מאז יום שבת הפועל ירושלים העניקה לאוהדיה שלוש סיבות לשמוח. אחרי החתמתו של קאדין קרינגטון לעונה נוספת והניצחון המרשים על מכבי ת"א בהיכל מנורה-מבטחים, הגיעה היום (שני) המנה העיקרית: הארכת חוזהו של ג'ארד הארפר עד 2028.
מעטים האנשים שחשבו שהרומן בין שני הצדדים יהיה כה מוצלח. לירושלים היה את ספידי סמית', שכבר מיצב את עצמו כבעל הבית של הקבוצה, בעוד הארפר הגיע עם הרבה מה להוכיח אחרי שהיה שחקן משני בסגל של ולנסיה שהייתה אשתקד ביורוליג.
ככל התקדמה העונה, בירושלים הבינו מה יש להם ביד, אבל כך גם קבוצות אחרות, וכבר בדצמבר פנו לירושלים מטעם מספר מועדונים ביורוליג בנוגע להארפר. פנרבחצ'ה הציעה סכום גבוה מאוד עבורו, ואף לחצה על סוכנו כדי שישפיע על הירושלמים. הנהלת ירושלים סירבה, והבינה שהיא צריכה לעשות מהלך כדי להשאיר את הגארד.
אלפי מילים שעברו בין שני הצדדים לא עשו את מה שהצליחה לעשות שיחה אחת עם גל מקל, שנערכה לאחרונה. שחקן העבר ונציג הבעלים פתח את ליבו בפני הארפר, ושיתף אותו שאף על פי שבקריירה שלו הגיע להישגים ושיחק ביורוליג וב-NBA, הוא לא הצליח להפוך אף קבוצה בה היה לבית. "הדברים האלה נגעו בג'ארד", סיפר גורם בהפועל ירושלים. "להגיע למקום אחרי הפרישה עם המשפחה ולראות ילדים לובשים את מדי המשחק שלו, להיחשב כאגדה במקום כלשהו".
וכך, הארפר החליט להישאר ויהיה המשתכר הגבוה ביותר בתולדות הפועל ירושלים, עם חוזה של 3.5 מיליון דולר לשלוש שנים. הגארד יהיה השחקן הראשון בירושלים שחוצה את רף מיליון הדולר, השכר הגבוה ביותר בקבוצה.
יש לציין שהארפר הגיע ארצה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל". בקבוצה מספרים בחיוך שהשחקן מחשיב את עצמו כבר כישראלי, רגיל לשגרה המוזרה שמתפתחת כאן ולא מתרגש מהאזעקות, שחזרו לאחרונה. הוא מרגיש בטוח, מאוד אוהב את המדינה ו מתגורר כאן עם בת זוגתו וגם עם אחיו הקטן, שמגיע לכל משחק.
גם ליונתן אלון יש חלק לא קטן בהישארותו של הארפר, ויש האומרים שתחתיו הארפר משחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו. עד כה בליגה הוא מעמיד ממוצעים של 19.5 נקודות ו-4.9 אסיסטים ב-26.4 דקות ב-22 המשחקים בהם שיחק. ביורוקאפ, שם הארפר נבחר ל-MVP, ממוצעיו עומדים על 22.7 נקודות (ו-5.7 אסיסטים) - הגבוה ביותר במפעל מאז עונת 2006/7.
מספר גורמים בקבוצה מעידים על שיתוף פעולה יוצא מן הכלל בין הארפר לאלון, שאמנם מאמן ראשי בשנתו הראשונה בלבד, אבל עבר קילומטרז' במספר תפקידים שמאפשרים לו לנגוע בשחקנים בזוויות אחרות. כבר מהשיחה שהחלה את המסע של הארפר בעיר הבירה הבהיר לו אלון שהוא רואה את הפוטנציאל שיש בו להיות מעבר לשחקן משני. הארפר, שמצא את הבמה שתאפשר לו להתפוצץ ולממש את הפוטנציאל שלו מעבר לתפקיד מוגבל, הבין את גודל ההזדמנות, גם אם זה אומר לשחק ביורוקאפ.
"האופי המיוחד" של הארפר, שכולל מוסר עבודה שלא רואים מכל שחקן, הרשים את אלון. הארפר, שמודע לחסרונותיו ומביע באימונים רצון לשפר אותם שומר על תקשורת מצוינת מול מאמנו, מרגיש שמוציא מעצמו את המקסימום תחתיו.
