כשהתפזר עשן הקרב - כן, זה היה קרב, ולראיה, שמונה שניות לסיום ההארכה, כשכולם כבר אמורים להיות מותשים, נערך קרב התגוששות על הפרקט בניסיון להשיג כדור תועה - ניסיתי לחשוב מתי נהניתי כל כך ממשחק כדורסל בישראל, מתי דרבי היה כל כך טוב וכל כך שוויוני.
התשובה שלי, ומאוד אשמח אם הקוראים היקרים יפתחו פה דיון, היא שנות ה-80, כשהפועל הייתה בימים יפים עם מייק לארגי, חיים זלוטיקמן וענקים נוספים, ומכבי גם הייתה בתקופה נהדרת. גם אז, כמו אתמול, שחקנים נתנו את הכל במגרש, המאמנים ניהלו את המשחק בחוכמה, הרבה כישרון נתקל בהרבה כישרון, ולמרות שרק קבוצה אחת יכולה לנצח, כולם יכלו לצאת גאים.
אתמול, זה היה מפגש עם תהפוכות, המון לחץ, ומספר לא מבוטל של שחקנים שהתעלו לפרקי זמן שונים - אבל אף אחד מהם לא השתלט לגמרי על המשחק, וניסיונות של המאמנים להפתיע. כך, למשל, עודד קטש הפקיד את השמירה על ג'ונתן מוטלי, הגבוה הבולט של הפועל, דווקא בידיהם של חסיאל ריברו וטרביון וויליאמס, וחסך את העול הזה מרומן סורקין למרות שהוא גבוה מהם. ההימור הוכיח את עצמו: סורקין לא הותש, לא צבר עבירות, סיים את המשחק עם 22 נקודות והיה אדיר.
והיה לזה עוד רווח. וויליאמס הצליח לעצור את מוטלי בזכות המאסה שלו, קיבל ביטחון ודקות משחק, הצליח גם כמה פעמים לחטוף כדורים מגארדים של הפועל שניסו לעשות עליו פיק-אנד-רול והיה משמעותי יותר מאשר ברוב משחקיו ביורוליג. לצד וויל ריימן, שנתן הגנה טובה, ריבאונד ומנות אנרגיה כבירות, וויליאמס היה הנשק הכי חשוב של מכבי שעלה מהספסל. לגמרי אקס פקטור. קטש גם דאג לחלוקת דקות טובה של הגבוהים, מה שהוביל לכך שהקו הקדמי שלו הגיע די רענן ושלם לדקות הסיום, ואילו זה של הפועל היה כבר מפורר ועמוס בעבירות.
הדקות האלה חשפו את הבעיה המבנית של הפועל: בליגה, בלי מרקוס בינגהאם, יש לה רק שני גבוהים אמיתיים, מוטלי וברונו קאבוקלו, כשעל האחרון די קשה לסמוך. תומר גינת הוא שחקן ענק, שתרם אתמול המון, אבל הוא לא ממש גבוה. בתכונות הפיזיות הוא מזכיר יותר את ריימן מאשר את הגבוהים. וכך, מכבי הציבה את השלושה שלה מול השניים של הפועל, ולמרות שמוטלי היה מצוין, ככל שהתקדם המשחק הוא הלך והתאדה. קטונתי מלבקר מאמנים, אבל אני חושב שהפועל לא מנצלת נכון את גינת. אם ריימן יכול לשחק בעמדה מספר 3 ביורוליג, בטוח שגם גינת יכול. למעשה, אם הקבוצה רוצה לא להיות בנחיתות פיזית מתמדת ולהתמודד כשווה מול קבוצות רציניות, זו צריכה להיות העמדה המרכזית שלו. כך אפשר היה לוותר אתמול על פוסטר, לצרף את בינגהאם ולהעמיד קו קדמי שווה לזה של מכבי, עם קו אחורי שהוא עדיין מספיק מוכשר ועמוק.
הבחירות של איטודיס
לכאורה, הפועל הייתה צריכה אתמול לאזן את המחסור בגבוהים עם העושר שיש לה בעמדת הגארדים. אבל כדורסל זה לא מדע מדויק. ים מדר עשה עבורה חצי עבודה כשחיסל לגמרי את תמיר בלאט, אבל אז הגיע רוקאס יוקובאיטיס. הליטאי מוכשר נורא אבל לא יציב. אחת הסיבות לכך היא שביורוליג הוא נתקל לפעמים בגארדים בגובה שלו, וחלקם מצליחים לעצור אותו. אבל מול אלה של הפועל – חגיגה. הוא פשוט קלע מעליהם, השיג 27 נקודות, והוסיף גם 8 אסיסטים. המצב זעק "גיא פלטין", אבל איטודיס עשה בחירות אחרות.
בעיה נוספת של הפועל הייתה ג'ו רגלנד. הוא נראה חלוד לאללה. אנמי. בגילו, לא לשחק חצי עונה זה גרוע מאוד. עם רגלנד של פעם הפועל הייתה אולי מנצחת. ועם זאת, צריך לזכור שעבור הפועל, הגביע בישראל הוא רק בונוס. המטרה היא לזכות ביורוקאפ. יש לרגלנד עוד הרבה זמן לחזור לכושר. הפועל צריכה אותו. ופייר, בלי פטריק בברלי היא הרבה יותר קבוצתית וטובה. זה נורא כשרול פלייר מתנהג כמו כוכב, ופטריק ידידנו היה רול פלייר מאז ומתמיד, לעומת זאת, היצור הנפלא בטבע הוא כוכב שמתנהג כמו רול פלייר. בר טימור למשל. אם בברלי חוזר, כדאי שיהיה שחקן ספסל שעולה לרבע שעה ונותן אנרגיה והגנה. זה מה שהיה תמיד, זה מה שהוא צריך לעשות גם פה. לעלות עם גיא פלטין ולחנוק את היריבות עם לחץ הגנתי בלתי פוסק. לא יסכים? שיילך. אולי אני טועה, אבל הוא לא כל כך חיוני לקבוצה.
ועם כל הדיבורים על הבעיות שהיו להפועל, היא הייתה מצוינת. יש לה המון עומק, יותר מלמכבי, וזה איפשר לה לשמור על רמה די אחידה לאורך כל המשחק, בעוד שאצל הצהובים חלק מהחילופים הובילו לירידה זמנית. הדקות הגדולות של הפועל היו אלה שבהן הובילו אותה מדר, טימור וגינת, ואילו מוטלי ואיש וויינרייט סיפקו הגנה. זה קרה ברבע השלישי, שבו היא הובילה בעשר נקודות יתרון. ישראלים שמובילים קבוצת צמרת זה דבר שבאמת לא ראינו שנים. כן כן, מאז אותן שנות ה-80 לדעתי.
4 צפייה בגלריה
ידעה יותר טוב מה היא רוצה מעצמה בדקות הסיום הלחוצות. שחקני מכבי ת"א חוגגים בסיום
(צילום: עוז מועלם)
אבל מכבי, למרות שחסרה את כוכבה ג'יילן הורד, הייתה טובה קצת יותר. וגם ידעה יותר טוב מה היא רוצה מעצמה בדקות הסיום הלחוצות. בזמן שהפועל זרקה שלשות והתבססה על מהלכי אחד על אחד, מכבי חפרה פנימה או שהגיעה למצבי קליעה מאוד טובים מבחוץ. בסוף זה הוכרע על דברים קטנטנים: רנדולף שקלע שלשת פוקס עם הקרש, או וויליאמס שעשה מהלך של סל ועבירה, שהייתה הרביעית של מוטלי. אצל הפועל, גינת יצא די מוקדם ולא חזר אחרי מהלך הגנתי שהסתיים בנפילה על הפרקט, מוטלי נפצע בהארכה, רמת קבלת ההחלטות הקבוצתית קצת ירדה בדקות ההכרעה למרות מהלכים אישיים נהדרים מצד ים מדר, ומכבי חגגה עם 93:95.
מה זה אומר לקראת הגמר? שתי הקבוצות שיחקו יותר טוב מאיך ששיחקה הפועל ירושלים נגד הרצליה בחצי הגמר השני, אבל האדומים סוף-סוף בהרכב מלא, אוסטין וויילי היה משמעותי בחצי הגמר והיו לו מאז עוד כמה ימי אימונים, ומדובר בקבוצה ממושמעת שיודעת מה היא רוצה לעשות בכל רגע נתון. סביר להניח שיהיה שם כדורסל פחות יפה לעין מאשר בדרבי, אבל כנראה די שוויוני. וכמה זה מהנה כשהגדולות של הליגה באמת נראות כמו גדולות.
פורסם לראשונה: 06:00, 11.02.25
