אף רגע מעצב בקריירה המרהיבה של ערן זהבי לא יכול היה להכין אותו להתמודדות הנפשית המורכבת בעונה האחרונה. דווקא במועדון שבו השיג הכי הרבה, מכבי תל-אביב, מול הקהל שאוהב אותו יותר מהכל, בקרב אליפות לוהט מתמיד, הוא הלך והפך לא רלוונטי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
מספר 7 שובר השיאים, שקורע רשתות ונוגע בשמיים, הפך בגיל 37 לאופציה האחרונה של המאמן, דווקא אחרי עונה שבה הוביל את מכבי ת"א לאליפות מרשימה. הווינר הכי גדול שהיה פה הרגיש שהוא לא מסוגל לנצח בקרב מכור מראש. בפעם הראשונה ערן זהבי נפגע באמת, וזו לא הייתה מכה בכנף.
אבל כמו בתסריט הוליוודי, מכבי קראה לזהבי מהספסל ואת ההזדמנות הזו הוא לקח בחיבוק מוחץ, כדי שלא תעז לברוח. האליפות, שכמעט ברחה לטובת הפועל באר-שבע, הגיעה שוב לצהובים בחותמת מהדהדת של זהבי, כאילו כדי לומר: אתם לא באמת יכולים בלעדיי.
"בסוף אני נתתי את הטון", הוא אומר השבוע בראיון ל"ידיעות אחרונות", "אבל הם עשו עבודה טובה כל העונה. היינו חזק בתמונה כל הזמן".
ועדיין, מכבי רדפה בשלב מסוים אחרי באר-שבע ואתה עדיין לא היית אופציה ראשונה של המאמן ז'ארקו לאזטיץ'.
"היית צריך לשאול אז את המאמן. אני יודע שהקהל רצה לראות אותי על המגרש, ואני רציתי להיות על המגרש, אבל בסוף היה מאמן שהחליט מה שהחליט. להגיד לך שהייתי שמח עם ההחלטה הזאת? לא, ממש לא".
אמרת לו משהו?
"אני לא צריך להגיד שאני לא שמח, יודעים את זה. אף שחקן כדורגל לא מרוצה להיות על הספסל. היו לנו שיחות".
מה הסביר?
"שהוא מעדיף את דור תורג'מן, שהקבוצה ניצחה, שהקבוצה נראית טוב, למרות שנראינו לא טוב בהרבה משחקים".
"המאמן אמר לי בפנים שכבר לפני שהגיע, הוא החליט שדור תורג'מן יהיה החלוץ הראשון. מאוד לא כיבדתי את האמירה הזו, לבוא ולקבוע דבר כזה מראש? לא יודע איך עושים את זה, לא מכיר דברים כאלה בכדורגל. חבל. הרגשתי אז שלאורך כמעט כל העונה נלחמתי בטחנות רוח, ששום דבר לא היה תלוי בי"
ועדיין המאמן לא שילב אותך יותר מדי. זורק עצם פה ושם.
"זה בדיוק מה שעיצבן אותי. כשהייתי פותח בהרכב, אז בדקה 60 אני בחוץ, לא משנה מה קורה. אם אני מבקיע, אם אני לא, זה לא משנה. ואצלו כשאני על הספסל, אני יכול להיכנס לפעמים גם בדקה 85".
זה מעליב במעמד שלך.
"זה עיצבן, לא חשבתי שזה היחס שמגיע לי. בשיחות בינינו אמרתי למאמן שאני חושב שמגיע לי יותר קרדיט. שיחה אחת אישית ביני לבינו, לקראת סוף העונה, הייתה כבר קשה יחסית. אבל לפעמים צריך לעשות שיחות מאוד קשות בארבע עיניים, כשאפשר להגיד הכל".
שאלת אותו אם זה אישי?
"המאמן אמר לי בפנים שכבר לפני שהגיע, הוא החליט שדור תורג'מן יהיה החלוץ הראשון. מאוד לא כיבדתי את האמירה הזו, לבוא ולקבוע דבר כזה מראש? לא יודע איך עושים את זה, לא מכיר דברים כאלה בכדורגל. חבל. הרגשתי אז שלאורך כמעט כל העונה נלחמתי בטחנות רוח, ששום דבר לא היה תלוי בי".
נראה קצת לא רציני להחליט לפני מחנה אימונים.
"כן. הרגשתי את כל היחס הזה אליי מהמשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות (יולי 2024). שלא יישמע חס וחלילה שאני רוצה לפגוע בדור, אני מאוד אוהב את הילד הזה. מהרגע הראשון אצל המאמן הייתי חלוץ שני, לפעמים גם שלישי. הבנתי מהר מאוד מה קורה, פשוט, אתה יודע, ניסו לצייר תמונה אחרת שלא אהבתי".
מי?
"המאמן. אמרתי לו, מההתחלה באת לפה והחלטת ככה. הוא אמר בהתחלה: 'זה לא נכון. כולם אותו דבר אצלי, דור פשוט שיחק טוב במשחק הקודם'. עכשיו, במשחק הקודם היינו מול דייגים מליטא. מה חשבת, שלא הייתי משחק טוב נגדם? לא הבנתי. קצת קרדיט".
אבל כל מאמן רוצה לנצח, והצלחה שלך היא הצלחה שלו. למה שיהיה נגדך?
"הוא היה יכול להצליח גם עם דור, עובדתית גם עשה את זה. פשוט לא כיבדתי את העניין שהמאמן קבע את זה מראש. ברגע שלא נותנים לי להילחם כמו שצריך על ההרכב - קשה לכבד את זה".
אבל בכל זאת נשארת במכבי, יכולת לעזוב בינואר.
"נשארתי כי אני לא עוזב דברים באמצע וכי האמנתי ביכולת שלי ושהדברים בסוף יסתדרו ויצטרכו אותי במאבק האליפות. עובדתית זה קרה, אבל היה לי מאוד קשה להתאפק עד אז. נשכתי את השפתיים על הספסל".
אייל ברקוביץ אמר פעם שהוא מאחל לנבחרת להפסיד כשהוא לא בהרכב. הרגשת משהו דומה במכבי?
"לא, לא, אני קצת מעבר לדברים האלה. אבל בוא, אם הקבוצה נותנת הצגות, אתה לא יכול להיכנס להרכב. אז ברור שלא רציתי שהקבוצה תפסיד, אבל גם לא רציתי שננצח חמש-אפס כל משחק, כי אז אין לך שום סיכוי לשחק. לרצות שנפסיד? בחיים לא. תמיד הסתכלתי על התמונה הגדולה והבנתי שאם נפסיד, ברור שאני נפגע מזה ולא יהיה לי שום סיכוי לעשות את מה שעשיתי בסוף העונה. כל הזמן קיוויתי שנישאר בתמונת האליפות וכל הזמן רציתי להיות על המגרש. קיוויתי לשילוב של הדברים".
אחרי שבאר-שבע זכתה בגביע, אנשיה חגגו עם חולצת זכייה "ללא כוכבית", בעקיצה לדרך שבה הפסידו לכם את האליפות.
"קצת לוזרי מבחינתי. בסוף ניצחנו אותם פעמיים. באר-שבע עשו עונה מצוינת וצריך לפרגן להם אבל חולצה כזאת, בעיניי פוגעת בהישג שלהם. יכול להבין את הכאב שלהם, אבל מועדון גדול צריך לייצר קלאס".
זהבי הוא לא עוד שחקן במכבי תל-אביב, אלא סמל המכביזם והבן המועדף זה שנים על הבעלים היהודי-קנדי המיליארדר מיץ' גולדהאר, שהיה זה שהביא את זהבי למועדון בשנת 2013 ולמעשה עיצב מחדש את הכדורגל הישראלי. מקבוצה שלא זכתה עשור שלם באליפות והפסידה תדיר בדרבי מול הפועל, מכבי של גולדהאר וזהבי תפרה אליפות אחרי אליפות והשלימה 11 שנה ללא הפסד בדרבי. עם השנים הקשר בין הכוכב הגדול לבעלים הפך קרוב ועבר לשיחות ישירות.
למה בעצם לא הלכת לגולדהאר ואמרת: שמע, המאמן קובר אותי?
"מיץ' בעלים מאוד מיוחד ובמכבי תל-אביב יש החלטה מאוד גורפת: לא מתערבים למאמנים בהרכב. אני לא חושב שאני במעמד לומר לבעלים 'תקשיב, עושים לי ככה וככה'. זה לא מכובד, לא הסטנדרטים שלי. בטח לא אנצל את הקשר שלי עם מיץ' לטובת משהו כזה. אפילו לא חשבתי על זה".
אולי הוא התקשר להתעניין כשראה שאתה לא משחק?
"היינו בקשר כל הזמן".
גולדהאר רואה שהכוכב הגדול שלו לא משחק, הוא לא תוהה?
"כן, אבל מיץ' תמיד מסתכל על התמונה הגדולה, על מה המועדון יכול להרוויח מההתנהלות שלי מול השחקנים הצעירים בחדר הלבשה. הוא אמר לי שהעריך את זה הרבה יותר מדקות המשחק שלי".
ערן זהבי של לפני עשור עושה שביתה איטלקית אם הוא לא משחק. אולי באמת התבגרת, לא רק בגיל.
"לפני עשור לא הייתי מגיע לסיטואציה הזאת, מי היה שם אותי בחוץ?"
אולי היה פה משהו אישי? ואם אני מעלה קומה, אולי לאזטיץ' חשש שאם תצטיין, הקרדיט מהבעלים על האליפות ילך אליך.
"תראה, עשר שנים אחורה, הייתי שווה למועדון 18 מיליון דולר ועם כל הכבוד למאמן, הוא לא היה מסוגל לעשות דבר כזה. המאמן עשה לי את זה בגיל 38. אם הייתי בן 28, הוא לא היה מעז, כי הוא היה הולך הביתה".
איך הסכמת להחליק את הפגיעה באגו?
"זה היה תהליך מאוד קשה ומאוד מתסכל, אבל הבנתי שאני צריך לעבור אותו, זה אולי התהליך הכי קשה שהיה לי בחיים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"לפני הכל, היה לי מאוד קשה לראות את המשחק מבחוץ. אתה רגיל 15 שנה להיות האיש המרכזי. פתאום אתה צריך להתגבר על הדבר הזה, ולנצח גם את זה שאתה לא משחק, וגם את הפגיעה באגו".
9 צפייה בגלריה
זהבי וגולדהאר. ''אני לא חושב שאני במעמד לומר לבעלים 'תקשיב, עושים לי ככה וככה'. זה לא מכובד''
(צילום: עוז מועלם)
איך עושים את זה?
"עוברים הרבה שעות לא פשוטות. פרקתי אצל המשפחה הקרובה, אשתי, הסוכן שלי, אמא שלי, גם אח שלי אבי. היו גם שיחות עם מיץ', שמאוד רצה שאישאר כי הוא האמין בי, אמר לי שדברים יכולים להשתנות, שצריכים אותי. זה גרם לי קצת להסתכל על התמונה אחרת - ואז שיחררתי את זה. המועקה ירדה, אמרתי לעצמי שמפה אני נותן פשוט את הכי טוב שאני יכול. הפסקתי להתעסק בהחלטות של המאמן ובלקחת דברים אישית. מפה דברים השתחררו גם אצל המאמן. היה הרבה יותר קל לשים אותי בחוץ כשאנחנו משחקים רוב הזמן לא בבלומפילד".
אפרופו אחיך אבי, הוא חזק בטוויטר. לפעמים עושה לך קצת בעיות בציוצים.
"הייתי סוגר לו את הטוויטר בכיף".
אבל גם רואים כמה הוא אוהב אותך.
"בגלל זה לפעמים הוא גם אימפולסיבי בציוצים וזה נטו מאהבה ומכוונות טובות, אבל לא כולם אוהבים לראות את זה, ולפעמים זה יצר לי קצת בעיות ויצא מפרופורציות. אבל זה אף פעם לא הגיע עד לעימותים עם מכבי, נניח. זה היה רחוק משם".
עכשיו הוא גם במרכז סדרה תיעודית מרתקת של yes (ארצה הפקות), בת ארבעה פרקים, שבה הוא נותן למצלמות להיכנס מאחורי הקלעים, גם לרגעים פחות טובים שבהם הדם רותח.
ב-2 בנובמבר 2024, למשל, נרשמה נקודת שפל מהדהדת. המאמן לאזטיץ' הכניס את ערן זהבי למשחק נגד קריית-שמונה בדקה ה-79, כדי לקחת פנדל. זהבי קם לבעוט ובנגיעה הראשונה במשחק, החמיץ. מכבי ת"א הפסידה, זהבי נתפס כאחראי, הסיר התחיל לבעבע. "המאמן הסביר שזה ממקום טוב", הוא נזכר, "שהוא רצה להכניס אותי לעניינים ושאבקיע, ושכולם ישמחו. זו הייתה דרך לא נכונה. היה נכון יותר להכניס אותי בדקה 60 כשאנחנו בפיגור. לא בדקה 79 אחרי שלא התחממתי אפילו".
אז לא דחפת את עצמך לבעוט?
"לא. הוא ביקש ממני, אבל אף פעם לא אגיד שאני לא יכול לבעוט".
אחרי המשחק כבר התחילו להספיד אותך, אפילו חלק מהקהל אמר שמכבי בשביל סדרה טובה על זהבי מוכרת את העונה שלה.
"לא היה לי נעים לקרוא את זה, כי עשיתי בדיוק הפוך. נתתי את כל מה שאני יכול בכל אימון, בכל דקה ששיחקתי, והייתי בשקט. הכל רק בשביל המועדון, כדי שלא יהיה בלגן. פתאום זה מתהפך עליי, אז אני אומר מה המטרה? מה קורה פה?"
אולי חיכו לך בפינה.
"זה תמיד קורה בספורט. אבל האמת שמזה לא התרגשתי".
ממה כן?
"מהאמירות שלפיהן אני פוגע בחדר ההלבשה. זה הכי הכעיס אותי. זה מאוד הציק לי. בסוף האוהד שקורא משהו כזה, לא יודע באמת מה קורה בחדר ההלבשה".
ואז חלק מהקהל יצא נגדך.
"ברור. אם כי חלק קטן. לא הרגשתי שהקהל של מכבי חושב ככה, תמיד הם תמכו בי. הדבר הכי קדוש בקבוצת כדורגל הוא חדר ההלבשה. ידעתי שמהשחקנים שלנו זה לא יוצא ואני רואה ציטוטים, שחקן בקבוצה אומר ככה וככה. שקר, כי אני מכיר אותם כל כך טוב. הם כמו אחים שלי, ילדים שלי וחברים שלי. ידעתי שאין סיכוי שאמרו דברים כאלה. כל כך סמכתי עליהם במאה אחוז, שאפילו לא חשדתי לשנייה שבאמת איזה שחקן אמר את זה. ואז הבנתי שזה מגיע בשביל לעשות כותרות ולעשות בלגן ולפגוע בי ולפגוע במועדון. זה הכעיס אותי".
אולי זה יצא מהצוות המקצועי?
"לא חושב, כי היו לנו גם הרבה שיחות אישיות, גם מאוד קשות שלא יצאו החוצה. זה גם צוות זר ואני לא חושב שהם מדברים עם העיתונאים".
מה יחסיך עם המאמן היום? הוא התנצל?
"בסוף העונה היו לנו יחסים מאוד טובים, אחרי רגעים מאוד קשים במהלכה. אני לא מחפש שום התנצלות. אמרתי לו שאני חושב שאם הייתה בינינו תקשורת טובה מההתחלה, היינו יכולים לעשות את העונה הזאת כיפית הרבה יותר, בלי אינטריגות".
אז למה לא תתחברו בעונה הקרובה?
"כי העונה הזו לא הייתה תלויה לא בי ולא בו. עברנו עונה קשה. זה הגיע למצב שאנחנו צריכים להפריד כוחות קצת".
ואם היה מאמן אחר?
"לא חושב שזה היה תלוי במאמן אחר. זו איזושהי החלטת מועדון וגם שלי, שהגיע הזמן להיפרד על המגרש. בסוף מכבי תל-אביב לא יכולה להרשות לעצמה כנראה לבנות את הקבוצה סביב שחקן בן 38, טוב ככל שיהיה".
לא מסכים, יש תקדימים בליגות בכירות יותר מהישראלית.
"גם אני לא מסכים. אני מאמין בעצמי ואמרתי את זה גם לאורך כל השנה: אף אחד לא ישכנע אותי שאני לא מספיק טוב. אני יודע מה אני יכול לתת אבל בשביל זה צריכה להיות הבנה הדדית שאני צריך להיות על המגרש, לא כינור שני או שלישי".
עכשיו אני מדבר גם כאוהד: הייתה טעות לשחרר אותך.
"גם לדעתי".
כשהראיון מתקיים, באמצע השבוע, זהבי עדיין לא יודע את מקומו בעונה הקרובה. "החצי הראשון של ההחלטה מאחוריי - לא אשחק באף מועדון אחר בישראל חוץ ממכבי", הוא אומר. "החצי השני יגיע בעקבות החודש הקרוב, אם תהיה לי הצעה מעניינת, משהו עם אתגר מקצועי, שידליק אותי".
דוגמה?
"הצעה טובה מארצות-הברית, ליגה מעניינת, שאפשר גם ליהנות בלי יותר מדי מחשבות. שיהיה גם כיף".
בליגה של מסי זה תמיד טוב.
"ליגה מאוד מתוקשרת, הרבה קהל במגרשים, הרבה גולים. אני חושב שזה יכול להתאים לי בשלב הזה של הקריירה, או איזו הצעה מדובאי או מקומות כאלה, אבל שם זה פחות כדורגל, יותר עסקים".
איזו הצעה יש לך בדובאי?
"אין כרגע. שם זה יותר פרויקטים של נדל"ן".
דובאי זה אומר לפרוש מכדורגל?
"כן".
שי מאוד רוצה דובאי.
"זה לא מפתיע. היא עשר שנים רוצה דובאי, אוהבת את המקום".
הילדים?
"אין להם העדפה, סומכים על ההורים שלהם".
לפי הסטוריז, אתה בכושר. לא נראה שאתה עומד לפרוש.
"אני שומר על כושר. כשתגיע ההזדמנות וברגע הנכון, תמיד אהיה שם, מוכן כמו שצריך".
לפי איך שאתה מדבר על הליגה האמריקאית, נראה שעשית יותר מבדיקה.
"כן, הייתה לי הצעה מעניינת, קבוצה גדולה מעיר גדולה. רק שהעיר, בוא נגיד, לא הכי אטרקטיבית. נראה לי קצת לא פייר להעביר את המשפחה עכשיו למקום לא נכון ושתתמודד שוב עם קשיי התאקלמות. כלכלית זו הייתה הצעה טובה, אבל אני לא לוקח החלטות רק על בסיס כספי".
בוא נסתכל על מה שעבר ברק יצחקי במכבי. היה שחקן בולט, פרש, המשיך בצוות המקצועי עד תפקיד המנג'ר. למה אתה, ווינר כשחקן, לא יכול להוביל את מכבי גם כאיש מקצוע?
"יכול להיות שזה עוד יקרה בעתיד. אבל כל עוד לא החלטתי שאני פורש, אז גם מבחינת מכבי לבוא ולהציע לי משהו מקצועי, זה בעייתי. כן היו לנו שיחות על זה בעבר".
למה? נהוג להבטיח לשחקנים גדולים עמדה בכירה בעתיד.
"דיברנו על תפקיד מקצועי, היו לי שיחות עם מיץ' עוד בעונה הקודמת שאשחק עוד שנה ואז אעבור לתפקיד מקצועי, אבל כל עוד לא החלטתי שאני פורש, כל הדיבורים לא נכונים ולא רלוונטיים. כשאחליט מה אני רוצה לעשות, אעשה את הקורסים הדרושים. אני גם רוצה קצת חופש, להגיע מוכן לאתגר הבא עם רעב, ולעשות אותו בדיוק ברמה שבה הייתי כשחקן כדורגל".
איפה מיץ' רואה אותך משתלב? מאמן? מנהל מקצועי?
"לא בתור מאמן. גם לא בסקאוטינג, אלא בתפקיד רציני ומשמעותי. כרגע שום דבר לא סגור. יש פה תהליך ומיץ' יודע מה השאיפות שלי. כרגע אנחנו לא שם, ואולי נהיה שם בעתיד. אנחנו מאוד מעריכים אחד את השני, ויודעים שהאפשרות שנעבוד יחד בעתיד היא רצינית".
המנג'ר ערן זהבי היה משאיר את המאמן הנוכחי?
"לא רוצה לדבר על מה הייתי עושה ולפגוע בעבודה שהם עושים. מכבי עשו עבודה טובה בשנתיים-שלוש האחרונות, לקחנו שתי אליפות רצופות, עלינו לליגה אירופית, אז להגיד שעושים עבודה לא טובה יהיה לא נכון ולא מכבד. יש דברים שאני רואה שאפשר לשפר. אני בטוח גם שאראה דברים אחרת כשאהיה בצד השני. קשה לי לבוא ולדבר על מכבי כאילו אני איזה גאון גדול. אני לא יודע את כל המשתנים. יש הרבה דברים מאחורי הקלעים שצריך להבין אותם, הרבה מגבלות".
זה מעניין אותך בכלל?
"לעשות את זה? כן, מאוד מעניין אותי. לנהל מלמעלה יותר מעניין אותי מלאמן, אבל עם נגיעה בשחקנים, בחדר ההלבשה, באימונים, להיות קרוב למאמן. יש לי תשוקה לזה".
למה בעצם אתה מותח לכולם את העצבים בכל קיץ? אולי אתה גם נהנה מתשומת הלב?
"כל קיץ זה קורה. פשוט כל כך התלבטתי כל הזמן בכל החלטה, כי יש לזה משקל מאוד כבד. אנשים חושבים שאני מחפש תשומת לב ופסטיבל, אבל אני רחוק משם. אני פשוט מעורר תשומת לב. אם זה לא היה מעניין, פשוט לא היו כותבים על זה וכל ההתלבטויות האלה היו בעיקר בראש שלי. אבל זה לא ככה. כשיהיו בנעליים שלי, יבינו שזו החלטה מאוד קשה".
אחת האפשרויות לעתיד של זהבי הייתה חתימה בבית"ר ירושלים. השיחות בסופו של דבר לא הבשילו, אבל כן הניעו הודעה מטעם הקבוצה הירושלמית שלפיה היא זו שמוותרת על זהבי.
תשמע, כתב לי אוהד בית"ר: איך זהבי קיבל מאיתנו בראש. אמרתי לו שבדיוק הודעתי לבילי אייליש שאין ראיון שער בידיעות, כי היא לא נתנה לי תאריך מדויק.
"פתח ציטוט שלי".
פתחתי.
"הודעתי לריאל מדריד שאני לא מגיע לשחק שם".
ככה, חד-צדדית? לא יפה.
"ההודעה שיצאה מבית"ר הייתה מהלך מביך ולא מכבד. הייתי הכי כן ואמיתי עם בית"ר, אמרתי שאני צריך זמן. אף אחד לא יכול לזלזל במקצוענות שלי, כלומר שאהיה מוכן גם אם לא אעשה מחנה אימונים עם הקבוצה. הייתה התלבטות קטנה אם להמשיך לשחק בישראל, עם כמה שהיה לי קשה לעזוב את מכבי. קרו דברים שאחריהם הבנתי שלא אוכל להיות באף מועדון אחר חוץ ממכבי, אם זה בסטנדרטים, בגישה, במקצוענות, בניהול".
אילו דברים?
"ההודעות האלה. בית"ר הכניסה את עצמה ללחצים מול הקהל שלה והתקשורת בעקבות זה שלא ידעה לשמור על השיחות בחשאיות. הם ידעו מלכתחילה שכרגע אני לא מוכן לשחק בקבוצה שאינה מכבי ושעדיין לא החלטתי. הם הלכו ועשו באזז תקשורתי שאני כבר מגיע. אם היו שומעים את השיחות, ביניהם לבין רונן (קצב, הסוכן של זהבי), אז לא היה להם לחץ מהקהל והם לא היו צריכים להודיע שום דבר. עשו טעות ניהולית. אסטרטגיה לא טובה".
הפסידו אותך לתמיד בבית"ר או שברק אברמוב יכול להתקשר, להחליק דברים, לבקש שתגיע?
"זה לא יקרה. אמרתי שלא אשחק במועדון אחר בישראל. אני מאוד מכבד את בית"ר ואפילו אוהב את המועדון, אבל לא חושב שזה מתאים שאגיע. טוב שזה לא קרה, זה לא היה נגמר טוב. אני כבר יודע".
איך אתה יודע?
"זו ההרגשה שלי. דווקא יש שם שחקנים שאני מאוד אוהב לשחק איתם אבל זה יצטרך לקרות בגלגול הבא".
ערן זהבי זה נניח מסי של הכדורגל הישראלי?
"לאן אתה מכוון?"
מסי ממשיך בנבחרת ארגנטינה בגילו המופלג, הוא לא פורש ממנה.
"הוא לא צריך לפרוש מהנבחרת, הוא ביכולת מעולה, יש לו מונדיאל שהוא רוצה לשחק בו, אין לו שום פציעות. למה שיפרוש?"
גם אתה לא פצוע ועדיין כובש.
"אנחנו המדינה היחידה שרוצה ששחקנים יפרשו בגיל 38-37 במקום ליהנות מהשחקנים האלה בסוף ולמצות אותם עד תום. הייתה לי שיחה מאוד טובה עם מאמן הנבחרת, רן בן שמעון, אנחנו חברים מאוד טובים. החלטנו ביחד שהנבחרת צריכה להמשיך קדימה".
אם יקרא לך כי יחליט שהוא זקוק למלך שערי הנבחרת בכל הזמנים?
"אמרתי לרן, אם תצטרך אותי ותחשוב שאני יכול לעזור, אבוא מיד".
אבל בחדר לבד.
צוחק. "לשם עוד לא הגענו".
הסדרה "זהבי", שמשודרת ב-yes וב-STING+, נכנסת כמובן גם לחיים האישיים, הזוגיות הארוכה עם רעייתו שי ושלושת ילדיהם. הזוג זהבי עבר מספיק שנים כדי להסתכל לאחור ללא זעם על גל השמועות שהרעיד את המדינה בעשור הקודם, וטען שלשי זהבי היה רומן עם מאמן מכבי תל-אביב לשעבר, אוסקר גארסיה. אפילו שיר אוהדים מתריס נולד בקהלים היריבים. בפרק השני בסדרה מתייחס הזוג זהבי לשמועות, שהורידו אצל שי הרבה מאוד דמעות בעבר.
"בהתחלה זה לא היה פשוט", אומר זהבי. "כשהיו שרים את השיר ביציעים, זה היה מלחיץ את שי, היא הייתה בוכה. אבל ככל שהתרגלנו, שי הייתה צוחקת ביציע, כבר לא הייתה מתרגשת מזה. היא ידעה שברגע שהם מתחילים לשיר, אני הולך להבקיע ולהשתיק אותם. בסך הכל שיר מצחיק, לפעמים הייתי מזמזם אותו תוך כדי משחק".
"ראיתי כל כך הרבה דברים בכדורגל. אז היפותטית, אם עוד עשר שנים נרגעים ושוכחים - אני לא שולל שום דבר בחיים. לא נכון להגיד שאין סיכוי אף פעם, אבל להגיע להפועל תל אביב זה לא משהו שאני מכוון אליו ורואה כרגע"
מה אומרת שי על עתיד הקריירה?
"היא חשבה כמוני, שאני לא צריך לשחק בשום קבוצה בארץ חוץ ממכבי. שזה לא מתאים, שסיימתי יפה במכבי, אפילו מושלם, ומפה רק אפשר לפגוע בכל מה שעשיתי. לפעמים צריך לעזוב ככה".
היא כעסה במהלך העונה על היחס מהמאמן?
"מאוד, היא בסוף נמצאת איתי בבית, אני חוזר מאוכזב ועצבני, היא חווה את זה ויודעת שאני רוצה להיות על המגרש, יודעת מה רמת המקצוענות שלי. לראות אותי בסיטואציה הזו היה לה קשה, גם לילדים".
היא דחפה שתעזוב?
"היו רגעים שהיא אמרה לי, 'ערן, מה אתה צריך את זה?' אבל אחרי שיחות עמוקות בינינו הבנו שזה לא הדבר הנכון ואם התחלתי משהו, צריך לסיים אותו. בסוף קיבלתי על זה תגמול מאוד גדול. שיחקתי שבע עונות במכבי, זכיתי בחמש אליפויות. אחוזי הצלחה לא רעים".
ומכבי העבירה 11 שנה ללא הפסד בדרבי. עד כמה באמת אתה לא אוהב את הפועל?
"אין לי רגש של שנאה שם, אבל גם לא סנטימנט למה שקורה. ניתקתי רגשות בכל מה שקשור להפועל כי היו הרבה ספינים תקשורתיים מגעילים שלא אהבתי במהלך השנים".
עכשיו הם מועדון מחודש. יבוא הבעלים אדמונד ספרא, ויגיד "ערן, בוא נפתח דף חדש, בוא אלינו".
"הפועל ת"א בשנים הבאות תלך לכיוון חיובי. יש כסף, יש הנהלה חזקה ושדרה ניהולית, זה עושה הבדל. הם יוכלו לחזור לצמרת עם ניהול נכון. לשחק? הבהרתי שלא יקרה במקום אחר בארץ. תפקיד מקצועי? אני לא מכוון להפועל. אבל שמע, ראיתי את ניר קלינגר, הכי מכביסט בעולם, נהיה מאמן הפועל ת"א, רב עם הקהל של מכבי. ראיתי את יוסי אבוקסיס עובר מהפועל לבית"ר ובחזרה, רוני לוי היה שחקן משמעותי במכבי חיפה, עבר להפועל חיפה. ראיתי כל כך הרבה דברים בכדורגל. אז היפותטית, אם עוד עשר שנים נרגעים ושוכחים - אני לא שולל שום דבר בחיים. לא נכון להגיד שאין סיכוי אף פעם, אבל זה לא משהו שאני מכוון אליו ורואה כרגע".
דד-ליין להחלטה?
"אין, אבל לא רוצה לגרור יותר מדי. כולם כביכול מחכים להחלטה שלי אבל אני מתאמן בדיוק כמו גבי קניקובסקי, עידן נחמיאס ואלי דסה, שבלי קבוצה. אני יכול לחתום גם עוד חודש".
אתה בכושר משחק?
"צריך שבוע-שבועיים להתאמן עם קבוצה, אבל שומר על כושר".
כשהשיחה עוברת מההחלטה על עתידו לרגעים שייקח מהעונה האחרונה, זהבי כבר הרבה יותר נחרץ. "כשאמילי דמארי הגיעה לבלומפילד אחרי שחזרה מהשבי", הוא פוסק. "ביקשתי ממנה לדבר עם השחקנים בחדר ההלבשה, במעגל כזה לפני המשחק, לתת לנו קצת מוטיבציה. היא אמרה: 'תנצחו בשבילי!' מעבר לדחיפה, המפגש איתה הכניס את כולנו לפרופורציות. התרגשתי לראות את השמחה שלה במשחק האליפות".
ב-6 באוקטובר שקדם לטבח, זהבי חזר מבלגיה. למחרת הוא כבר קיבל בקשות לבוא ולחבק, לנחם. "היה בחור שגדל איתי ביפו, שי מוצפי ז"ל, חבר ילדות שנרצח בנובה. הלכתי לשבעה שלו כמובן. בשלושת השבועות הראשונים ביקרתי מפונים, חיילים, השתדלתי לבוא לכל מקום שביקשו".
אתה רגיל להגיע לשמחות, פתאום אתה בעומק של הרגעים הכי כואבים.
"פגשתי שורדי שבי שחזרו, מאוד התרגשתי. הייתי נכנס לשבעה של הורים שאיבדו ילד, החברים באים ומראים תמונות, נהיית אווירה אחרת. להעלות להם חיוך ברגעים כאלה זה אושר גדול. מצד שני הייתי יוצא מפורק נפשית, היה לי מאוד קשה. זה השפיע עליי חודשים אחר כך. הרבה פעמים אחרי המפגשים כשהייתי מגיע הביתה, הייתה נוחתת עליי עצבות. אמרתי תודה לאלוהים שיש לי את הזכות, אבל היה קשה מאוד להכיל".
נשארת בקשר עם חלקם?
"נפגשתי עם המשפחות של גלי וזיוי ברמן ועמרי מירן, אוהדי מכבי. הייתי עם מכבי בכפר עזה, מפגש שהשאיר עליי רושם מטורף, ושוב, הפרופורציות. עכשיו אני רק מחכה לראות את גלי, זיוי ועמרי בבלומפילד, ואת כל החטופים שלנו בבית".
פוליטית, זזת ימינה במלחמה?
"בסוף גם אם אני יותר ימינה במפה, יש לי הרבה במשותף עם אנשים בצד השמאלי, היו לי לא מעט שיחות ומצאנו הרבה דברים שבהם אנחנו חושבים דומה. אני לא אוהב את הפילוג הזה, יש לי הרבה מאוד חברים טובים עם דעות שונות. כשאנחנו שמים את הדברים על השולחן, אנחנו יודעים להסכים".
נתניהו צריך להמשיך כראש ממשלה?
"את זה הוא צריך להחליט. אני חושב שאם יש בחירות, והוא עומד בראשות הליכוד, והעם יבחר בו, אז כנראה שזה מה שהוא צריך לעשות. שאני אגיד אם הוא צריך ללכת או להמשיך? משנה מה העם אומר".
מי אחראי למחדל הנורא?
"האחריות על כולם. על הממשלה, על הצבא, על הפילוג שהיה לפני. אני מצפה שיבדקו את זה ולדעתי כולם יצטרכו לקחת אחריות ולהגיע למסקנות הנכונות, כדי שזה שלא יקרה שוב".
בין כל התמונות והרגעים הקשים, רגע שזיעזע אותך במיוחד?
"מה לא? ראיתי את הסרטון של חטיפת התצפיתניות, הייתי המום. אני זוכר את הריצה של המבלים בנובה כשהכל התחיל. זו תמונה קשה שאי-אפשר לשכוח".
אנחנו רואים במלחמה שממש לא אוהבים אותנו בחו"ל. איך תשחק שם?
"בארצות-הברית אפשר להרגיש בטוח לדעתי. גם בדובאי אתה לא מרגיש את זה".
איך שרדתם את המלחמה באיראן?
"הייתי תקוע בדובאי שבוע, המשפחה הייתה פה. היה מאוד לא נעים, לא הכי פשוט. הם כן רגילים שאני נוסע הרבה אז שי יודעת להסתדר, הרגיעה את כולם. היו שיחות וידיאו באזעקות. זה היה מפחיד קצת, אקסטרים. בנפילות היה לחץ".
לפני הדרמה הביטחונית, סיפקת את הדרמה הספורטיבית דווקא רגע לפני סיום העונה, בהודעה שאתה עוזב את מכבי. למה בתזמון הזה?
"זה היה בתיאום מלא עם המועדון. אתה מגיע לקראת סוף העונה ומבין שאין חוזה לעונה הבאה ולא יהיה. רציתי להיפרד מהקהל של מכבי על הדשא, תמיד אמרנו שנעשה פרידה מכובדת, חושב ששני הצדדים בסוף הרוויחו מזה, בלי דיבורים מיותרים כל הקיץ ובלי בלגן בתקשורת. בכל העולם שחקנים מודיעים על סיום הדרך ורוצים להגיד תודה לקהל. זה קרה למולר בבאיירן או מודריץ' בריאל. רק אצלנו לוקחים את זה בצורה שונה".
הטענה הייתה: ערן מרכז סביבו את השיח ברגע הכי חשוב של העונה.
"המועדון יכול היה לומר לי תחכה, אל תגיד כלום, אבל גם במכבי הבינו שזה הדבר הנכון. עיצבן אותי שאמרו את זה כי המטרה הייתה הפוכה לגמרי, להוריד את הלחץ מהמועדון, לתת בוסט חיובי. עובדה שבסוף זה מה שקרה".
אגב התלבטות לעונה הבאה, איפה היית ממליץ לדניאל פרץ לשחק?
"לא דיברנו שבועיים אז אני לא מעודכן בהצעות. כשהיה על השולחן חוזה באיינדהובן אמרתי לו לעשות את זה, אבל זה לא קרה. חשוב שהוא ישחק, יתפתח. יש לו הרבה מה לתת. דניאל מוכשר וחזק מנטלית. הוא תמיד היה מדהים באימונים של מכבי, רמה מאוד גבוהה".
התקשית להבקיע לו?
"הייתי הורג אותו באימונים".
נועה קירל סיפרה שהשידוך ביניהם היה רעיון שלך.
"זה היה שידוך טוב. יום אחד דניאל בא אליי, אמר שראה את נועה והתלהב. אמרתי לו, 'נו דניאל מה הבעיה, תעשה צעד'".
נראה שהתבייש קצת.
"כן. אמרתי לו תן לי רגע. הרמתי טלפון לרוברטו, חבר. אמרתי לו שיש בחור בשם דניאל פרץ, ילד זהב, נראה שיכול להתאים לנועה. רוברטו אמר: אתה יודע מה נועה בשבילי. אמרתי לו שיסמוך עליי. משם נוצר החיבור ואני שמח מאוד עבורם. זוג חמודים".
תגיע לחתונה?
"ברור, מה זאת אומרת?"
פורסם לראשונה: 00:00, 18.07.25
