נבחרת ישראל הפסידה אתמול (חמישי) לפולין 106:86 במשחק הראשון בשלב הבתים השני של מוקדמות אליפות העולם, ובכך איבדה סיכוי ריאלי להעפיל למונדובאסקט בקיץ הבא. רגע לפני המשחק מול לטביה ביום ראשון, מאזנה של הנבחרת בכחול-לבן עומד כבר על חמישה הפסדים מול שני ניצחונות. כזכור, המאזן משלב הבתים הראשון נגרר אל השלב השני, ולכן ההפסד הטרי חיסל את חלום אליפות העולם. אין פלא שהתחושות בחדר ההלבשה בתום המשחק ובבית המלון אחר כך היו "אווירת נכאים", כפי שהגדיר גורם בנבחרת והוסיף שהתסכול מכך שהנבחרת לא הגיעה כמעט לאף משחק בקמפיין נכח מצוין בארוחת הערב המאוחרת.
הנתון הבולט הוא 106 הנקודות שספגה ההגנה, שהגיעו אחרי 101 נקודות במשחק האימון מול גיאורגיה. כבר בפתיחה הפולנים רצו להפרש דו-ספרתי מהיר, הכתיבו את הקצב, והותירו את שחקניו של אריאל בית הלחמי רודפים ולפרקים עייפים, חסרי תשובות וחסרי ריכוז הגנתי. אם במשחק ההכנה הנורות האדומות נדלקו ברבע האחרון, אמש מול פולין ההגנה הישראלית פשוט לא הופיעה למערכה. הפולנים ניצלו עד תום את היתרון הפיזי, חגגו בצבע והכתיבו את הקצב לאורך כל ארבעת הרבעים.
כפי שהיה צפוי עוד לפני שריקת הפתיחה, היעדר העומק בקו הקדמי גבה את מחיר התקווה עליה דיברו השחקנים בשבוע האחרון. רומן סורקין שוב נדרש לעשות כמעט הכל לבדו בצבע (סיים את הערב עם 26 נקודות ושישה ריבאונדים), וכשנזקק לאוויר, הפערים מול המסה והגובה של אלכסנדר בלצרובסקי והקו הקדמי הפולני הפכו לפערים בלוח התוצאות. איתי שגב נתן את האגרסיביות הרגילה, אך מול יום התקפי חריג של האורחים זה לא הספיק.
"בטוח שכולם מבואסים, ואנחנו מצטערים על זה", אמר סורקין בסיום. "אנחנו לא יכולים לזרוק משחקים. נעשה את המיטב שאנחנו יכולים עם מה שנשאר. מה לא עבד הגנתית? בדיעבד קל להצביע על הרבה דברים. התחלנו לא טוב. צריכים לתת קרדיט לפולין, נבחרת מאוד טובה. אני חושב שכל השחקנים שיהיו בחלונות הבאים צריכים לעבוד כצוות. נצא מזה חזקים. יש לנו שתי אופציות: להתבאס או ללמוד. אנחנו נלמד מזה כדי שלקמפיין הבא, לכל קמפיין שנגיע אליו, נהיה יותר מוכנים ומאוחדים".
הפולנים עשו שיעורי בית בכל הקשור לקו האחורי, שאמור היה להיות איכותי יותר בהתחשב בסגל שכולל את ים מדר ותמיר בלאט יחדיו לראשונה מאז היורובאסקט ב-2022. אבל הפיזיות והניסיון של מתאוש פוניטקה ומיכאל סוקולובסקי חנקו את נתיבי המסירה של ים מדר ותמיר בלאט, ומנעו מישראל לייצר את משחק המעבר המהיר שהיא כל כך תלויה בו. מדר ובלאט התקשו למצוא קצב, וכשהנעת הכדור נתקעה, ההתקפה הישראלית סבלה מחוסר אופציות והכריחה זריקות קשות מול הגנה עומדת.
תקשה לייצר את שובר השוויון. קרינגטון
(צילום: עמית ברמן, איגוד הכדורסל)
גם קאדין קרינגטון (10 נקודות) התקשה לייצר את שובר השוויון שהנבחרת כל כך ייחלה לקבל ממנו בעמדות הגארד. המתאזרח לא הצליח להיכנס לקצב קליעה, נחסם שוב ושוב בדרכו לצבע, ולא סיפק את הסקורינג האגרסיבי שאפיין אותו כדי לעצור את הריצה הפולנית כבר בפתיחה.
בכל הקשור לספסל, המענה שבית הלחמי קיווה לקבל פשוט לא הגיע. בניגוד למשחק ההכנה מול גיאורגיה, הפעם האופציות מהספסל היו מוגבלות מאוד, וגם היד של אדם אריאל מחוץ לקשת לא הצליחה לייצר את אותה ריצה משנת מומנטום. בהיעדר עומק התקפי שיוכל לתת אוויר לנשמה ולחלק את הנגיעות בכדור, הנבחרת נותרה עם רוטציה קצרה וחסרת פתרונות ברגעים שבהם פולין לחצה על הגז.
לא הפעם. מדר
(צילום: עמית ברמן איגוד הכדורסל)
"גם לפני החלון הזה לא חישבתי סיכויים. הסיכויים אחרי שני החלונות הקודמים לא היו גבוהים", סיכם בית הלחמי. "אנחנו צריכים לשחק אחרת, להיראות אחרת. לא מגיע לקהל ולנו. היינו בשיח מי הגיע ולא הגיע כבר בחלון הקודם. הפעם הגיעו שחקנים, אבל אנחנו עדיין לא בסגל הכי חזק שלנו. בסוף, כשאתה מגיע מול הקבוצות האלה שבאות עם הסגל המלא שלהם זה לא קל".
כעת, כשהמחשבונים הונחו בצד והסיכוי להעפיל הפך לקלוש עד לא קיים, המשחק מול לטביה ביום ראשון משנה לחלוטין את פניו. במקום עוד משחק "להיות או לחדול" השחקנים בכחול-לבן יעלו לשחק עבור הכבוד. בהיעדר הלחץ, בית הלחמי ושחקניו יצטרכו למצוא את המוטיבציה הפנימית כדי להפגין אופי, בעיקר כדי לא לסיים את החלון הנוכחי בתחושת התפרקות מוחלטת.
