לא בטוח שזה היה התכנון המקורי שלו, אבל השם די.ג'יי שארפ מתקשר כיום לשני טייטלים: 1 – הבן של דרק האגדי. 2 – כוכב "האח הגדול". לא משנה מה שארפ ג'וניור יעשה בכדורסל, תמיד ישוו אותו לאביו – שחתום, בין היתר, על נס ז'לגיריס והיה אחד הווינרים הגדולים בתולדות מכבי ת"א. מאז שדי־ג'יי יצא מהבית הכי מפורסם במדינה, לא מפסיקים לבקש ממנו סלפי ברחוב – ולא בגלל הביצועים שלו על הפרקט, אלא בעיקר בזכות הזוגיות המתוקשרת שניהל עם הדיירת פרידה עוזיאל, שסיימה את התוכנית במקום השני.
מאז שפרץ לתודעה הציבורית דרך הריאליטי בפריים־טיים, נפתחו לשארפ דלתות רבות בעולם הבידור. הוא קטף כמה קמפיינים בתחום הדוגמנות, אבל זה ממש לא אומר שוויתר על החלום הגדול שלו – למצות את הפוטנציאל במקצוע שהוא באמת אוהב: כדורסל.
"הייתי בן 6, היה טירוף"
אחרי שעבר במספר קבוצות בלאומית, די.ג'יי (28, 1.88 מ') משחק בשנה האחרונה בהפועל צפת מהלאומית ומתגורר בעיר הצפונית – הרחק מאור הזרקורים – בניסיון להתניע את הקריירה. כן, החלום הזה כולל גם סגירת מעגל במכבי ת"א, כפי שהוא מספר בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet.
איך זה לגדול כבן של דרק שארפ?
"בהתחלה, כילד, אתה לא באמת מבין מה זה אומר. ככל שאתה גדל – אתה מבין מה אבא שלך עשה בקריירה המטורפת שלו, ואז מתחילות ההשפעות. זה נכנס לראש. הייתה לי תקופה כזו בקריירה, והיום אני במקום אחר – משחק בריא יותר, בראש נקי. אבא שלי בגיל שלי היה במקום שונה, ופתאום אני קולט שהקריירה שלי לא כמו שלו. זה לא קל, אבל עברתי את זה".
ספר על הקשר ביניכם.
"ממש טוב. אמור לפגוש אותו בעוד חודש – אני טס אליו לפלורידה. כשניפגש נדבר על הכל, פנים מול פנים. לא נפגשנו כבר שנה".
מה אתה זוכר מנס ז'לגיריס והסל ההיסטורי של אבא שלך?
"אני זוכר שמישהו הרים אותי – הייתי בן 6. כולם היו בטירוף! זה היה רגע מטורף. הסל הזה של אבא שלי. בלתי נשכח".
פרצת לתודעה ב"אח הגדול". זה מה שרצית? או שהיית מעדיף לפרוץ כשחקן כדורסל, כמו אבא שלך?
"ברור שהייתי מעדיף לפרוץ כשחקן. רציתי שזה יקרה מוקדם יותר, לפני כמה שנים. תמיד ידעתי שיגיע יום ואכנס לריאליטי, וכשזה קרה – קפצתי על ההזדמנות. זה פתח לי המון דלתות, ואני מאושר על כך".
כמה אתה מזכיר את אבא שלך בסגנון המשחק?
"די הרבה. אני קולע המון שלשות, ויש לי טאץ' דומה מאוד לשלו. הסגנון שלנו דומה – אבא שלי היה שחקן מיוחד".
אתה מאמין שתוכל להגיע לרמה שלו?
"אני מאמין שכן, ברור. זה לא מאוחר מדי. אני בן 28, ואני יכול לשחק לפחות עד גיל 35".
"התוכנית שינתה לי את החיים"
איך הייתה החוויה ב"האח הגדול"?
"וואו, חוויה מטורפת. שונה לגמרי מעולם הספורט. פתאום טלוויזיה, משחק, זוגיות שהתפתחה והייתה רצינית. השהות שם גרמה לי להבין כמה אני אוהב כדורסל – יותר ממה שחשבתי. חודשים מנותק מטלפון, מהמשחק, מההורים. אחרי שיצאתי – הגיעו קמפיינים, שת"פים, דברים שלא קרו לי לפני התוכנית. זה פתח לי דלתות – וממשיך לפתוח".
יצאת אחרי 105 ימים והפכת למותג. איך זה הרגיש?
"זה היה שונה מאוד ממה שהכרתי. עד אז לא זיהו אותי הרבה בגלל הכדורסל. ופתאום – מי שמכיר את אבא שלי, גם אוהב אותי בזכות עצמי. היום מזהים אותי בכל מקום – בצפון, בדרום, אפילו באמצע נהיגה. אנשים עוצרים אותי ברחוב. זה שינה לי את החיים. 'האח הגדול' עשה לי טוב – ללא ספק".
מה היה הרגע הכי משמעותי מבחינתך?
"הרגע שבו אבא שלי הופיע כהולוגרמה בתוכנית. מעולם לא שמעתי אותו מדבר אליי ככה. זה עשה לי משהו. זה חיבר אותי מחדש לכדורסל, שיפר אותי. זה היה רגע מרגש מאוד".
היית שם בזוגיות – מה הסטטוס שלך היום?
"היום אנחנו לא בקשר בכלל. זו הייתה חוויה חד־פעמית. אם היית שואל אותי אם הייתי משנה משהו – לא, לא הייתי משנה כלום. אני מאמין שכל דבר קורה מסיבה מסוימת – ואני מאושר על כל מה שקרה".
תשחק בליגת העל מתישהו?
"כן. אני מאמין שבעונה הבאה אהיה יציב עם צפת, אעבוד קשה, והם יסמכו עליי. אני מקווה שנגיע רחוק – וזו תהיה מקפצה בשבילי לליגת העל. ברגע שאקבל את הביטחון והיציבות – יראו את הפוטנציאל שלי. ואני מאמין שאראה את עצמי שם".
יש לך חלום לסגור מעגל ולהגיע למכבי ת"א?
"חד־משמעית כן. זה חלום גדול. כל שלשה שאני קולע – אני מרגיש שאני מתקרב לשם".
איך החיים בצפת, לא משעמם לך?
"לא משעמם בכלל! אימצתי את מנטו – הכלב שלי – וכיף לי מאוד. החיים בצפת זו חוויה. יש פה חום ואהבה אדירים. האנשים כאן מזמינים אותי לארוחות שבת, אווירה שונה לגמרי מהמרכז. השקט כאן מאפשר לי לעבוד ולהתמקד. אני אוהב את השילוב בין החיים במרכז לבין השקט בצפון. אני נהנה מהעיר ומהקבוצה".
"עמנואל יכול להגיע ל־NBA"
אחיך עמנואל כוכב מכללות.
"עמנואל עובד כל יום כל כך קשה כדי להגיע למטרה שלו. אנשים לא מבינים כמה מאמץ הוא משקיע. אני מאמין בו מאוד, והוא בטירוף לקראת העונה הקרובה. הוא יכול להגיע ל־NBA – והוא יודע את זה. המון תלוי בעונה הקרובה שלו. אנחנו בקשר מעולה, בקרוב אני טס לראות אותו. לדעתי – עוד קצת והוא כבר יהיה יותר טוב ממני (צוחק)".
יש תחרות ביניכם?
"לא באמת. הכל מאהבה. אבל אם נעלה לשחק אחד על אחד – או נעשה תחרות שלשות – אז כן, פתאום תצא תחרות, אבל תמיד בצחוק ובאהבה".
איזה טיפים לקחת מאבא שלך?
"לקחתי ממנו הרבה – לא רק על כדורסל. קודם כל להיות בן אדם. ערכים, סבלנות – לא משנה מה קורה. כל דבר קורה מסיבה כלשהי. להיות מוכן לגרוע מכל. לנסות לחייך תוך כדי משחק – זה עוזר לשחרר. בגלל זה רואים אותי הרבה פעמים מחייך או צוחק על המגרש – כי פשוט כיף לי. והכי חשוב – תמיד לעבוד קשה. זה ישתלם בסוף, לא משנה כמה זמן זה ייקח".
פורסם לראשונה: 01:30, 01.06.25
