הניסיונות לשנות את מבנה הליגות בכדורגל הישראלי מלווים אותנו כבר יותר מעשור, אבל רק בימים האחרונים הושג סיכום עקרוני על רפורמה מקיפה, אולי הגדולה ביותר בתולדות הענף המקומי. מדובר בפורמט שייכנס לתוקף בתום עונת 2025/26, ויביא לשינויים דרמטיים בליגת העל, בליגה הלאומית, בליגה הארצית החדשה וגם בכל הקשור לתשתיות, תקציבים, נוער ונשים.
מה שהחל כוויכוח פנימי על מספר הקבוצות בליגת העל, הסתיים בהסכמה רחבה לנסות לעשות סדר ולהתאים את הכדורגל המקומי לסטנדרטים המקצועיים של אירופה. הפרטים על הרפורמה מובאים כאן לראשונה.
בעלי המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי, שהתאגדו תחת מטרות משותפות של שיפור איכות המשחק והעלאת הכנסות, דרשו במשך זמן רב שינוי במבנה הליגות. תחילה הייתה הסכמה כי ליגת העל זקוקה לצמצום, אך היו חילוקי דעות בנוגע למספר הקבוצות. אחד הרעיונות המרכזיים היה להקטין את הליגה מ־14 ל־12 קבוצות בפעימה הראשונה, כשחלק מהבעלים אף הציעו צמצום למספר נמוך יותר, כמו עשר קבוצות בסופו של תהליך. עם זאת, התנגדויות מצד בעלי מועדונים אחרים, שחששו שהמהלך יביא לפגיעה בקבוצות הקטנות ויחליש את הליגה, גרמו לחישוב מסלול מחדש.
נשארים על 14. בינתיים
בשל העובדה שהמתכונת הסופית נסגרה רק בימים האחרונים, ברור כי לא ניתן יהיה ליישם את השינויים כבר בעונת המשחקים הקרובה שתיפתח באוגוסט, ולכן המהפכה תיכנס לתוקף רק מ־2026/27.
בנוגע לכמות הזרים, קיימת הסכמה מלאה מצד המועדונים הגדולים, במיוחד אלו המשחקים במפעלים האירופיים, כי יש צורך להגדיל את המכסה. מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל באר־שבע ובית"ר ירושלים סבורות כי יש מקום לצרף שחקנים מחו"ל על מנת להעלות את הרמה, בטח במציאות של שוק מקומי מוגבל במיוחד. עם זאת, נכון לעכשיו, אין דיונים מתקדמים על כך, והעונה הבאה צפויה להיפתח עם רישום של שישה זרים ושיתוף של חמישה בו־זמנית.
כאמור, בשל התנגדות נחרצת מצד קבוצות רבות, הוחלט ראשית לשמור על ליגת העל כפי שהיא, עם 14 קבוצות, ולא לצמצם את מספרן, למרות הדרישות השונות. המצדדים בצמצום הליגה טענו כי כך יוכל להיות שיפור באיכות הליגה, עם קבוצות חזקות יותר שיתקבלו לתקצוב גדול יותר מהמינהלת, טוטו וזכויות השידור, אולם לאחר שבחנו את האפשרות בהצבעה מהירה, לא נמצא רוב מספיק לכך.
בסופו של דבר, ההחלטה הייתה לשמור על מבנה הליגה הקיים. מדובר בפשרה שנועדה לשמור על האיזון בין הגורמים השונים בכדורגל הישראלי. למעשה, לאחר כל הדיונים, עולה כי אין תועלת מיידית בצמצום הליגה אם לא יימצא פתרון אמיתי להעלאת איכות המשחק.
לצד ההחלטה שלא להקטין את הליגה, הוסכם על מספר תנאי סף חדשים לכל קבוצה שמשחקת או תעלה לליגת העל.
אין כסף קטן
התקציב המינימלי הנדרש כיום בליגת העל עומד על 8.5 מיליון שקל, אולם עם תחילת המהפכה תקציב זה יצטרך לעלות באופן משמעותי. הפעימה הראשונה כוללת את הגדלת התקציב ל־15 מיליון שקל, ופעימה שנייה תדרוש תקציב מינימום של 18 מיליון שקל. מדובר בקפיצה משמעותית עבור קבוצות קטנות יותר, במיוחד כאלו שיעלו מהליגה הלאומית, כשסביר להניח שיתקשו לעמוד בתנאים החדשים.
בנוגע לכמות הזרים, קיימת הסכמה מלאה מצד המועדונים הגדולים, במיוחד אלו המשחקים במפעלים האירופיים, כי יש צורך להגדיל את המכסה. מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל באר-שבע ובית"ר ירושלים סבורות כי יש מקום לצרף שחקנים מחו"ל על מנת להעלות את הרמה, בטח במציאות של שוק מקומי מוגבל במיוחד
מישהו בבית?
תנאי סף נוסף ידרוש מכל קבוצה בליגת העל להחזיק במגרש ביתי. נכון לעכשיו, רק שתי קבוצות לא מחזיקות אצטדיון קבוע משלהן (עירוני טבריה ובני ריינה), אך החובה תיכנס לתוקף בקרוב. קבוצות שלא יעמדו בתנאי זה לא יורשו להיות חלק מהליגה הבכירה. במקרים מיוחדים, יינתן חלון זמן של עד שלוש שנים להקמת אצטדיון.
עקרון השוויון
כל קבוצה בליגת העל תהיה מחויבת להקים קבוצת נשים, אם כי לא תהיה דרישה להפעילה בליגה הבכירה.
לאחרונה מכבי ת"א רכשה את אס"א ת"א ותפעיל החל מהעונה הבאה קבוצת נשים שתשחק במקומה בליגת העל. מבין המועדונים שישחקו בעונה הקרובה בליגה הבכירה לגברים, רק לשישה יש קבוצות נשים: הפועל ת"א (ירדה העונה לליגה השנייה), הפועל ירושלים, הפועל פ"ת ובאר־שבע. מכבי נתניה ובית"ר ירושלים מחזיקות קבוצות נשים בליגה הלאומית – והן כאמור עונות על הדרישה החדשה.
בנוסף, על בעלי הקבוצות תיגזר החובה להקדיש לפחות 20% מתקציב הקבוצה למחלקת הנוער, במטרה לפתח את הכישרונות הצעירים ולהגביר את המעורבות בקידום דור העתיד.
דרמה לאומית
הליגה הלאומית צפויה גם היא לעבור שינוי. בשנים האחרונות היא כללה 16 קבוצות, אך כעת סוכם כי היא תקטן ל־14 קבוצות בלבד. הדבר יוביל לכך שבסופו של דבר יהיו ארבע יורדות, וייתכן שגם הקבוצה מהמקום ה־12 תצטרך להתמודד במבחנים כדי לשמור על מקומה בליגה. במקרה כזה, תיפתח אופציה לעולה שלישית מהליגה הארצית (שתחליף את ליגה א' – ראו בסעיף הבא) דרך המבחנים.
הכוונה היא ליצור יותר תחרותיות, תוך שמירה על יכולת ההישרדות של הקבוצות הקטנות וההזדמנויות לשחקנים צעירים להראות את כישוריהם בליגה הלאומית. שינוי זה אמור להביא לקבוצות קטנות יותר הכנסה גבוהה יותר תוך שמירה על יציבותן הפיננסית.
נלחמים במכירות
לאור סערת הטיית המשחקים במחוז הצפוני של ליגה א', הוחלט כאמור להקים ליגה ארצית חצי מקצוענית שתאחד את שני המחוזות. מדובר בליגה אחת שתכיל 16 קבוצות, ותתנהל תחת הגבלות ברורות של הרשות לבקרת תקציבים ותנאי סף מחמירים. היא תכלול אך ורק קבוצות שיוכלו לעמוד בדרישות כדי להבטיח את יציבותן.
המהלך צפוי לשדרג את איכות המשחק בליגות הנמוכות ולהפוך את הליגה הארצית לפלטפורמה מקצועית הרבה יותר, שמאפשרת לקבוצות להתפתח גם ברמה התקציבית והמקצועית. הליגה החדשה צפויה להעניק הזדמנויות טובות יותר לכישרונות צעירים, ותשמש כבסיס לקבוצות השואפות לעלות לליגות גבוהות יותר.
לוקחים חסות
אחת הבעיות הגדולות בכדורגל הישראלי הייתה היעדר במה לשחקנים שמסיימים את גיל הנוער. לפיכך, הוחלט לאשר רישיונות מיוחדים למועדונים בליגת העל להקים קבוצות ב' – שיוכלו להופיע מהליגות החצי מקצועניות ועד הליגה הלאומית – מה שיוביל גם לרייטינג גבוה יותר והגדלת הקהל באותן ליגות, עם אוהדים שיבואו לעודד עוד קבוצה של המועדון.
הדבר יאפשר למועדונים להריץ את שחקניהן בקבוצות "הבוגרות". הרעיון הוא ליצור מערכת שמאמצת את המודל האירופי, במטרה לשפר את איכות הכדורגל המקומי ולסייע בהכשרה של שחקנים צעירים בצורה מקצועית יותר.
