יש לא מעט גיבורים במהפך המטורף של הפועל ירושלים שלשום מול הפועל ת"א, בעיקר ג'ארד הארפר שנעץ את החץ בלב של היריבה, אבל השחקן שחתום יותר מכל על העלייה לפלייאוף הוא רועי הובר.
במצב של פיגור 16 נקודות בתחילת הרבע האחרון, כשאוהדי הפועל ת"א כבר התחילו לשיר שירים נגד היריבה הבאה מכבי ת"א, ירושלים עשתה חישוב מסלול מחדש ונזכרה שעונה שלמה מונחת על הכף. וזה בדיוק מה שקרה, שלושה שחקנים מרכזיים התעוררו מקצועית ומנטלית בתוספת הזמן של המאני טיים.
כאמור, הארפר היה זה ששלח את קבוצתו לניצחון ולגמר הפלייאוף לראשונה מאז 2017 עם אותה זריקה משוגעת; יובל זוסמן תרם את חלקו עם 16 נקודות, והיה גם הובר, שעד לרבע האחרון הציג יכולת פושרת במיוחד עם 3 נקודות בלבד, ונראה כמו צל של עצמו.
אך הרכז החליט לקחת את עצמו בידיים והיה מעורב כמעט בכל מהלך – אם זה באסיסט, חטיפה, ריבאונד הגנה, שתי שלשות אדירות רצופות, וגם אותו סל 28 שניות לסיום שקבע יתרון ראשון לירושלים. ברבע הזה לבדו קלע הובר 10 נקודות. ואנחנו מדברים על שחקן שנמצא במועדון בקושי חודשיים.
כל מי שחובב כדורסל ישראלי יודע מי זה הובר ומה הוא מביא למגרש, אבל הגארד בן ה־28, שמתנשא לגובה 1.88 מ', תמיד מצא את עצמו לאורך הקריירה בקבוצות בינוניות או קטנות, בהן אמנם בלט, אך לא הצליח לעשות את הקפיצה הגדולה.
מירושלים עד ירושלים
הובר גדל במחלקת הנוער של הפועל לב השרון, איתה זכה בגביע המדינה לילדים ולנערים יחד עם תמיר בלאט. בעונתו הראשונה בליגה הלאומית, בא.ס. רמת השרון, נבחר לשחקן הצעיר של העונה ואף שימש כרכז נבחרת העתודה. בעקבות כך, הצליח ללכוד את עינה של הפועל ירושלים, שהחתימה אותו על חוזה לחמש שנים, אך הוא מעולם לא שיחק בשורותיה, מאחר שהיא בחרה להשאיל אותו לקבוצות אחרות על מנת שיצבור ביטחון וניסיון.
הוא עבר בהפועל חולון ובמכבי חיפה, עד שהגיע להפועל אילת. בשנה השנייה שלו בעיר הדרומית הצליח הובר לפרוץ והעמיד ממוצעים של 10.6 נקודות ו־4.5 אסיסטים. העונה הזו סידרה לו חוזה לשנתיים בגליל עליון. לאחר פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, הובר היה בין השחקנים הדומיננטיים במועדון והצליח להשאיר את הקבוצה בליגת העל, למרות ששיחקה את משחקי הבית שלה במגרשים שונים ברחבי הארץ בגלל המצב הביטחוני. אגב, כשהובר שיחק בגליל הוא קיבל מלגת לימודים מטעם עופר ינאי, שהחברה שלו הייתה אז הספונסרית של הקבוצה. מי יודע, אולי הרכז יעשה תואר שני על חשבונו של בעלי הפועל ת"א.
בגליל מאוד רצו להשאיר את הובר לעונה נוספת, אך הוא החליט שהוא רוצה לעשות קפיצת מדרגה נוספת בקריירה ולהיות חלק מקבוצה שמשחקת באירופה. לכן חתם במכבי ר"ג, ששיחקה בליגת האלופות של פיב"א, ואפילו הייתה קרובה להעפלה היסטורית לשלב 16 האחרונות, אך הודחה בינואר. חשוב לציין שלאורך העונה ירושלים פנתה לר"ג שלוש פעמים בבקשה לשחרר את הרכז, אבל בכל פעם נענתה בסירוב – עד שר"ג הבינה שהיא לא תסיים את העונה הסדירה בין ארבע הראשונות ולא תצליח להשיג את הכרטיס לליגת האלופות.
איך זה קשור? להובר היה חוזה לעונה נוספת, אך עם סעיף יציאה בסכום נמוך, שאיפשר לו לעבור לקבוצה "אירופית". בר"ג ידעו שזה הכיוון של השחקן, ולכן במקום לשחררו בסכום פעוט, הסכימו לעסקה עם הפועל ירושלים, שהציעה את נועם דוברת בתמורה, ובנוסף ביי־אאוט בסך 180 אלף דולר. אגב, גם מכבי ת"א הביעה עניין לאורך כל העונה, אך לא בשלב שבו הקבוצה מהבירה החתימה אותו (ב־18 באפריל, מספר ימים לפני סגירת חלון ההעברות). "ייאמר לזכות הפועל ירושלים שלאורך כל העונה מאוד רצו את הובר, ובזמן אמת גם ידעו ללחוץ על הכפתורים הנכונים ולהציע עסקה שמאפשרת לזה לקרות", סיפרו בר"ג.
השיחה הצפופה
בהפועל ירושלים נותנים את הקרדיט על הגעתו של הובר לשני אנשים מרכזיים: הראשון הוא המאמן יונתן אלון, שמכיר אותו מעונת 2022 בגליל עליון, שם שימש כמנהל המקצועי, והשני הוא המנהל המקצועי דן שמיר, שהשלים את העסקה. "יונתן כל הזמן דחף שהוא רוצה אותו בקבוצה", סיפר גורם בירושלים. "הוא אמר לאורך כל הדרך שזה החלק האחרון שהוא צריך. ידענו שהוא יוכל לעזור לנו. מה שקרה במשחק לא הפתיע אותנו – ידענו למה הוא מסוגל, ובגלל זה הוא איתנו".
כאמור, הובר לא היה במשחק השיא שלו, ואפילו רחוק מזה, אבל ברגע אחד התחיל ליישם את השיחה הקצרה שהייתה לו עם מאמנו בתום המשחק השני בסדרה, שבו ירושלים ניצחה. "התעצבנתי עליו", שיחזר אלון. "לקחתי אותו לצד ואמרתי לו שהוא לא כאן כדי להתחבא מאחורי שחקנים אחרים, אלא כדי לשחק כדורסל. אמרתי לו שהוא יכול לעשות הרבה על המגרש – להיות אגרסיבי, לקלוע, להוביל. ונראה שהוא הפנים את המסר. הוא פשוט לקח אחריות. הבין שזה הזמן שלו, וידע שיש לו גם את הגב לעשות את זה. יום לפני שהוא הגיע אלינו אמרתי לג'סטין סמית': 'הבאתי לך מתנה'. אחרי שלושה ימים הוא בא אליי ואמר לי: 'צדקת'".
בר"ג מפרגנים
גם יו"ר מכבי ר"ג, חן שניידרמן, פירגן: "הובר לא מפחד מכלום. הוא יודע מה היכולות שלו ומה הוא שווה. אני מת לראות אותו ברמות הגבוהות, כי שם הוא צריך להיות. הוא שחקן פיק־אנד־רול יוצא מן הכלל. הוא מפעיל את הגבוהים בצורה מרשימה — אמין סטיבנס מאוד נהנה לשחק איתו אצלנו".
אז בזמן שהובר מקבל לא מעט מחמאות, וכבר חתום לעונה נוספת כשהוא מנסה לסיים את זו הנוכחית בצורה הכי מתוקה שיש – עם תואר אליפות – הרכז הצליח להוכיח ללא מעט אנשים שהוא שייך לרמות האלה. הוא רק היה צריך הזדמנות אחת אמיתית.
פורסם לראשונה: 01:30, 05.06.25
