במסיבת העיתונאים הרשמית של הפועל ת"א לקראת פתיחת העונה, אי אז ב-16 בספטמבר, הצהיר הבעלים עופר ינאי: "מעבר לאליפות, המטרה היא גם לזכות ביורוקאפ ולעלות בעונה הבאה ליורוליג".
לרוב האנשים, ולמרות הסגל הנוצץ שהנחית בצד האדום של העיר, זה נשמע אז כמו עוד הצהרה רברבנית מני רבות, שינאי יודע לספק. אמש (שלישי) קבוצתו עשתה צעד ענק אל עבר המטרה, כשהעפילה לראשונה בהיסטוריה לגמר היורוקאפ אחרי ניצחון דרמטי 92:94 על ולנסיה שהשלים 1:2 בסדרת חצי הגמר.
יממה לאחר הניצחון הגדול, ומספר ימים לפני שתצא הקבוצה לסדרת הגמר נגד גראן קנאריה (הטוב מ-3) שיתף ינאי בתחושות בריאיון מיוחד ל-ynet: "אני בעננים. היה משחק לא קל, הם פתחו עלינו פער אבל אז החבר'ה שלנו התחילו לחזור והיה ממש כיף לראות את זה. מבחינת השיפוט לא היה לנו כל כך נוח, היה את מוטלי שקיבל הרבה עבירות כמעט על כלום, נועם יעקב ששיחק נהדר ונתנו לו עבירה טכנית על זה שהוא קפץ מקו החוץ, וזה משהו שאף פעם לא ראיתי. היה שיפוט ביתי, אבל ההרגשה הייתה שבכדורסל אנחנו יותר טובים. כל ההבדל במשחק הזה היה שים מדר בחר לשחק וכריס ג'ונס בחר לא לשחק. זה היה ברור שברגע שג'ונס לא משחק, זה ישחק לטובתנו. אבל הם קבוצה מדהימה, הם עשר דרגות מעל כל קבוצה אחרת שפגשנו, כולל מכבי. העובדה שהצלחנו לנצח אותם בבית זה שאפו ענק לצוות האימון והשחקנים. יש לי חבורה של גברים פה".
איך הרגשת בדקות האחרונות?
"את הדקה האחרונה לא ראיתי. אני ובחור שישב לידי קראנו תהילים ולא הסתכלנו על המגרש. כשנותרו 2.7 שניות לסיום, כשהכדור היה אצל ולנסיה, כבר כן הסתכלתי. ראיתי שהכדור עף ושברונו (קאבוקלו) לקח ריבאונד, ואיך אומרים? משם אני כבר לא זוכר כלום דוקטור. כולם קפצו עליי והיה נחמד מאוד. אנחנו חיים במדינה שהיא מוכת צער מאז ה-7 באוקטובר, אני כל כך שמח שהצלחנו לשמח את כל הקהילה שלנו וגם הצלחנו לאושש את הכדורסל הישראלי, כי זה היה די משפיל לראות מה קורה אצל נציגות אחרות שלנו".
איך זה להיות במרחק נגיעה מהיעד שהצבת לעצמך?
"גדלתי ביבנה של שנות ה-80 וישנתי עם האחים שלי, שלושה בחדר. אני יודע מה זה לטפס למעלה נגד הרבה מאוד מכשולים. כשאמרתי בתחילת השנה שאנחנו הולכים לזכות ביורוקאפ, זאת הייתה אמירה רצינית, ולא סתם. זאת הייתה השנה הראשונה והאחרונה שבה הייתי ג'נרל מנג'ר, מה הציון שהיו נותנים לעופר ינאי על העבודה שלו כמנהל מקצועי? זה סימן שאלה מאוד גדול, כי היו החלטות טובות שהוא קיבל והיו החלטות פחות טובות שהוא קיבל, אבל אני בטוח שהיה פה תהליך למידה, גם שלי וגם מסביב. היו הרבה סערות לאורך הדרך, שחלקן היו מיותרות. הדבר הכי חשוב בסיפור הזה היה העזיבה של מוטלי, והחזרה שלו. בלי מוטלי אין לנו את הסדרה הזאת. והוא לא חזר כי הכריחו אותו, אלא כי הוא רצה. אחרי שהוא חזר, החבר'ה התגבשו וזה פשוט מדהים, אבל מעבר להכל ראינו איזה לב גדול יש לכולם".
אתה חושב שההחלטה לסיים את ההתקשרות עם פטריק בברלי הייתה רגע המפנה בעונה הזאת?
"אני לא יודע, היו לי גם מחשבות כמה פטריק חסר לנו, בטח אחרי הפציעה של ים. אני איש מנוסה בביזנס והספורט זה ביזנס קשה, עשר רמות מעל כל ביזנס אחר. אתה צריך לקבל החלטות ואין זמן, אי אפשר להחביא דברים, הכל קורה מהר ומיד. בברלי - עצם זה שהוא הגיע להפועל זאת הייתה ברכה גדולה, כי הוא האדיר את השם של המועדון, הוא התנהג מדהים גם מקצועית וגם היה גבר וחבר. זה הגיע לסיטואציה שזה לא היה טוב לקבוצה וההחלטה הייתה שצריך להיפרד ממנו, בסוף זאת גם הייתה אחת ההחלטות הכי קשות שלקחתי. מאוד אהבתי אותו ואני עדיין מאוד אוהב אותו, אבל אני חושב שזאת הייתה החלטה נכונה. אני בטוח שאיפה שהוא לא נמצא, הוא מאוד שמח בשבילנו".
מהי דעתך על ההחלטה של ים מדר לשחק?
בגיל 23 אתה חושב שאתה בלתי פגיע, יש מן עיוורון כזה. מדר החליט לעלות לשחק וזה משהו שבהחלט מסכן קריירה, אבל הוא לא היה מוכן לא לשחק. אחרי המשחק הוא סיפר לי שבכל התקפה הוא אמר לעצמו 'תמשוך עוד 30 שניות', כי הוא לא היה בטוח שהוא יצליח לדרוך על הרגל עוד 30 שניות. הוא היה צריך להתעלות מעל המחשבות האלה ובסוף הוא העלה את הרמה שלו. אמרתי לו שאני משבית אותו מול גראן קנאריה, הוא אמר לי 'תשכח מזה', אבל בואו נראה מה יקרה. איך אמר לי הרופא שלנו? חוץ מעמבה הזרקנו לו הכל לרגל".
הפועל ת"א תהיה ביורוליג בעונה הבאה?
מקווה שכן. אנחנו גם בתהליך של הגשה לרישיון B וזה בלי קשר לזכייה ביורוקאפ. אני חושב שאת המשוכה הכי גבוהה בדרך לזכייה כבר עברנו, ולנסיה זאת קבוצה שהיא באמת אדירה, היא הוציאה מאיתנו את המיטב. אנחנו שני משחקים מזכייה".
