הם מנווטים את הקבוצה שלהם ממרכז המגרש ונותנים את המספרים הטובים בקריירה, אבל רק אחד מהם יהיה אלוף בשבת, אז יוכרע אחד ממאבקי האליפות הצמודים שידעה ליגת העל. אבל הדקות המכריעות של 2024/25 יכריעו גם בשאלה - קינגס קאנגווה או דור פרץ, מי משני אלה יהיה שחקן העונה.

הברומטר של באר-שבע

עם הכי הרבה הופעות (33), שבהן כבש הכי הרבה שערים (13), בישל הכי הרבה לחבריו (8), איים הכי הרבה על המסגרת (36), מסר הכי הרבה כדורי רוחב (90) וביצע הכי הרבה דריבלים מוצלחים (61) - אין ספק שקינגס קאנגווה הוא שחקן העונה של הפועל באר־שבע. אם במוצאי שבת העונה האדירה שלו תסתיים באליפות, אין ראוי ממנו לזכות גם בתואר שחקן העונה של ליגת העל.
5 צפייה בגלריה
קינגס קאנגווה דור פרץ
קינגס קאנגווה דור פרץ
מי יהפוך לשחקן העונה? קאנגווה ופרץ
(צילומים: הרצל יוסף, עוז מועלם)
קאנגווה בן ה־26 הוא האיש של באר־שבע במשחקים הגדולים. למרות שהיריבות מציבות עליו את השומרים הכי טובים שלהן, 7 מתוך 13 השערים שלו הובקעו נגד שלוש קבוצות הצמרת האחרות - שלושה מול בית"ר ירושלים, שלושה נגד מכבי חיפה ועוד שניים מול מכבי ת"א.
אבל עם כל הכבוד לנתונים היבשים, לא צריך להיות אנליסט מדופלם או בוגר קורס מאמנים כדי להבין את החשיבות העצומה של הקשר הזמבי בעונה הגדולה של באר־שבע. מספיק לדבר עם אוהדי הקבוצה בתקופה האחרונה, או ליתר דיוק מאז ה־3:3 נגד מכבי חיפה לפני חודשיים וחצי. במשחק ההוא, לצד הקאמבק ההרואי של באר־שבע, ספג קאנגווה את הכרטיס הצהוב הרביעי שלו העונה. מאז, בכל תאקל או עבירה שהוא עושה, מד הלחץ בקרב האוהדים האדומים עולה בפתאומיות. החשש ביציע הוא שקאנגווה יספוג את הכרטיס הצהוב החמישי ויחמיץ את אחד המשחקים שנותרו לקבוצה, כשכל אחד מהם מכריע. האוהדים פשוט מתקשים לדמיין איך ייראה משחק של קבוצתם ללא קאנגווה.
מדובר בשחקן שפתח בכל 33 משחקי הליגה של באר־שבע העונה. רק במשחק הגביע נגד מ.ס דימונה מליגה א' הרשה לעצמו רן קוז'וך לא להשתמש בשירותיו. ולכן, היו כאלה שציפו או אף קיוו שהוא יספוג בכוונה כרטיס צהוב במשחק הליגה נגד הפועל חיפה ואז ירצה את עונש ההרחקה במשחק הגביע נגד הפועל ת"א, העיקר לא לפגוע במאמצי הקבוצה לזכות באליפות שישית במספר וראשונה בתשע השנים האחרונות. אלא שקוז'וך ויתר על הרעיון ולא נתן את ההוראה.
היכולת האדירה שלו העונה לא נעלמת מעיניהם של מספר מועדונים באירופה. למרות ששיחק בעבר ברוסיה (ארסנל טולה), סרביה (הכוכב האדום בלגרד) ובלגיה (קורטרייק), דווקא החזרה לבאר־שבע (שבה שיחק עונה אחת בנוער), שנראתה תחילה כמו צעד אחורה בקריירה, הזניקה את המניה שלו. באר־שבע שילמה עליו בקיץ כ־800 אלף יורו, כמעט מחצית מהסכום שבו רכשה אותו הכוכב האדום מארסנל טולה, 1.5 מיליון יורו. כעת, לפי האתר טרנספרמרקט, שוויו מוערך ב־2.5 מיליון יורו. אבל אם באר־שבע תמכור אותו, דבר שיקרה בשלב זה או אחר אם יתמיד באותה היכולת, סכום הרכישה אמור להיות אפילו הרבה יותר גבוה.
אף אחד לא חושב כרגע למכור אותו, אבל במועדון יודעים שאלונה ברקת מעולם לא מנעה משחקנים שלה להתקדם - תמורת הסכום המתאים כמובן, שצפוי להיות הגבוה ביותר בתולדות המועדון. בינואר 2019 מכרה באר־שבע את דיא סבע לגוואנגז'ו R&F הסינית תמורת כמעט 4.5 מיליון יורו, אחרי שרק שלושה חודשים קודם לכן רכשה אותו ממכבי נתניה בשני מיליון. כעת נראה שבאר־שבע הולכת לכיוון של אקזיט אפילו גבוה יותר.
5 צפייה בגלריה
הפועל באר-שבע קינגס קאנגווה מכבי חיפה
הפועל באר-שבע קינגס קאנגווה מכבי חיפה
יוביל את באר-שבע לדאבל היסטורי? קאנגווה
(צילום: עוז מועלם)
5 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
אבל עם כל הכבוד לתמורה הכלכלית שתקבל באר־שבע, אם וכאשר, מה שמעניין את האוהדים ואנשי המועדון זה כאן ועכשיו. קאנגווה נמצא בעמדה נהדרת להוביל את קבוצתו לדבר שמעולם לא עשתה בעבר - זכייה בדאבל. אפילו מי שנתן את העונה הגדולה ביותר מבחינה התקפית עבור זר בבאר־שבע, טוני ווקאמה שכבש 14 שערים והוסיף עשרה בישולים ב־2016/17, הסתפק בזכייה באליפות בלבד, כשסביבו סוללת כוכבים נוצצים.
בבאר־שבע מאמינים ששני ניצחונות בשני משחקי הליגה שנותרו יעניקו להם את תואר האליפות. ניצחון נוסף על בית"ר ירושלים ביום חמישי הבא יביא לקבוצה גם את גביע המדינה. אם קאנגווה יציג במשחקים האלה את היכולת הגבוהה שלו ולא יספוג כרטיס צהוב שיגרום לו להחמיץ את אחד המשחקים, באר־שבע תוכל לחגוג כמו שלא חגגה מעולם. במקרה הזה המלך שלה, קינגס קאנגווה, יוכתר גם למלך ליגת העל.

שחקן הגל השני הטוב בליגה

באחד האימונים באוקטובר האחרון, לקראת המשחק מול ריאל סוסיאדד בליגה האירופית, עלה ערן זהבי לכר הדשא בקריית־שלום כשהוא משוכנע כי יתורגל בהרכב מאחר שדור תורג'מן לא היה כשיר לחלוטין - אלא שהמאמן ז'רקו לאזטיץ' העדיף לתרגל את דור פרץ כחלוץ מדומה. הקפטן הבין סופית שהשתנו סדרי העדיפויות בקבוצה.
פרץ, שחגג שלשום 30, הוא המנהיג הבלתי מעורער של הצהובים העונה, או כמו שמגדיר אותו לאזטיץ', "הלב של הקבוצה, השחקן הכי חשוב שלה". הוא אחד השחקנים היחידים שהשתדרגו תחת המאמן הסרבי והפך למאיים הגדול ביותר על השער של מכבי ת"א ולשחקן הגל השני הטוב בליגת העל.
מבחינה סטטיסטית זו עונת השיא של פרץ. הוא מלך שערי השדה של הקבוצה, עם עשרה כיבושים, ויש לו גם שבעה בישולים. לזה יש להוסיף עוד חמישה שערים ושני בישולים בליגה האירופית. דור תורג'מן הבקיע 14 שערי ליגה, אבל שישה מהם היו בפנדלים. גם לווסלי פטאצ'י וזהבי יש עשרה כיבושים, וגם הם נעזרו בנקודה הלבנה.
5 צפייה בגלריה
דור פרץ
דור פרץ
נתונים מדהימים למי שהגדרת התפקיד שלו היא קשר אחורי. פרץ
(צילום: עוז מועלם)
פרץ מדורג שלישי בליגה באיומים לשער מתוך הרחבה (67), אחרי שחקני התקפה טבעיים כמו דיא סבע ודין דוד, וזה נתון מדהים עבור שחקן שהגדרת התפקיד שלו היא קשר אחורי. באיומים לשער מכל הטווחים הוא מדורג רביעי (82), ואסור לשכוח את העובדה כי מדובר בשחקן שג'ורדי קרויף הציב כמגן ימני עד להשאלה שלו להפועל חיפה, ואילו בוונציה הוא היה אמור להיות קשר אחורי גרזן. המתחרה שלו על תואר שחקן העונה, קינגס קאנגווה, מקדים אותו באחוזי דיוק (54 לעומת 37) ובניסיונות דריבל (61 מוצלחים מתוך 105 לעומת 7 מ־19), אבל פרץ הוא שחקן מסוג אחר, הוא הבוקס טו בוקס הטוב ביותר בליגה. מצד אחד הוא השתפר מבחינה התקפית, ומאידך לא הפקיר את הבסיס שלו, משחק ההגנה. הוא מדורג שלישי במכבי ת"א בתיקולים (46) אחרי איסוף סיסוקו ואושר דוידה, וגם סחט הכי הרבה עבירות מהיריבה (49).
את המעמד של אחד המצטיינים בליגה פרץ מכיר היטב. בעונה שלפני העזיבה לוונציה, שעימה ירד לליגת המשנה באיטליה, הוא נחשב בעיני רבים לשחקן הליגה הטוב ביותר למרות שמכבי חיפה זכתה באליפות, אבל זה היה שחקן שונה לגמרי מבחינת הסגנון. הוא היה מעורב אז ישירות בעשרה שערים, שבעה כיבושים ושלושה בישולים, אבל היו לו שליש פחות ניסיונות בעיטה לשער לעומת הרבה יותר דריבלים (31). אלא שהנתון שמספר יותר מכל על ההבדל מגיע ממספר התיקולים: 137 לפני היציאה לאיטליה לעומת 46 העונה, פי שלושה יותר. פרץ הוא היום בעיקר שחקן של תנועה, פחות דריבלים ויותר ניסיונות מתוך הרחבה, מאפיינים של חלוץ שני.
5 צפייה בגלריה
מכבי נתניה מכבי ת"א
מכבי נתניה מכבי ת"א
המנהיג הבלתי מעורער. פרץ נגד נתניה
(צילום: טל שחר)
פרץ הוא המכביסט האחרון שנשאר, מהזן של השחקנים שגדלו בקריית־שלום ומושרשת בהם הווינריות. האחרים הם שכירי חרב זרים וישראלים או צעירים מדי מכדי להשפיע משמעותית על תואר האליפות. הוא כדורגלן מזן אחר, קורא ספרים, מקפיד על אימונים אישיים, יוגה, מרוכז נטו בכדורגל ולא ברשתות חברתיות ובפרסום אישי - והוא גם התחתן לפני חודשיים. הצד הפחות טוב שלו העונה הוא מספר ההחמצות הגדול מדי (אולי בגלל שהוא לא חלוץ מריח שערים טבעי), מה שגרר לא מעט דיבורים ביציעי אוהדי מכבי ת"א, והוא יצטרך לשפר את האלמנט הזה. רצוי מבחינתו שזה יקרה כבר בששת הימים הקרובים, הערב בסמי עופר נגד מכבי חיפה ובשבת בבלומפילד מול בית"ר ירושלים.
היתרון הגדול של פרץ הוא היציבות. יש לו העונה 2,540 דקות משחק בליגה, שני במכבי ת"א רק לנמניה סטואיץ' עם 16 דקות יותר - ואלה גם שני השחקנים שלאזטיץ' מאמין בהם יותר מכל אחד אחר. פרץ זכה להארכת חוזה אוטומטית לעונה נוספת בקריית־שלום, ואחרי עזיבתו של זהבי הוא יהפוך למנהיג הרשמי של הקבוצה.
דווקא בנבחרת חל לאחרונה פיחות במעמדו של פרץ. אחרי הקמפיינים שבהם היה באנקר בהרכב, בשני משחקי הפתיחה של מוקדמות המונדיאל מול אסטוניה ונורווגיה הוא פתח רק באחד ושיחק בסך הכל 75 דקות - כשבעמדה שלו שיחקו מחמוד ג'אבר ומוחמד אבו־פאני. אבל זה לא השפיע על הביטחון שלו במכבי ת"א ואם הקבוצה שלו תזכה באליפות הוא יוכתר לשחקן העונה.
פורסם לראשונה: 01:30, 19.05.25