה מהלאומית. אולם בסופו של דבר הוא עשה עונה אדירה תחת מסאי דגו והפך לרכש היקר ביותר של סן־ז'ילואז, ששילמה עליו לא פחות מ־7.5 מיליון יורו.
חלאילי שמר על פרופיל נמוך במשך יותר משנה. הוא חווה תקופה קשה מאוד בתחילת הדרך בליגה הבלגית, כשעד דצמבר האחרון פתח בשני משחקים בלבד במועדון השייך לטוני בלום היהודי, המחזיק בבעלות גם על ברייטון. אבל מאז חלאילי הפך לשחקן מרכזי בקבוצה, באנקר בהרכב בכל המפעלים, כולל במשחק נגד איאקס בליגה האירופית, ממנה הבלגים הודחו רק אחרי הארכה ביוהאן קרויף ארנה.
"אנחנו מאוד מאמינים בעצמנו ויכולים לעשות את זה, מסוגלים להגיע למונדיאל", מספר חלאילי ביום שאחרי ההפסד לגנק במשחק העונה בבלגיה. "המשחקים שלנו בליגת האומות מול שחקנים איכותיים מנבחרות צרפת, בלגיה או איטליה, נתנו לנו הרבה ביטחון. כמה נבחרות מסיימות בתיקו בפריז?".
יש לכם בנבחרת הבוגרת את הבסיס של אותה נבחרת נוער שפרצה את כל הגבולות. יחד איתך גם אוסקר גלוך, רוי רביבו, דור תורג'מן.
"החיבור המוקדם שלנו, זה ששיחקנו הרבה שנים ביחד בנבחרות עם אופיר חיים שהאמין מהרגע הראשון בהתקפה, נותן לנו המון. יש לנו הרבה שחקנים מוכשרים שעשו דברים שלא היו בכדורגל הישראלי".
פתחת עד כה בשישה משחקים בנבחרת הבוגרת, עדיין ללא כיבוש. מה אתה מצפה מעצמך לקראת פתיחת הקמפיין?
"בעזרת השם אני מגיע עם הרבה יותר דקות משחק בליגה טובה, מאוד מאמין בעצמי שאוכל להיות בורג משמעותי הפעם".
אתם מתחילים נגד נבחרת חלשה כמו אסטוניה, אבל אז מפגש עם הכוכבים של נורווגיה.
"כיף לשחק מול כוכבי כדורגל. ברור שאני מתרגש לשחק מול החלוץ הטוב בעולם, אבל ברגע שנשרקת שריקת הפתיחה הכל זז הצידה. כן, כן. ברור שיש סיכוי לעלות למונדיאל, למה לא? יש פה נבחרת מצוינת".
"באימון הראשון, הקשר אמצע שלנו נכנס בי כניסה של החיים. השתגעתי עליו, אמרתי לו 'מה אתה עושה?'. ואז אני רואה את כל השחקנים עם תאקלים חזקים אחד על השני, משתגעים על כל כדור כדי להוכיח למאמן - לא כמו בארץ"
5 צפייה בגלריה
"המשחקים בליגת האומות נתנו לנו הרבה ביטחון"
(צילום: אסי קיפר, באדיבות ההתאחדות לכדורגל)
חזר לרקוד
כאמור, חלאילי הפך מנער אלמוני לאחת ההעברות היקרות של שחקן מהליגה הישראלית לאירופה – ובגיל 19 גרף לכיסו בונוס של חצי מיליון יורו הודות לעסקת הענק שתפר לו סוכנו בועז גורן. אבל ההתאקלמות הייתה מאוד לא פשוטה. המאמן הבלגי סבסטיאן פוקוניולי, שרחוק יחד עם קבוצתו בשש נקודות מהמובילה גנק, הכניס אותו לעניינים רק בחודשים האחרונים, אחרי שהקשר שיפר פרמטרים רבים במשחקו – ואז קיבלנו את חלאילי שרוקד על המגרש. אמנם הוא הבקיע שער אחד בלבד בניצחון בחודש שעבר על אנדרלכט, אבל הפך לבורג מרכזי – כולל בליגה האירופית.
הגעת כשחקן היקר ביותר במועדון הבלגי, ההתחלה לא הייתה טובה.
"תמיד אמרו לי בבלגיה 'סבלנות', אבל אני לא יודע להיות סבלני, לא אוהב את זה. אמרו לי 'תירגע, הכל יבוא לאט־לאט'. התחילו לעבוד איתי עם הרבה שיחות, עבודה אישית על המגרש, וזה הגיע. בהתחלה תג המחיר ששילמו עליי הלחיץ אותי מאוד. חשבתי שאני צריך מהרגע הראשון להביא מספרים. הלחצתי את עצמי יותר מדי. לא הייתי ברמה של השחקנים בבלגיה. עם כל הכבוד לליגה בישראל, זו לא אותה רמה. באחד המשחקים שפתחתי מול קבוצה שעכשיו היא בתחתית, שחקן הכנף שלהם עשה לי בית ספר על הקו. הרגשתי שאני לא ברמה, שאני לא בקצב, שאני לא מסוגל לעצור אותו. זה תיסכל אותי. בסיבוב אחר כך מול אותה קבוצה, אותו שחקן כנף כבר יצא במחצית - עשיתי לו בית ספר, החזרתי לו".
איך התמודדת ברמה האישית?
"היו לי ימים ולילות קשים. אתה מגיע לארץ חדשה, שפה אחרת, מזג אוויר אחר, דרישות אחרות. אתה לא מכיר אף אחד. ההורים קפצו מדי פעם, אבל בגדול הייתי לבד ליד בריסל, ואתה מתמודד עם זה שאתה לא משחק. לא נשברתי. נלחמתי להצליח. יש לי חברים בקבוצה כמו הקרואטי פראניו איבנוביץ', הסנגלי אוסיינו ניאנג או הגנאי מוחמד פוסיני. הם מאוד עזרו לי בהתאקלמות. עכשיו אני מסתכל לאחור ומבין מה ילד בן 19 שהגיע לבד לבלגיה עבר בדרך".
חשבת שיהיה כזה קשה?
"לא. הייתי בטוח שאני בא מוכן, שאני מגיע לפתוח בכל משחק - קנו אותי בכל כך הרבה כסף. חשבתי שאהיה מהר מאוד כוכב. אבא שלי כבר שאל אותי אם אני רוצה לחזור הביתה. הוא אמר לי שלא מעניין אותו הכסף ולא כלום. הוא הסביר לי שאם אני אומר לו כן, מחר שולח לי כרטיס טיסה. אמרתי לו: 'אבא, בחיים אני לא חוזר'. אני יודע שיש שחקנים ישראלים שחזרו מבלגיה. אני לא כזה. אני רוצה לעבוד, להמשיך. אני הכי מאמין בעצמי שאוכל לשחק".
מה שינית?
"זה קרה הרבה בזכות הגיבוי של המאמן והמנהל המקצועי. הם נתנו לי ביטחון. אני רץ היום 10.5־11 ק"מ. המרחק לא כזה גדול, אבל הייחודיות שלי, שבה השתפרתי מאוד, היא שאני עושה כל משחק 400־500 מטר במהירות של 25 קמ"ש. זה נתון מצוין. פה חייבים לעבוד".
קח אותי לאימונים בסן־ז'ילואז.
"באימון הראשון, הקשר אמצע שלנו נכנס בי כניסה של החיים. השתגעתי עליו, אמרתי לו 'מה אתה עושה? זה רק אימון'. ואז אני רואה את כל השחקנים עם תאקלים חזקים אחד על השני, משתגעים על כל כדור, להוכיח למאמן - לא כמו בארץ. יש לנו קבוצה צעירה שמשתוללים בה באימונים".
אתה עוקב אחרי הכישלון של מכבי חיפה?
"מכבי חיפה זה המקום שנתן לי את הבמה, שאני מאוד אוהב ודרכו הגעתי לאן שהגעתי. ברור שאני עוקב. אח שלי הצעיר איאד, שאני חושב שהוא שחקן מצוין שעוד יהיה מרכזי מאוד בחיפה, משחק שם. עכשיו הוא בדיוק כמוני מתחיל את שלב העילית של נבחרת הנוער מול סרביה. ברור שכואב לי על המצב שם".
פורסם לראשונה: 01:30, 19.03.25
