זה היה באוויר ועל המסלול לאורך כל הדרך ואתמול זה הגיע לשיא השפל והכאוס - מרוץ הוואלטה הספרדי פוצץ ע"י מפגינים פרו־פלסטינים שמחו על השתתפותה של קבוצת "ישראל פרמייר טק", והרוכבים לא הצליחו לסיים את המסלול המתוכנן במדריד. מה שהיה אמור להיות ליום חג של סיום הוואלטה, הפך לזירה אלימה שבה הגראן טור השלישי בחשיבותו בעולם האופניים לא הגיע אל קו הסיום הרשמי.
למרות היערכות שיא של משטרת ספרד, המפגינים הפרו־פלסטינים פרצו למסלול עוד לפני תחילת ההקפה הראשונה במרכז מדריד, העיפו בריקדות ושלטים, חדרו לשטח המרוץ וגרמו לפיצוץ התחרות.
מי שבוודאי יתקשה לשכוח את המרוץ בספרד הוא הרוכב הישראלי נדב רייסברג (24), קיבוצניק מדפנה עם קעקוע של אופניים על קרסול ימין. "השנה הגעתי הרבה יותר מוכן פיזית, אבל לא הגעתי מוכן מנטלית למה שאני הולך לעבור פה", הוא מספר. "גם אם היו אומרים לי שהמצב יהיה גרוע מבחינת מפגינים, בחיים לא הייתי יכול להתכונן למה שקרה".
באיזה קטע נתקלת לראשונה בשנאה?
"ארבעת הקטעים הראשונים היו באיטליה, ואז הגענו לספרד. זו הייתה הפעם הראשונה שחסמו אותנו. רכבנו יחד בקטע הקבוצתי נגד השעון, היה סיבוב ימינה, והם פשוט עמדו באמצע הכביש, בערך עשרה אנשים, בזמן שכולנו בטור אחד עם הראשים למטה ב־60־70 קמ"ש. ואז הראשון נתן ברקס ואף אחד לא הבין למה, זה היה מסוכן אבל כל אחד הלך לכיוון מסוים ויצאנו בלי התרסקות. ואז הבנו את הסיטואציה – הרמנו את הראש וראינו גלים של פרו־פלסטינים. אנשים עם כאפיות ודגלי פלסטין, רעולי פנים. פשוט הייתי בשוק, לא ידעתי איך להגיב לדבר הזה".
תומכי ישראל מול מפגינים פרו-פלסטינים בקטע האחרון בוואלטה אספניה
(צילום: זאב אברהמי)
נשארה לך טראומה?
"היו כמה ימים שבאמת פחדתי לזנק. הקטע ה־11 בבילבאו היה הנורא ביותר. זה לא נעים כשמשטרה מקיפה אותך 24/7 וכל הזמן יש אנשים ששומרים עליך, כי לא הייתה לנו שנייה לנשום ולהגיד שאנחנו בטוחים. ביום המנוחה השני עצרנו לקפה, ובאו פתאום עשרות מפגינים, ואחרי זה הם המשיכו למלון שלנו. זה משהו שבחיים לא הייתי רגיל אליו ואני לא רוצה להתרגל אליו".
ודיכאון?
"אני לא בן אדם דיכאוני ושום דבר לא יכניס אותי לדיכאון, אבל כן אצטרך לדבר על זה. תודה לאל, יש לי את המשפחה ואת האנשים הקרובים אליי שאני יכול לפרוק איתם. אצטרך עזרה לעכל את מה שעברתי פה. חוויתי פה ימים ממש קשים. אני לא בן אדם שבוכה, לא זוכר מתי בכיתי מאז גיל שלוש, אבל הם כן הצליחו להוציא ממני דמעות. אתה לא יכול לישון, יש מחשבות, כדי להירדם ולהתאושש ליום הבא הייתי צריך לקחת כדורי שינה. יש כל כך הרבה מחשבות על מה יכול לקרות, לדוגמה, הקטע ה־18 היה אישי נגד השעון, אז הם יודעים שאני ישראלי ולבד על הכביש ויכולים לעשות מה שהם רוצים".
היה פחד ממשי ממשהו שעלול לקרות?
"בסופו של דבר צריך בן אדם משוגע אחד כדי שמשהו רע יקרה. הספורט הזה גם ככה מסוכן, והיו מחשבות של נסיעה ב־100 קמ"ש בירידה ומישהו זורק לך בקבוק לגלגל הקדמי. זה לא שמישהו יבוא עם רובה, אבל משהו יכול לקרות".
תרצה לחזור בשנה הבאה?
"אין משהו שיעצור אותי מלהיות רוכב אופניים ולייצג את המדינה בדרך הכי טובה שאפשר. אני חושב שלרוכבים האחרים בקבוצה, שהם לא ישראלים, מה שקרה יהווה שיקול".
"אין עם מי לדבר, כי הם לא באמת רוצים לשמוע. אני מת להגיב, בשבת נסעתי בעלייה חדה, אז אתה גם שומע מה הם אומרים: 'רוצח, לא רוצים אותך פה, לך מפה'. זה חודר ואתה רוצה להגיד להם 'מה עשיתי?' לא עשיתי כלום לאף אחד בעולם הזה. אני חייב לציין שמשטרת ספרד עשתה עבודה באמת מרשימה"
זה משהו שיכול לפרק את הקבוצה?
"אני לא חושב, כי בסופו של דבר זו קבוצה ברמות הכי גבוהות שיש וכל הרוכבים בחרו להצטרף. אני כן חושב שהקבוצה תצטרך לעשות דברים שיגרמו להם להישאר ולהרגיש בטוחים יותר, כי לא הרגשנו בטוחים בשלושת השבועות האחרונים. זה תהליך שנצטרך לעבור ביחד, הקבוצה והרוכבים, אבל לא נתפרק בגלל זה. הרוכבים בקבוצה גם מקבלים הרבה תמיכה, אהדה והודעות חיוביות. ברור שזה לא נעים לעבור בתוך עשרות אלפי דגלים ואנשים ששונאים אותך, מנסים לתפוס אותך ויורקים עליך, אבל הרוכבים שלנו מספיק חכמים כדי להבין שהם מתחרים בשביל עצמם, וברור לי שהם גם מבינים שהם בצד הנכון".
הבורות של המפגינים
הייתה פגיעה בתוצאות בגלל המחאה?
"בטוח שזה פגע לנו בביצועים, למרות שעשינו תוצאות טובות. מפה נצטרך ללמוד לחיות עם זה ולראות איך אנחנו הופכים את זה לדלק, ואיך גורמים לכך שהקבוצה תהיה יותר בטוחה. הוואלטה עברה במקום הכי גרוע שאפשר לעבור בו בתור ישראלי, חבל הבאסקים וקטלוניה. אלו שני חבלים שרוצים עצמאות וכביכול מבינים את העזתים, אבל יש להם אפס הבנה ואפס מושג. הם פשוט מרגישים כאילו הם באותה סיטואציה".
הם לא יקשיבו אם תענה להם?
"אין עם מי לדבר, כי הם לא באמת רוצים לשמוע. אני מת להגיב, בשבת נסעתי בעלייה חדה, אז אתה גם שומע מה הם אומרים: 'רוצח, לא רוצים אותך פה, לך מפה'. זה חודר ואתה רוצה להגיד להם 'מה עשיתי?' לא עשיתי כלום לאף אחד בעולם הזה. אני חייב לציין שמשטרת ספרד עשתה עבודה באמת מרשימה".
אתה יכול להבין את המפגינים?
"לעולם לא אבין את האנשים האלה. גם בשביל ספרד זה לא טוב שהם הורסים אירוע גדול ומתוקשר כזה, פוגעים בשם של המותג. גם קבוצות ורוכבים אחרים אומרים את אותו הדבר – למרות שבימים הקשים היו כאלה שחשבו שהכל סובב סביבנו וביקשו מאיתנו לעזוב את המרוץ. כל כך הרבה פעמים ניסו להוציא אותנו מהמרוץ, אפילו המארגנים אמרו לנו שהם רוצים שנעזוב, ואני מרגיש שהשגתי ניצחון אישי וכולנו ניצחון קבוצתי. היו מקרים שישבנו באוטובוס ואמרנו שזה הגבול, ומחר אנחנו לא מזנקים, אבל הרמנו אחד את השני. כולנו יוצאים חזקים יותר. זה שיעור לחיים".
גאה בקבוצה?
"מאוד. אבל עם כל הגאווה העצומה, כאשר המפגינים עצרו את המירוץ במדריד, זו הייתה תחושה של עצב עמוק. במקום שיהיה לנו רוכב על הפודיום, אנחנו והרוכבים מכל הקבוצות נאלצים ללכת הביתה ללא הסיום שהגיע לכולנו. אני מכבד מחאות. אבל כאשר פורעי חוק מצליחים להביא לשיבוש מירוץ אופניים, זה מסר עצוב וסכנה לספורט הזה כולו".
רייסברג מסכם: "סבא שלי ברח מאוקראינה בשואה ועכשיו אני מרגיש שזה כאילו חוזר, שלא רוצים יהודים או ישראלים. אני גאה במי שאנחנו, גאה בישראל, גאה לייצג את המדינה".
פורסם לראשונה: 01:30, 15.09.25
