מספיק מבט אחד בילדים שהגיעו לאולם המיתולוגי בכפר בלום, כדי להבין כמה הפועל גליל עליון הייתה חסרה לאזור. הם אוחזים שלטים שציירו בבית הספר עם שם הקבוצה באדום מוקף בלבבות, וקופצים בהתרגשות כשהשחקנים עולים אל הפרקט, אחרי שלא ראו אותם במשך שנה וחודשיים.
הפלייליסט גם הוא סביב השיבה הביתה, אל הקיבוץ. מיד אחרי הצגת השחקנים מתנגן השיר I'm Coming Home של Skyler Grey & Dirty Money, כמה טבעי. מי שרוקד לצלילי המוסיקה הוא צביקי, קמע הצבי של הקבוצה, שנעלם מאז העזיבה הארוכה. סנדלי השורש שלו, בהיותו קיבוצניק, הפכו לאחד המאפיינים שלו - אבל כידוע, בערים בהן נדדה הקבוצה אין את נהר הירדן או המדשאות האינסופיות, ולכן הוא נשאר במחסן עד הרגע הזה בו הוא מנער מעצמו את האבק וקורא לקהל להצטרף אליו לריקודים.
מי שעושים זאת בשמחה הם חיילים מגדוד נמר של התותחנים וצנחנים שמשרתים ברמת הגולן ובאו לראות את המשחק מול עירוני נס־ציונה. במקום רובים הם מצוידים בתופי עידוד ודגלים. גם לקהל היושב ביציעים ממול יש תופים, והבומים כל כך שונים מאלה של המלחמה שידע האזור, מהטנקים וכיפת ברזל שחנו בחניה כאן במקום הרכבים של כאלף צופים בערך. הרבה מאוד ילדים בקהל והאווירה שמחה במיוחד.
בין "הסלבס" שהגיעו אפשר למצוא את השר זאב אלקין, האחראי בין היתר על שיקום הצפון, שהגיע לראות את חזרת הספורט לאזור. כמוהו הגיע גם השחקן דביר בנדק, פרזנטור של אחד הספונסרים, והוא משמש עוזר לכרוז, שמתחיל את הערב בהרבה תודות, כולל לכיתות הכוננות ששמרו על הצפון בזמן שחלק מהקיבוצים והעיר קריית-שמונה היו מפונים.
"כמה טוב לראות אתכם! כמה חיכינו!" פתח הכרוז את הערב הבלתי נשכח של הקבוצה הצפונית. השחקנים הבוגרים אוחזים בידיהם של הילדים מהמחלקות השונות, שלא מסתירים את התרגשותם, ומסתכלים על הקהל, אותו חלקם פוגשים בפעם הראשונה.
"בשבעה באוקטובר, בשבת הנוראית הזו, כולנו הבנו את המשמעות הגדולה של הרעיון הציוני, של בית בטוח במדינה ישראלית", אומר יושב ראש המועצה גיורא זלץ לאוהדים שעד לא מזמן היו עקורים. "אבל גם הרעיון הציוני עומד במבחן. המדינה לא תוכל להתקיים בלי שדרות ובלי שלומי ושתולה וקריית־שמונה".
והיה גם משחק. עמית שרף, מאמן נס-ציונה, ניסה לקלקל את החגיגה וזה הצליח רק לרבע אחד, אז האורחים רצו עם 19 נקודות, מותירים את גליל עליון המומה עם שש בלבד. אבל לבית בכפר בלום יש כוח, הקהל דחף והחבורה של גוני יזרעאלי עשתה מהפך וסיימה עם ניצחון 65:77.
צביקי רוקד, השחקנים באדום מקיפים את האולם לסבב הכפיים המסורתי, צוות המאמנים הולך מחובק אל עמדת הראיונות. האוהדים הצעירים לא מוותרים ומחכים לתמונות עם מי שעכשיו יחלקו איתם את אותם השבילים וחדר האוכל. כולם נענים באהבה. הגליל שוב פורח.
יזרעאלי: "יש פה קסם מטורף"
"יש פה אירוע הרבה יותר גדול, עם כמה שאני שמח על הניצחון", הודה בסיום המאמן המאושר, גוני יזרעאלי. "כמעט שעתיים אנשים לא הפסיקו לחייך. הם שמחו, שכחו מהצרות. הרגשתי את הכיף הזה מהרגע שהגענו לפה, מהאימונים הראשונים. ראיתי את הילדים באים לפנינו לאימון ואז כשסיימנו הגיעו הנוער. יש פה קסם מטורף. אני שמח בשביל הילדים, המבוגרים, האמהות, בשביל כולם שהבאנו להם את הניצחון".
"המשחק עצמו? חששתי מאוד מההתחלה. השחקנים התרגשו, לא רגילים שמעודדים אותנו, למרות שבחדרה בא קהל, אבל לא ככה. הייתה התרגשות וחוסר ריכוז ביחד. נתתי לזה לעבור, לא תמיד המאמן צריך להגיד מה רוצים. השחקנים יצאו מזה לבד, כמו גדולים. חזרנו עם הרבה לב ועם כדורסל טוב".
לוקאס גולדנברג, שסיים את הערב עם 28 נקודות ו-9 ריבאונדים, הוסיף: "עברנו הרבה לאחרונה, אבל נשארנו מאוחדים. זה הופך אותי לגאה עבור כולנו, כקבוצה. זאת התחלה חדשה אחרי חמישה הפסדים ואני מצפה שנמשיך בדרך הזו. אנחנו יכולים לעשות דברים נפלאים בגליל".
הקפטן ליאור קררה סיכם: "הייתה התרגשות גדולה. גם אני בתור אחד שחווה את האולם הזה מלא. כיף להיות פה, לראות את הדברים חוזרים לעצמם ואין לי ספק שנרוויח מזה. מעבר לכדורסל, כבני אדם, יהיה לנו כיף כאן ביחד".
פורסם לראשונה: 01:30, 03.02.25
