לפני שלוש או ארבע שנים, היה נדמה שבאפלו בילס על סף משהו גדול. קבוצה צעירה, עם מאמן צעיר ומשתפר, עם אחד הקוורטרבקים המלהיבים והטובים בליגה והגנה שנראתה בנויה לריצה ארוכה בפלייאוף. אבל מאז, לאט ובשקט, הכול נשחק. שחקני מפתח עזבו, עומק הסגל התדלדל, וההנהלה נראית מתקשה לשחזר את הנוסחה שהפכה את באפלו לאיום אמיתי על קנזס סיטי. ג'וש אלן עדיין עושה דברים שאף אחד אחר כמעט לא מסוגל לעשות, אבל סביבו – החלון לאליפות הולך ונסגר, אולי אפילו כבר נסגר לגמרי.
הקבוצה של שון מקדרמוט הייתה פעם סמל למשמעת, עוצמה והמשכיות. ההגנה שלו הציבה רמה גבוהה של יציבות, וההתקפה התפתחה בקצב מדוד, אך סביב אלן ועומק רסיברים פנטסטי מסביבו, הכל היה נראה אפשרי. אלא שבשנה האחרונה נוצר פער בין השאיפות למציאות. ההגנה הזדקנה ונפגעה מפציעות, דיגס איבד עניין, רב עם אלן ועזב, והמערכת נראית לעיתים חסרת יצירתיות או זהות התקפית ברורה, פרט לרגעי גאונות של אלן וריצות מתפרצות של ג'יימס קוק. באפלו לא קרסה, היא פשוט נתקעת במקום.
כדי להחזיר את באפלו למסלול, תידרש חשיבה מחודשת מהיסוד. זה מתחיל בניהול, עם החלטות אמיצות לגבי המאמן ובניית הסגל סביב אלן, גם אם המשמעות היא פרידה משחקנים ותיקים ואהובים. הקבוצה חייבת למצוא מחדש זהות התקפית שתקל עליו, להשקיע בקו ההתקפה ובהתחדשות בעמדות המיומנות, ובעיקר, לייצר תרבות שמרעננת את מה שהפך בתקופה האחרונה לשגרה כבדה. אלן עדיין מספיק טוב כדי לשמור את באפלו רלוונטית, אבל כדי שזה יהיה שוב החלון ולא סתם סדק של תקווה, מישהו שם חייב להזיז דברים באמת.
לאחר ש-4 השבועות הראשונים הניבו 4 ניצחונות על קבוצות תחתית (בולטימור במאזן 5:1 השנה), השבועיים האחרונים הוכיחו שיש הרבה שלא עובד בבאפלו. שני הפסדים רצופים לקבוצות שהיו אמורות להיות ניצחונות ברורים, השאירו את הבילס עם יותר שאלות מתשובות. ההתקפה נראית תקועה, המשחק הקרקעי בא והולך ואיתו האפשרויות ההתקפיות, ואלן נראה לעיתים כאילו הוא מנסה להיות סופרמן על המגרש, בדיוק התרחיש שהקבוצה מנסה להימנע ממנו בשנים האחרונות. שבוע הפגרה מגיע בתזמון מושלם, אבל גם עם סימן אזהרה ברור: אם הבאפלו בילס לא ימצאו דרך להתעורר מהר, העונה הזו עלולה להפוך מסתם אכזבה, לנקודת מפנה שמסמנת את סוף עידן החלום.
אולי זו רק תקופה רעה, ואולי זה כבר הסימן הברור לכך שחלון האליפות באמת נסגר. באפלו עדיין קבוצה מוכשרת עם קוורטרבק-על, אבל התחושה היא שהקסם מתפוגג, שהקבוצה שהייתה אמורה לאיים על ממלכת מהומס וקנזס סיטי, נשחקה מרוב ניסיון לשחזר את מה שהיה. כל עונה שנגמרת באותו המקום בלי פריצה, בלי שינוי, מקבעת את הסיפור עוד קצת. ובסוף, כשנביט אחורה על עידן ג'וש אלן בבאפלו, ייתכן שנזכור אותו לא כמי שהוביל את הקבוצה אל אליפות או אליפויות מדהימות, אלא כמי ששמר אותה קרובה אליו מדי פעם, אבל אף פעם לא הצליח לעבור את הסף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: [email protected], בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
