מאמן צ'לסי, אנזו מארסקה, ידע שהוא כנראה ייראה קצת כמו גבר באמצע החיים שעומד ברחוב וצועק על העננים, אבל באמת שהגיעו מים וזיעה וברקים ורעמים עד נפש. למסיבת העיתונאים אחרי משחק הניצחון של צ'לסי על בנפיקה בשמינית גמר גביע העולם למועדונים, הוא הגיע רותח. הקבוצה שלו אמנם ניצחה 1:4 בהארכה, אבל מארסקה לא התעסק בזה. הוא עדיין לא האמין שמשחק שהחל בארבע אחר הצהריים הסתיים ב־20:38, אחרי שנעצר ל־113 דקות בגלל סופת ברקים שאפילו לא ממש התרחשה מעל האצטדיון בשארלוט. ו־113 דקות אפילו לא היו העיכוב הארוך ביותר בטורניר, השיא הזה שייך למשחק אחר של בנפיקה, נגד אוקלנד סיטי באורלנדו, שנעצר ל־134 דקות.
"זה לא כדורגל, זו בדיחה", אמר מארסקה, שאיטליה ממנה הגיע היא לא בדיוק מקום צונן בקיץ, "השחקנים יושבים שעתיים בחדר ההלבשה, אוכלים כל מיני דברים, מדברים בטלפון עם המשפחה בחוץ. לכן אני אומר שזה לא כדורגל, הפסקות כאלה שוברות את הקצב לגמרי. אני יכול להבין שעוצרים משחקים מסיבות ביטחוניות, אבל אם עוצרים שבעה־שמונה משחקים בטורניר בגלל מזג האוויר, אולי זה לא המקום הנכון לקיים את התחרות הזו". כשנשאל האם ב"זה לא המקום הנכון" הוא מתכוון ספציפית לשארלוט, או לארה"ב בכלל, לקח מארסקה צעד קטן לאחור, אבל עדיין התעקש על הנקודה המקורית שלו: "אני אומר שוב, שאם בתחרות הזאת הם כבר עצרו שבעה־שמונה משחקים, כנראה שמשהו כאן לא עובד".
2 צפייה בגלריה
"זו בדיחה". ההודעה על עצירת המשחק בין צ'לסי לבנפיקה בגלל סופת ברקים
(צילום: REUTERS/Mike Segar)
עינוי אמריקאי
אמנם לא שבעה־שמונה משחקים, אלא שישה, בינתיים, אבל גם זה הרבה יותר מדי ומארסקה צודק. פיפ"א, כצפוי, התעלמה מדבריו. מי שיסתובב בחשבונות המדיה החברתית של הארגון הציני הזה יתקשה לדעת שהבייבי המוזר והמיותר שהביא ג'אני אינפנטינו לעולם הוא כישלון קולוסאלי מבחינת קהל (את המשחק בין צ'לסי לבנפיקה ראו 25,929 צופים, כשליש מתכולת האצטדיון, ורק מעטים מהם גם חיכו שהוא יחודש), עניין ומזג אוויר. הכל, כולל מזג האוויר, היה לגמרי צפוי.
חוץ מהניסיון לעשות עוד ועוד כסף, גביע העולם למועדונים אמור היה לשמש סוג של מבחן רטוב שנה לפני המונדיאל, אבל אף אחד לא צפה שהנושא היחיד עליו ידברו הוא מזג האוויר, ולא רק כי המשחקים עצמם לא מעניינים. יותר מהחום – שאמנם בפני עצמו הוא עינוי של ממש בקיץ האמריקאי ובחלק מהמשחקים הגיע ל־38 מעלות – הבעיה העיקרית שהביאה להפסקת משחקים היו סופות רעמים וברקים. הנחיות פיפ"א מחייבות הפסקה כאשר טמפרטורת ה־ WBGT (Wet Bulb Globe) – מדד שמשמש להערכת עומס החום על גוף האדם, בעיקר בפעילות גופנית בחוץ – מגיעה ל־32 מעלות, שנחשבת טמפרטורה מסוכנת מאוד. הפרוטוקול גם דורש הפסקה למשך 30 דקות לפחות אחרי פגיעת ברק ברדיוס של 16 קילומטרים.
סופות כאלה עצרו ליותר משעה את המשחק בין אולסן הדרום קוריאנית למאמלודי סאנדאונס הדרום אפריקאית באורלנדו. בסינסינטי, אוהיו, המשחק בין זלצבורג לפאצ'וקה המקסיקנית נדחה ב־97 דקות. המשחק בין פלמייראס הברזילאית לאל־אהלי המצרית באצטדיון "מטלייף" בניו־ג'רזי – שיארח גם את גמר המועדונים וגם את גמר המונדיאל – הופסק בגלל סופות פתע. במקרה הזה הן אמנם היו קצרות, אבל בסנטרל פארק במנהטן, פחות מ־22 קילומטרים משם, עמד נער בן 15 מתחת לעץ שנפגע מברק. הוא ניצל בנס. משחק הניצחון של בנפיקה על אוקלנד סיטי באורלנדו נעצר למשך יותר משעתיים. ובמהלך משחק בין בורוסיה דורטמונד למאמלודי סאנדאונס, פירסמה דורטמונד ברשתות החברתיות: "המחליפים שלנו צפו במחצית הראשונה מתוך חדר ההלבשה כדי להימנע מהשמש הקופחת – מעולם לא ראינו דבר כזה קודם, אבל בחום הזה, זה בהחלט הגיוני".
חזאים בשירות הכדורגל
מכיוון שמדובר בגביע העולם למועדונים, קל יחסית להתעלם מהאנקדוטות האלה, אבל זה כבר עניין אחר לגמרי כשזוכרים שבקיץ הבא יתקיים המונדיאל בדיוק באותם תנאים. חום כבד, סערות פתאומיות וסופות ברקים הן עובדות חיים בקיץ האמריקאי, דבר שכמובן מחמיר בכל שנה עם שינויי האקלים. לא במקרה רק ליגה מקצוענית אחת מתקיימת בקיץ – ליגת הבייסבול. זה קורה מסיבות היסטוריות־תרבותיות שקשורות למקומו של הבייסבול במיתוס הקיץ האמריקאי, וגם כי בייסבול הוא ממילא משחק עם הרבה עצירות.
כאשר פיפ"א החליטה להעניק את אירוח המונדיאל ב־2026 למשולש הצפון אמריקאי – ארה"ב, מקסיקו וקנדה – אף אחד לא היה תחת האשליה שמבחינת מזג האוויר יהיה כיף גדול לשחקנים ולקהל. אבל בניגוד לפאניקה מפני הקיץ הקטארי, שגרמה להעברת המונדיאל הקודם לחורף, פיפ"א לא נראתה מודאגת מהקיץ בצפון אמריקה. האופציה להזיז את המונדיאל לסתיו, למשל, כנראה כלל לא עלתה, וגם אם הייתה עולה, זה לא היה קורה בגלל התנגשויות עם פלייאוף הבייסבול, שיא עונת הפוטבול ותחילת עונת ה־NBA.
לפני ההחלטה להעניק את מונדיאל 2026 לצפון אמריקה, נכתב בדוח שעסק בתנאי מזג האוויר כי "ב־10 מ־23 הערים המוצעות לאירוח משחקים, טמפרטורות שיא ממוצעות בחודשים יוני ויולי מטפסות מעל 30 מעלות". רק שלוש מהערים עם הטמפרטורות האלה (אטלנטה, דאלאס ויוסטון) הציעו אצטדיונים עם בקרת טמפרטורה, ושלושתן אכן נכנסו לרשימה הסופית של המארחות. מבין חמש הערים שבהן הופסקו משחקים בגביע העולם למועדונים, ארבע (סינסינטי, נאשוויל, אורלנדו ושארלוט) לא יארחו במונדיאל. מאידך, רק בחמישה מהאצטדיונים בהם כן ישחקו יש הגנה מסוימת לקהל מהשמש.
"מה שאתם רואים עכשיו הוא טיפוסי מאוד. זה בכלל לא יוצא דופן", אמר ל"ניו יורק טיימס" בן שוט, ראש אגף התפעול של שירות מזג האוויר הלאומי בארה"ב (NWS), "בשנה הבאה ייתכן שנעבור את אותו הדבר“. שוט מונה בידי המינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA), סוכנות האם של NWS, לנציג הסוכנות בצוות התכנון של הגביע העולמי. הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם פיפ"א והמארגנים, וגם מפקח על תכנון הסוכנות שלו לקראת אולימפיאדת 2028 בלוס־אנג'לס.
"בתקופה זו של השנה, במיוחד ממזרח להרי הרוקי, אנחנו רואים התפתחות סופות רעמים בתדירות גבוהה למדי", הסביר שוט, "בחלק הצפוני של ארה"ב, מסינסינטי ועד מזרחה לניו־יורק, זה לא יוצא דופן שיהיו חזיתות שיוצרות סופות. זה יכול להגיע כל שלושה עד חמישה או שבעה ימים. גם הגיאוגרפיה משחקת תפקיד עצום בדפוסי מזג אוויר מסוימים. בפלורידה, לדוגמה, בריזת ים יכולה להיווצר בחופים המערביים והמזרחיים של המדינה. סופות רעמים אוהבות להיבנות על הבריזה הזו, ולכן היא נעה עמוק יותר פנימה ויכולה להשפיע על משחקי אחר צהריים וערב מוקדמים".
במדינה עצומה כמו ארה"ב, כמובן שאתגרי מזג האוויר משתנים מאזור לאזור. לדברי שוט, שירות מזג האוויר הלאומי עבד עם מחלקת הבטיחות והאבטחה של פיפ"א כדי לפתח תוכניות לכל 11 הערים בארה"ב שאמורות לארח משחקים במונדיאל. "הם כבר בנו תוכנית סכנות מזג אוויר והציגו אותה בפני פיפ"א, כולל האיומים האפשריים בכל אחת מהערים", אמר שוט, "בקיץ הבא יהיו גם עובדים מהשירות המטאורולוגי הלאומי שיתמקמו בערים המארחות. יש אנשים שנמצאים מאחורי הקלעים בחודשים האחרונים ועובדים עם מי שצריך לעבוד כדי לוודא שכל משתתפי האירועים הגדולים הצפויים בקייצים הקרובים בארה"ב יוכלו ליהנות מהם, וגם להישאר מוגנים מפני מזג האוויר".
פורסם לראשונה: 01:30, 01.07.25
