חודשים ארוכים של המתנה התנקזו לסוף השבוע הנוכחי, בו יצאה לדרך אליפות העולם בכדורסל עד גיל 19, בשווייץ, בה רושמת הנבחרת הישראלית הופעת בכורה היסטורית. ואם זה לא מספיק דרמטי, זימן הגורל לכחולים-לבנים הגרלה פיקנטית, כששובצה לבית אחד עם נבחרת ירדן, בנוסף למארחת שווייץ והרפובליקה הדומיניקנית.
במדינה השכנה הביעו בחודשים האחרונים ביקורת על האפשרות שהנבחרת הירדנית תתמודד נגד "הישות הציונית", על רקע "מלחמת חרבות ברזל" המתמשכת בעזה, ומבצע "עם כלביא", שעורר ביקורות נוספות על ישראל בעולם. עכשיו נותרה שאלה אחת פתוחה: כיצד תנהג הנבחרת הירדנית, במשחק שאמור להתקיים מחר (ראשון, 17:45) במסגרת המחזור השני של הבית המוקדם.
האם להשתתף או לפרוש?
"הפרישה מהטורניר היא חובה לאומית ומוסרית"
הרשת, לפחות אצל שכנתנו, גועשת בעקבות המשחק הממשמש ובא. באחד האתרים הירדנים נכתב כי "הגרלת גביע העולם בכדורסל עד גיל 19 התקיימה, כשנבחרת ירדן ונבחרת הישות (כחלק מהכינוי הישות הציונית) הוגרלו לבית אחד". עיתונאי ירדני בשם עומר א-דהאמשה שאל בעקבות הדיווח: "האם השחקנים יודיע על פרישה מחשש לנורמליזציה ספורטיבית עם ישראל?".
עורך דין ירדני בשם מוהנד אבו טרבוש כתב ברשת החברתית X: "מהי דעתכם? לסגת או להשתתף?". התגובות לשאלה שלו היו מעורבת, כאשר אחד מהמגיבים כתב: "הבעיה היחידה בהשתתפות היא שיצפו מהשחקנים לצערי לעמוד ולכבד את ההמנון הציוני שלהם". גולש אחר זעם: "הפרישה מהטורניר היא חובה לאומית ומוסרית".
אבל יש גם אחרים, שדווקא תמכו בהשתתפות במשחק והוסיפו: "שחקו ותנצחו אותם", "עדיף להשתתף, לפרישה יהיו השלכות חמורות על הכדורסל הירדני". אחר הוסיף: "ברור שההשתתפות מאוד חשובה, אבל הם חופשיים להחליט אם זה בסדר מבחינתם לשחק משחק עם אנשים שלפני שבועיים ביצעו פשעי מלחמה בעזה וכנראה ימשיכו לבצע פשעי מלחמה בגדה, ואז שלא יתרגזו מהתגובה העממית להחלטה".
באל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי פרסמו כתבה תחת הכותרת: "האם נבחרת הנוער של ירדן תיסוג מהתמודדות מול ישראל בגביע העולם בכדורסל?". נכתב כי ההגרלה לפני מספר חודשים הייתה הלם גדול עבור חובבי הספורט בירדן, בטח אחרי שנבחרת הנוער שלהם סיימה רביעית באליפות אסיה האחרונה והבטיחה הופעה שנייה בלבד במעמד. התאחדות הכדורסל המקומית לא פרסמה הצהרה כלשהי בנוגע לשאלה האם ירדן תשתתף או לא.
בדיווח שפורסם בתחילת החודש בערוץ "אל-ג'זירה" הקטארי נטען כי הלחצים על הנבחרת הירדנית גוברים ככל שמועד המשחק מתקרב. המתנגדים טוענים כי עצם קיומו של המשחק מגלם נורמליזציה ספורטיבית פסולה מול "הישות הציונית", וסותר את העמדה ההיסטורית של ירדן התומכת בפלסטין.
"אנחנו דוחים את המשחק מול האויב הציוני", אמר לאל-ג'זירה אינאס חג'יר, פעיל BDS בירדן. "אנחנו דורשים מנבחרת הנוער שלנו לסרב לשחק מתוך דחיית הנורמליזציה הספורטיבית, בשל פשעי הכיבוש המתמשכים בעזה ושאיפותיו הקולוניאליות של האויב באדמותינו". גם נשיא התאחדות הכדורסל של ירדן, אחמד אל-הנאנדה, התייחס בתחילת החודש לנושא ואמר: "הנושא עדיין בדיון פנימי בהתאחדות, ולא נכון לחשוף את הפרטים כעת. נפרסם את העמדה הרשמית כשיגיע הזמן".
במקביל, ברשתות החברתיות הופץ ההאשטאג "הנבחרת שלנו נגד נורמליזציה", בניסיון להפעיל לחץ ציבורי על ההתאחדות. עורכת הדין הירדנית האלה עאהד כתבה ב-X: "איזו רוח ספורטיבית קיימת בתחרות מול קבוצה שמייצגת ישות שמבצעת רצח עם בעזה?". פעילים אחרים קראו בפומבי להתאחדות הכדורסל הירדנית לפרוש מהמשחק ולהציג עמדה "לאומית ומוסרית".
כשנבחרת הכדוריד פגשה את מצרים
המפגש המדובר לא יהיה הראשון של ישראל מול נבחרת ערבית. ב-1992 נבחרת הכדוריד של ישראל קיימה משחק רשמי נגד נבחרת מצרים במסגרת אליפות העולם (דרג ב') באוסטריה, שלמעשה הייתה טורניר מוקדמות לאליפות העולם בשבדיה (1993) - מפגש שהציף אמוציות משני צדי הגבול. בסיום היריבות נפרדו בתיקו 17:17 במשחק אלים במיוחד מצד המצרים.
לפני כשנה וחצי, היה זה דווקא מונאס דאבור שעורר את האמוציות של הירדנים, כשקבוצתו שבאב אל-אהלי, הוגרלה בסיבוב הראשון של אליפות אסיה למשחק מול אל ויחדאת הירדנית, שהוקמה מתוך מחנות פליטים פלסטינים. במועדון קראו להחרים את המשחק נגד דאבור "הציוני" והוסיפו: "לא נמכור את הערכים שלנו בשביל כסף. פלסטין היא המטרה הנצחית". זה לא עזר להם.
למרות אותן קריאות, המועדון פרסם הודעה לעיתונות לקראת ההתמודדות בה הוא אישר כי הקבוצה תשחק כפי שנקבע בהגרלה והסביר כי "המשחק נכפה על המועדון ולא מתקיים מתוך רצון חופשי". בסופו של דבר, כאמור, המשחק התקיים, ודאבור אף כבש את השער השלישי של שבאב אל-אהלי - שניצחה 0:3.
