'המרכז האמריקאי לספורט מוגן' (SAFESPORT), הוא גוף לא ממשלתי שהוקם ב-2017 ונועד למנוע התעללות פיזית ומינית בקטינים ומתחרים באולימפיאדה בענפי ספורט שונים ובמסגרות שונות. הוא נולד כתוצאה ממקרי התעללות ותקיפות מיניות קשים שאירעו בנבחרות אמריקאיות שונות, במיוחד בנבחרת השחייה, הטאקוונדו וכמובן ההתעמלות ופרשת לארי נאסר.
לגוף יש סמכות בלעדית לחקור האשמות, תלונות ודיווחים על התעמרות או התעללות או תקיפות מיניות במועדוני ספורט העוסקים במקצועות אולימפיים. הוא יכול להעביר את הממצאים של חקירותיו לגורמי החוק, אבל כיוון שאינו חלק ממערכת החוק באמריקה, העונשים שהוא יכול להטיל מוגבלים להשעיה מפעילות במסגרות ספורטיביות.
מדובר בעצם בגוף על, זה שאמור לקחת לחלוטין את הדאגות מההורים לגבי מאמנים-טורפים שמשגיחים על הילדים שלהם כשהם מתאמנים ומתחרים או נוסעים למחנות אימונים - מחטא ומשמיד חיידקים. בשנה שעברה, צוות של 117 עובדים, עם תקציב של יותר מ-20 מיליון דולר, קיבל 8,000 דו"חות על אלימות פיזית, התעללות פיזית או נפשית ותקיפות מיניות. ממוצע של 150 בשבוע. עד לשנת 2021, המרכז השעה 1,100 מאמנים ומנהלים במקצועות הספורט האולימפיים אחרי חקירות שאישרו את החשדות נגדם. למרכז אין מספיק ידיים עובדות ותקציב כדי לחקור כראוי את שצף התלונות שמגיע אליו.
אז מה קורה, כשדווקא הגוף הזה, עם מיליוני הסינונים שהוא אמור לערוך לפני שהוא מכניס מישהו לתוככי כתליו הטהורים, דווקא הוא מגייס לשורותיו חוקר שהיה בלש מושחת בעברו? ואם זה לא מספיק, אז מתגלה שהוא בכלל חשוד בתקיפות מיניות בעצמו?
התנהלות שערורייתית
בסוף חודש אפריל נפרדו דרכיהם של המרכז וג'וריס קולון, שתפקדה כמנכ"לית מאז 2019. העילה הייתה קצין במחלקת המוסר של פנסילבניה שהמרכז גייס ב-2021. בחג המולד 2024, נודע לציבור כי הבלש, ג'ייסון קרסלי, מעל בכספים שהוחרמו על ידי המשטרה במהלך מעצר של כנופיות סמים וגנב 5,500 דולר. הבעיה לא הייתה רק שקרסלי הצליח להערים על חברי המרכז, אלא שמיד לאחר המעצר שלו התברר שהמרכז ידע על המקרה כבר בנובמבר, ולא טרח לידע את הציבור עד שהדבר התפרסם בתקשורת. שבועיים לאחר מכן, בתחילת ינואר 2025, נעצר קרסלי שוב, בעוון חשד לשורה של עבירות נוספות, ביניהן תקיפה מינית, אונס וסחר בבני אדם למטרות מין.
הסנטורים נרעשו. נפתחה חקירה פרלמנטרית. איך יכול להיות שמי שאמור לשמור על הספורטאים מפני תקיפות מיניות ואונס, הוא טורף מיני בעצמו? זעקו הפוליטיקאים. החקירה בקושי נפתחה וכבר נחשף שהמרכז גייס את הבלש קרסלי לחקירה על אף העובדה שהיה מודע לכך שהמפקדים שלו במשטרה הורו על חקירה נגדו. אתלטית, שקרסלי היה סוג של מנטור שלה בהתנהלות למניעת התעללות פיזית, נפשית או מינית, אמרה בעילום שם כי "החשיפה פתחה אצלי פצעים ישנים. קשה לי לראות איך אני וספורטאיות אחרות שנפגעו בעבר תוכלנה לבסס שוב אמון במרכז''.
גם לפני המינוי של החוקר המפוקפק, היו תלונות רבות נגד הניהול של קולון. הציבור התלונן כי מסד הנתונים של התוקפים שנמצאו אשמים והושעו, נמחק לאחר שהנאשמים מיצו את עונשם ועל כך שלציבור לא הייתה גישה לדעת את תוכן המקרים. המתלוננים טענו שיש סחבת עצומה בחקירה ומיצוי התיקים, מה שגורם להם לעינויי דין.
קריסת האמון
מצד אחד, יש נתונים ברורים המראים שמאז הקמת המרכז, עלו מספר התלונות והדיווחים באלפי אחוזים. עצם הקמת המרכז היה איתות ברור לפושעים: מישהו מסתכל עליכם והוא יכול להעניש אתכם. מצד שני, ספורטאים רבים התלוננו שהמרכז מקבל את רוב המימון שלו מהוועד האולימפי האמריקאי ולפיכך הוא נמצא בניגוד עניינים, ולפעמים מוכן להסתכל הצידה כשהסיכויים של ספורטאים אמריקאים לזכות במדליה נפגעים.
קו פרשת המים של קריסת האמון של הספורטאים במרכז קרה בסוף 2020. המרכז השעה את השחיין הפראלימפי, רוברט גריסוולד, בגלל התנהגות לא הולמת והסיר את ההשעיה חודש לאחר מכן, בעקבות ערעור. לאחר שגריסוולד חזר להתאמן עם חבריו לקבוצה, התלונן שחיין אחר, פארקר אגברט, אוטיסט בעל יכולת מנטלית של ילד בן חמש, כי גריסוולד אנס אותו באלימות מספר פעמים. באופן חשוד, המרכז ביטל את השעייתו של גריסוולד בדיוק לפני המשחקים הפראלימפיים ב-2021, והוא הושעה שוב ב-2022. אגברט טוען, בתביעה שהגיש בבית משפט פדרלי בקולורדו נגד המרכז, כי חלק ממקרי האונס קרו במהלך המשחקים עצמם, כשאגברט וגריסוולד חלקו את אותו חדר.
3 צפייה בגלריה
באופן חשוד, המרכז ביטל את השעייתו של גריסוולד בדיוק לפני המשחקים הפראלימפיים ב-2021
(AP Photo/Jack Dempsey)
היו מקרים נוספים שבהם המרכז איפשר לספורטאים החשודים בתקיפה לנסוע עם הנבחרת שלהם למרות שהיו תחת חקירה. ספורטאיות רבות האשימו את המרכז בחוסר שקיפות ובקו פעולה נגדן. ראיות אחרות היו פרסומים בעיתונים על התעללות ותקיפות מיניות בכדורגל נשים. לא רק שהתקשורת עשתה את העבודה שהמרכז היה אמור לעשות, אלא גם אחרי שנחשפה ההתעללות, המרכז לא עשה דבר בנושא.
"את פונה מספר פעמים למרכז ומדווחת על דברים פסולים שקורים בסביבה הספורטיבית שלך. לא פעם אחת ולא פעמיים", סיפרה כדורגלנית צעירה אחת ל-'USA Today', ובסוף את מרגישה שאין באמת מי שיכול לעזור לך למרות שהקימו גוף במיוחד בשביל זה. אז את מחפשת מקומות אחרים שבהם לתלונה שלך יהיה יותר אימפקט".
יש סיכוי לתיקון?
קווי היסוד של המרכז הם בעייתיים. הוא בעצם אמור לחקור את הגוף שמעניק לו את החלק הארי של התקציב שאיתו הוא אמור לעבוד. ואם זה לא הספיק, הרי שהמודל של קולון, לפיו המרכז אמור לטפל לא רק בתלונות של ספורטאים במקצועות אולימפיים, אלא גם ברמת הספורט העממי, הוביל לשטף של תלונות שלמרכז לא היו מספיק חוקרים כדי לטפל בהם כראוי, אם בכלל. קולון הייתה חייבת עוד חוקרים, גם כדי לטפל בתלונות שלא טופלו בזמן וגם כדי להצדיק את התקציב ההולך וגדל שקיבלה. כשזה קרה, כל תהליך קבלת בעלי מקצוע למקום רגיש כל כך נפגם. מי שעבר טראומה פעם אחת כקורבן, נאלץ לחיות מחדש את הטראומה בגלל מקרה קרסלי. למעשה, רוב המקרים שקרסלי טיפל בהם יצטרכו להיפתח מחדש, וקיים מצב שעונשי השעיה שהוטלו על תוקפים יבוטלו או יוקפאו.
אבל זה הליך פרוצדורלי שיכול לקבל תיקון. על העובדה שמרכז שאמור להגן על ילדים, נערים ובעלי מוגבלויות מפני תקיפות מיניות ואונס, גייס לעבודה אנס וסוחר בבני אדם למטרות מין, לכאורה, כדי שיחקור חשדות לתקיפות מיניות, הוא אקט חסר כפרה. צלם בהיכל. קשה לראות איך ספורטאים וספורטאיות, שגם ככה חושדים באוטוריטה, יצליחו לגייס אמון מחודש במוסד החשוב הזה.
פורסם לראשונה: 09:52, 03.05.25
