בימים האלה, כשאתה מחכה למשהו גדול, טרם זכתה הפועל ת"א ביורוקאפ, אתה יכול להשתגע או לכתוב שיר. אז בחרתי להשתגע. אבל איך שרים ולא מנחסים? פשוט פותחים את הלב.
"שלום עצבות, נחמד היה להתעטף בך לפעמים, התעייפתי מלבכות, עכשיו זה הזמן ליהנות". אלו המילים שזימזמתי לעצמי בימים המתוחים. דווקא בשיא המתח והפחד מהנאחס נפלה עליי מנגינה אופטימית. לא, אני לא זמר ואין לי כוונה לזכות בתחרות שירים. אבל בשני מסרונים לשני מוזיקאים בשם ליאור טבת ואמיר בן-דוד הקמנו להקה מתוקה והקלטנו את השיר "המלכה האדומה". שיר אהבה על קבוצה מנצחת. שרנו בלי שום רגשי נחיתות, כי ככה זה כשבחמישייה שלך עולה תומר גינת, שחקן שהנחיל את המשפט "אהבה לעולם לא נכשלת". שלא לדבר על החייזר אנטוניו בלייקני שמשחק עם עצמו חיובים או ג'ונתן מוטלי שמאתגר בכל דקה על הפרקט את חוקי הפיזיקה.
2 צפייה בגלריה
שחקני הפועל ת"א עם גביע היורוקאפ
(Rodolfo Molina/Euroleague Basketball via Getty Images)
ואם לרגע נכנס ספק בלב שלא מנצחים, אז יש ילד מתוק בשם נועם יעקב, שמי שעוקב אחרי עבודת הסושיאל המעולה של הקבוצה בהנהגתו של ילד אחר, גיא ליפשיץ שמו, ראה אותו שואל את הקושיות של פסח בחיוך שאמנם נראה שובב, אבל קטלני על המגרש. ככה זו הפועל: אנשים מרגשים כמו מאור הראל ואורי שלף ז"ל שהקימו את המועדון, רמי כהן שהמשיך ובנה את הקבוצה שחוברה לה יחדיו על ידי איש מיוחד במינו, עופר ינאי, שנלחם בשדים והתעקש על דרכו.
כשנתקעתי לרגע עם המילים שלחתי עוד הודעה לדוד ליפשיץ, אביו של גיא מהסושיאל, ששיגר לי את השורה המרגשת, "הייתי אז עם אבא, היום עם הילדים". זה זרק אותי לגן עדן דמיוני שבו יושבים ורואים את המשחק אריק איינשטיין, יגאל בשן, אלי ישראלי, ואיתם אוהדי הפועל עומר חרמש וירון שי, שאבא שלו ליווה את כל משחקי הקבוצה באירופה. ואז, כשהשדר מכריז "הפועל ת"א זוכה בגביע", פונה אריק לעבר אבא שלי, יגאל שילון, ואומר לו בקול איינשטייני: "שילון, רק הגעת וכבר התחלת עם השטויות שלך?"
2 צפייה בגלריה
אוהב עד שמכאיב. מאמן הפועל ת"א דימיטריס איטודיס חוגג עם ים מדר
(Rodolfo Molina/Euroleague Basketball via Getty Images)
אז לא. זו לא מתיחה, הפועל באמת ניצחה ואת הסיגר שהדליק ים מדר בחדר ההלבשה הרחתי בדמעות עד הסלון שלי בבית והרגשתי לרגע שאבא שלי חזר אליי. בקרוב תצטרף לחגיגה גם קבוצת הכדורגל האדומה ואז השיר יהיה שלם.
לסיום, כששמעה שחר אהובתי את השיר, היא שאלה אם בסופו של דבר אני אוהב את הפועל יותר ממנה. הסתכלתי לספסל, אבל איטודיס לא היה שם כדי לחלץ אותי ולהעלות את גיא פלטין מהספסל, אז זימזמתי לה את השורה הבאה: "אני אוהב אותך, אוהב עד שמכאיב". כי בינינו, עוד נפסיד ונבכה על מר גורלנו, אבל ללא ספק, המלכה האדומה חזרה לת"א.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.04.25
