אף שדכנית בלואר איסט סייד לא יכלה לייצר את הזיווג הזה: ג'קסון אירווין האוסטרלי הבינלאומי חיפש את עצמו יותר מעשור בקבוצות במדינות אנגלו-סקסיות עד שהגיע הטלפון בקיץ 2021 מסנט פאולי, אז קבוצת ליגה שניה בגרמניה.
סנט פאולי כבר מזמן הפכה למועדון קאלט בגרמניה, פחות בגלל ההישגים על המגרש, ויותר בגלל האג'נדה הפוליטית שלה - אקטיביזם חברתי, מלחמה בפאשיזם והשוויון כערך עליון. המיצוב של "הפיראטים" הביא גם לשיתופי פעולה רבים עם ארגוני אוהדים אחרים ברחבי העולם שחולקים עמם אותן עמדות חברתיות, כולל "אולטראס" הפועל ת"א.
סנט פאולי תמיד חיפשה את השחקן בסגל שלה שדרכו אפשר יהיה להקרין את הרוח של המועדון - ואירווין היה תפור לתפקיד הזה. הוא נראה ומתלבש כמו אנרכיסט, לא חושש להביע את דעותיו, פעיל מבחינה חברתית ופוליטית, מבלה המון ברובע הבילויים בהמבורג (ביתה של הקבוצה), לוקח חלק בהפגנות אקולוגיות, מסתובב בעיר בתחבורה ציבורית ואופניים, ותוקף את הימין העולה.
שנה אחרי שהגיע לקבוצה, כבר הפך לקפטן במשותף. שנה לאחר מכן קיבל בלעדיות על התפקיד והחליט לענוד סרט קפטן בצבעי הקהילה הגאה. מקצועית, הוא היה גורם משמעותי בחזרת הקבוצה לבונדסליגה ובמסע ההישרדות שלה בעונת החזרה, אבל אז הגיע 7 באוקטובר, ולמרות שלא שותף במשחקי הקבוצה מאז אפריל בגלל פציעה, הוא מיגנט אליו את כל תשומת הלב התקשורתית.
העלבון והנתק
האולטראס של סנט פאולי, כאמור, נמצאים בקשרי ידידות עמוקים גם עם אוהדי הפועל ת"א, ובדומה ללא מעט מועדונים בגרמניה הביעו תמיכה בישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר. עם זאת, יש להדגיש: בהמבורג ובמיוחד בסנט פאולי פועלות שתי שכבות של שמאל גרמני, שאחרי 7 באוקטובר נוצר ביניהן נתק גדול, כפי שהתבטא גם בסצנת חיי הלילה בעיר ובמרכזים התרבותיים ששייכים לשמאל - חלק אחד ביקורתי כלפי ישראל אבל מכיר בזכותה להתקיים ובזכותה להגן על עצמה, ואילו החלק השני שרואה ב-7 באוקטובר חלק מהזכות של הפלסטינים להשתחרר מהכיבוש הישראלי.
החולצה שעוררה סערה
אירווין הוא פעיל פרו פלסטיני ותיק, כולל איסוף התרמות כספיות לא מבוטלות לעם הפלסטיני דרך משחקי הנבחרת האוסטרלית. כמו בכל נושא אחר, הוא לא מתבייש להביע את דעתו בנושא. אבל באמצע יוני, כשאירווין חגג בעיצומו של פסטיבל מוזיקה בפורטוגל, אשתו העלתה לחשבון האינסטגרם שלה את אירווין לבוש בחולצה ורודה של קמעונאית האינטרנט "פ.צ. פלסטין". על החולצה, מעל לבו של אירווין צויר המספר 11 שבעצם ציין את מפת המזרח התיכון, כשעל החלק שבו אמורה להיות מצוינת ישראל, הופיעה המילה "פלסטין" בלבד. הרמז היה ברור. הנישואין המאושרים בין אוהדי סט.פאולי לאירווין הפכו לטיטאניק. האוהדים האשימו אותו באנטישמיות, אירווין נעלב ואמר שהוא פגוע עד עמקי נשמתו מהטענות וכי הוא לבש את החולצה "רק כדי להביע סולדיריות עם הפלסטינים בעזה הסובלים מזוועות נוראיות". אבל ההבהרות לא הועילו, והיחסים בין הצדדים רק המשיכו להתדרדר.
אשתו הבריטית של אירווין, ג'אמילה פיר, העלתה פוסט באינסטגרם ובו טענה שצריכים להחרים את המועדון שבו משחק בעלה בגלל הקשרים עם אוהדי הפועל ת"א. בתחילת אוקטובר, מתחת לפוסט שהעלתה פיר עם תמונה שלה ושל אירווין, כתב משתמש בשם "rene.fcsp" ש"איש לא גדול יותר מהמועדון. זה המועדון שלנו, לא שלך. בעוד כמה חודשים אתה לא תהיה פה, ותשחק במועדון אחר תמורת אירו אחד יותר. אנחנו תמיד נשאר כאן, ואתה לא תהיה דבר יותר מאשר הערת שוליים". אבל אז התברר ששם המשתמש הזה שייך לרנה בורן, חבר הנהלת סנט פאולי, שלפחות על פי הפרופיל שלו ברשתות החברתיות נחשב לתומך נלהב של ישראל.
המועדון אמנם יישר את ההדורים בשיחות בתוך המועדון, הרחיק את עצמו מהערות של בורן (שמחק את תגובתו והתנצל) אבל לפיר זה הספיק. היא העלתה פוסט נוסף, חשפה את זהותו של בורן וטענה כי הוא משתמש בכוחו כדי לפעול בבריונות נגד בעלה. "לקבל הודעה כזו ממישהו בעמדה כזו, היה משהו כואב מאוד", אמר אירוווין בשבוע שעבר בראיון לרשת טלוויזיה אוסטרלית. "אנחנו מקווים כמובן שמשהו ייעשה בנושא".
אין ספק שאירווין אימץ לעצמו דפוסים פלסטיניים: הוא תוקף את ישראל, מסרב להכיר בזכות קיומה ובזכות שלה להגן על עצמה, וברגע שנוצרת כלפיו תגובה כלשהו הוא מיד נפגע והופך את עצמו לקורבן של כל הפרשה - וכעת הוא דורש התערבות חיצונית לבעיה שהוא יצר.
אותנטי, לא תמיד לטובה
מדובר במקרה שבו מעורבות יותר מדי פרות קדושות גרמניות. כדורגל. מועדון מקושר פוליטית, שחקן זר שהפך לסמל, למודל לחיקוי ולנער הפוסטר של המועדון והשכונה שהוא מייצג, חופש הדיבור והבעת הדעה, והחובה ההיסטורית והמוסרית של גרמניה לישראל - ואיך זה מתיישב מול המלחמה בעזה.
אירווין הוא טיפוס אותנטי, אולי הטיפוס הכי אותנטי שקיים היום בכדורגל העולמי. הוא לא לובש מסכות ולא עובר פילטרים דרך עוזרים אישיים או סוכנים שעושים טיהור אוויר לדעות שלו. אבל ישנו צד אחר לאותנטיות הזו, כזה שמפלרטט עם אנטישמיות.
לאחר 7 באוקטובר הוא התבטא כי מדובר ב"מצב גיאו-פוליטי מסובך". הוא הביע יותר ויותר סימפטיה עם להקות רוק ואמנים שהזדהו והביעו סולידריות עם החמאס, גם דרך שירים אלימים נגד ישראל. יותר ויותר אוהדים וגם אנשים מתוך המועדון הביעו דאגה שהשנאה של ארווין לישראל היא כה עמוקה שהוא עלול להיקלע למחנאות עם אנשים מהימין הקיצוני. אחרים קראו להשפעה הרעה שיש לאשתו עליו.
לאירווין מותר לחשוב מה שהוא רוצה, והוא יכול להתבטא כפי שהוא רוצה. אחרי הכל, הוא גר בהמבורג, לא בחאן יונאס. אבל לאוהדים שהמועדון שלהם חרט על דגלו את המלחמה בפאשיזם, היה נדמה יותר ויותר שהקפטן שלהם, הסמל של המועדון, גולש אט אט למקומות וערכים שעומדים בניגוד מוחלט לערכיו של המועדון.
בחודשים האחרונים הוויכוח המדובר גלש ליציעים, והיווה מיקרו-קוסמוס לוויכוח הגדול יותר שמתקיים בשמאל הגרמני: האוהדים הוותיקים יותר של המועדון תומכים בישראל, הצעירים יותר מזדהים עם דעותיו של אירווין. הוא מייצג אותם ואת דעותיהם ואת אורח החיים ה"ווקיסטי" שלהם. לפני חודש תלו אוהדים כרזות באצטדיון נגד נתניהו ונגד מדינת ישראל והמלחמה בעזה. כשהאוהדים הוותיקים הוציאו את הסרטים הצהובים, הסמל לתמיכה במאבק לשחרור החטופים, פרצה מהומה אלימה ביציעים.
פורסם לראשונה: 18:30, 24.10.25
