לפעמים, כמאמר הקלישאה, האהבה באמת חוצה גבולות. תרתי משמע. כדורעפן מכבי ת"א וסיה פוילוב וכדורסלנית מכבי ר"ג אלכס כהן חוו זאת על בשרם - והם לא מתחרטים לשנייה.
פוילוב (31) נולד בגלאזוב שבמערב רוסיה, כהן (31) בוויסקונסין שבארה"ב - ואף אחד מהם לא האמין שאת החצי השני שלו יפגוש דווקא בישראל. רק שזה קרה, כמו בסרטים, דווקא במקום הכי לא צפוי ובצורה שממש לא מזכירה ספורטאים מקצועניים - דרך אפליקציית היכרויות.
3 צפייה בגלריה
וסיה פוילוב אלכס כהן
וסיה פוילוב אלכס כהן
"במושגים של ספורטאים - זאת ברכה". פוילוב וכהן
(צילום: ריאן)
"זה באמת מצחיק", מחייך פוילוב, שהגיע לקשר הזה עם שלושת ילדיו מנישואיו הראשונים. "לשנינו לא היה אז הרבה זמן פנוי. אימונים, משחקים. קשה לצאת כל יום. אני עוד עם שלושה ילדים על הגב, אז זה היה קצת מורכב. לכן אפליקציה היא משהו שאפילו די עוזר". כהן מאשרת: "שנינו הרי ספורטאים וישר התחלנו לדבר על זה, על הקושי ביציאות. זה עלה די מהר כבר בשאלות הראשונות - וזה הדבר שמאוד חיבר בינינו".
שני ספורטאים מקצוענים עם קריירה תובענית בבית אחד, זה לא קשה? כהן: "במושגים של ספורטאים, זאת ברכה בשבילנו, בטח כשאנחנו לא חולקים את אותו הענף. אני באה הביתה והוא לא נותן לי הערות על איך היה ולמה לא עשית פיק־אנד־רול. אני לומדת על כדורעף והוא לומד על כדורסל, ואין מתחים. זה ששנינו ספורטאים עוזר לנו להבין אחד את השנייה ברמה עמוקה יותר מבחינת איך המוח שלנו עובד. ספורטאים מתפקדים טיפה אחרת וזה טוב ליחסים שלנו".
פוילוב: "אני תמיד עבדתי בעבודה נוספת במשרד פרסום, וזה יתרון שיש מישהי שמבינה אותי. היא יכולה להבין מה זה אימון ומה זה משחק ולמה זה חשוב לישון מוקדם או לאכול בריא".

קו ישראל־ארה"ב

ב־2021 הם עברו לגור ביחד, עד 7 באוקטובר – אז נסעו למילווקי כדי להיות עם משפחתה של אלכס. בעתיד הקרוב הם מתכוונים להעמיס את הילדים, לעבור לארה"ב ולחיות שם את חייהם. הפעם באופן סופי. "למשפחה שלי לא היה קל להבין כשאמרתי שאני עושה את הצעד הזה", מודה פוילוב. "אבל זה בדיוק מה שהמשפחה שלי עשתה כשעלתה מרוסיה לישראל - וזה היה לטובת הילדים. וזה גם מה שאנחנו עושים עכשיו, מעבר לטובת הילדים, זה לטובת העתיד שלהם. זה לא היה פשוט, אבל הם רואים כמה הילדים מאושרים וכמה הם אוהבים את אלכס, אז הם מרוצים".
3 צפייה בגלריה
וסיה פוילוב אלכס כהן
וסיה פוילוב אלכס כהן
וסיה, אלכס והילדים ארתור, אלכסה וסופיה
(צילום: ריאן)
אלכס: "אני באה הביתה והוא לא נותן לי הערות על איך היה ולמה לא עשית פיק־אנד־רול. אני לומדת על כדורעף והוא לומד על כדורסל, ואין מתחים"
כהן: "עבורי זה כיף להיות שוב ליד המשפחה, אבל באמת קרוב. שיחקתי בישראל במשך עשור, אני כמובן עדיין במכבי ר"ג, אבל הגיע הרגע שבו היה צריך לקבל החלטה".
עד לפני חודשיים הם עוד היו בארה"ב, אבל אז וסיה קיבל פנייה ממכבי ת"א ואלכס ממכבי ר"ג - והם חזרו לישראל. "חשבנו אם נשארים או הולכים, ולא הצלחנו להגיע להחלטה. אבל אז הילדים התחילו ללכת לבית ספר יהודי כאן, והבנו שהם כבר נקלטו - וזה עזר לנו להחליט שאחרי העונה הזו נגור בארה"ב", מבהירה כהן. פוילוב: "אנחנו בני 30 פלוס ורוצים לעבור לשלב הבא בחיים".
כהן: "תמיד חשבתי שיהיו צריכים לגרור אותי מהפרקט כדי שאפרוש, כי זה היה חלק מאוד משמעותי בחיים שלי. קיבלתי הזדמנות להיות בנבחרת ישראל במשך כמה שנים, ולהיות בליגת העל".
3 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר

"אמא לכל דבר"

לצילום המשותף הגיעו כהן ופוילוב עם הילדים של וסיה - סופיה (8), ארתור (7) ואלכסה (5), שרואים באלכס אמא לכל דבר ועניין. "זה לא היה בתוכניות שלי לקבל שלושה ילדים בגיל 28, אבל ברגע שווסיה הפך לחלק מהחיים שלי גם הילדים הפכו לאהבה ממבט ראשון", מספרת כהן. "יצרתי איתם חיבור טוב כבר בשלב מוקדם, וזה עונג לגדל אותם. אבל זה היה קל, כי הוא עשה עבודה מצוינת כאבא. אני תמיד רציתי משפחה גדולה, אז זה גם יצא טוב".
וסיה, איך הילדים קיבלו את אלכס בהתחלה? "בפעם הראשונה שהם נפגשו זה היה אחרי משחק שקיבלתי כדור בראש והיה חשש לזעזוע מוח. היא הייתה ביציע והילדים לא הכירו אותה, אבל אחרי המשחק חזרנו הביתה והיא ראתה שאני על הפנים ואמרה: 'אני לא משאירה אותך ככה'. הם קיבלו אותה עם חיוך, הקטנה מיד התחברה אליה. היא לא קראה לה אלכס והתחילה להגיד 'מאמי'. אחרי חודש גם האחים שלה שאלו אם הם יכולים לקרוא לה 'אמא', ואמרתי שהם יכולים אם זה מה שהם מרגישים. אנחנו כבר במקום הזה שהיא אמא לכל דבר בשבילם".
האם יש כבר יורשים בדרך לבני הזוג, הכדורעפן והכדורסלנית? פוילוב: "הם אוהבים ספורט. בארה"ב הם עשו כל ספורט אפשרי, ושם מחליפים ענף בכל שנה – כדורגל, כדורסל, כדורעף, בייסבול. בגללנו לא נותרה להם ברירה, זה בדנ"א".
כהן: "כיף לראות אותם מתנסים בעוד ועוד ענפים, ולא רק כדורסל או רק כדורעף. כשאחד הילדים רצה לשחק בייסבול זה היה מרגש, כי זה ספורט שלא אני ולא וסיה שיחקנו. אנחנו עכשיו אלה שמעודדים אותם מהיציע. זה מגניב".
פורסם לראשונה: 01:30, 16.12.24