רפאל נדאל, גדול שחקני החימר בכל הזמנים ואחד מגדולי הטניסאים אי פעם, קיבל את הכבוד שמגיע לו: טקס פרידה חגיגי בטורניר שהפך לביתו השני, רולאן גארוס.
במרכז המגרש שבו הניף 14 גביעים – שיא בלתי נתפס – נדאל עמד נרגש מול אלפים מריעים, כשתמונות מסע הקריירה שלו הוקרנו על המסכים והקהל קם על רגליו לתשואות של כמעט שתי דקות. כשהוא דומע, דיבר לסירוגין בצרפתית, אנגלית וספרדית – וניסה, ללא הצלחה רבה, לשמור על איפוק.
הרגע המרגש ביותר הגיע כששלושת יריביו הגדולים – רוג’ר פדרר, נובאק ג’וקוביץ’ ואנדי מארי – הצטרפו אליו על המגרש. "זה שאתם כאן איתי, זה אומר הכל", אמר להם. "זה מוכיח שגם אחרי שנים של תחרות קשה, אפשר לשמור על חברות, כבוד הדדי ואנושיות".
בקהל נצפו גם איגה שוויונטק וקרלוס אלקראס – לצד אוהדים רבים שלבשו חולצות עם הכיתוב "Merci Rafa" בצבעי דגל ספרד.
נדאל עצמו חזר בנאומו לרגע שבו הכול התחיל: "ב-2004 הייתי רק צופה פה, פצוע. ב-2005 שיחקתי לראשונה, מול רישאר גאסקה. מאז הבנתי כמה המקום הזה משמעותי. עברתי כאן הכול – ניצחונות, הפסדים, כאבים ושיאים".
בנקודה מסוימת הזכיר את סביו המנוחים ונחנק מדמעות. הקהל, מצדו, עודד אותו בקריאות "רפא". רגע לאחר מכן, הקדיש דברים מרגשים במיוחד לדודו ולמאמנו המיתולוגי, טוני נדאל: "עשית איתי דרך קשה, לא תמיד קלה – אבל היא שווה הכול. אתה הסיבה שאני כאן. תודה על הכול".
את הנאום סיים בנימה אישית לשלושת יריביו: "נלחמתם בי בכל הכוח, ונהניתי מכל רגע. בזכותכם השתפרתי, התבגרתי, והגשמתי חלומות".
"במהלך 20 השנים האלו חוויתי הכל. רגעים קשים, רגעים נפלאים, יריבויות עוצמתיות מול אנדי, נובאק, רוג’ר ועוד רבים שדחפו אותי עד הקצה. בלי היריבויות האלה זה לא היה אותו הדבר. הן אילצו את כולנו להשתפר כל יום מחדש. רולאן גארוס הוא מקום ייחודי", אמר. נדאל הותיר מאחוריו נתון מפלצתי – 112 ניצחונות מול 4 הפסדים בלבד ברולאן גארוס.
