רק לפני שנה וחצי גיא לוזון היה על גג העולם, עם אחד ההישגים הגדולים ביותר של נבחרות ישראל – עלייה לחצי גמר יורו הצעירות – ומדינה שלמה חגגה את הכרטיס למשחקים האולימפיים. אלא שלפעמים חלומות מתנפצים. ההזדמנות הגדולה להרים עוד יותר את המורל סביב הכדורגל שלנו, בטורניר בפריז, נגמרה בהופעה מאכזבת – ובהמשך הפכה להתרסקות של ממש עם תוצאות מביכות במוקדמות אליפות אירופה. אופוריית קיץ 2023 התחלפה בתחושת דכדוך.
רבים סברו שהמאמן ישלם את המחיר, אלא שבהתאחדות החליטו שלוזון הוא האיש המתאים להוביל את הנבחרת בשנים הבאות, אם ירצה בכך. ולא רק שימשיך עד תום חוזהו באוגוסט (כולל פגרה של שמונה חודשים שבהם אין פעילות לנבחרת הצעירה) – היו"ר שינו זוארץ צפוי להעניק לו קמפיין נוסף.
השאלה הגדולה שרבים מעלים היא האם לוזון ראוי לקבל קרדיט נוסף אחרי שרשם את טורניר המוקדמות החלש ביותר של נבחרת ישראלית כלשהי (ניצחון אחד על אסטוניה ומקום אחרון בבית). לא מדובר רק בכישלון במבחן התוצאה, אלא גם באובדן הדרך. אגב, גם באותו יורו שבו הנבחרת הצעירה הגיעה רחוק, היא בעטה במהלך הטורניר 2.6 בעיטות בלבד למסגרת בממוצע למשחק, כבשה שני שערי שדה ב-450 דקות והשיגה ניצחון בודד. לכן לא פלא שלא הייתה המשכיות, ולראיה הטורניר האולימפי שהסתיים עם נקודה בודדת ונתון מביך במיוחד – מטווח של פרגוואי עם 36 ניסיונות הבקעה. עשרת המשחקים במוקדמות היורו, שבהם השיגה הנבחרת של לוזון מספר נקודות זהה לזה של נמושות כמו גיברלטר או אנדורה, והציגה את אחת משש ההתקפות החלשות ביבשת, כבר היו נפילה בקנה מידה היסטורי.
דרך ההגנה
שחקנים, בעיקר בחלק ההתקפי, העבירו ביקורת על סגנון המשחק ההגנתי של לוזון, ודיברו על שיטה שמרנית שגרמה להם לאבד ביטחון. אחד מהם סיפר: "כבר באימונים אין דגש על יצירתיות, הוא הפך אותנו לקבוצה מתגוננת וחסרת שקט".
לוזון נשאר נאמן לעקרונות שקבע לעצמו לאורך כל הדרך, ובידל את עצמו מהמערכת. הוא לא ממש זרם עם הדנ"א שהנחיל המנהל המקצועי הקודם של הנבחרות הצעירות, ההולנדי ילה חוס – מערך 4־3־3 והנחיה לשחק התקפי ולא להתבטל. המוטו של לוזון נשאר הסתגרות וניסיונות להגיב ליריבה.
לוזון מונה לתפקיד עוד על ידי יו"ר ההתאחדות הקודם, אורן חסון: זו הייתה הנחתה על חוס, שהעדיף שמות אחרים. הייחוס המשפחתי – דודו של גיא הוא אבי לוזון, לשעבר יו"ר ההאתחדות וגם כיום אחד האנשים החזקים בכדורגל הישראלי – בוודאי לא הזיק למאמן. אגב, למרות המינוי של גיא במאי 2022, בסופו של דבר דודו תמך בשינו זוארץ – ולא בחסון – בבחירות האחרונות לראשות ההתאחדות. מאז המינוי, גיא נהנה מחופש פעולה כמעט מלא בנבחרת, וכאמור לא ממש הרגיש כפוף לחוס ולאחר מכן לבוני גינצבורג. להגיד ששיטת העבודה הזו אידיאלית, בטח אי־אפשר, בטח כשאין תוצאות.
לוזון עמד על הקווים כמאמן הצעירה ב־21 משחקים רשמיים, שבהם השיג שלושה ניצחונות בלבד – מול סן־מרינו, אסטוניה וצ'כיה – ארבע תוצאות תיקו (בשתיים מהן הנבחרת ניצחה אחרי דו־קרב פנדלים) ו־14 הפסדים. מדובר ב־20 אחוזי הצלחה (חמשת משחקי הידידות בתקופתו מעלים מעט את אחוזי ההצלחה). עם לוזון הנבחרת כבשה 11 שערים בלבד במשחקים הרשמיים, 0.52 למשחק, וספגה 33 שערים – כלומר 1.57 בממוצע.
מעמד מיוחד
ואיכשהו, רק עכשיו – ארבעה חודשים אחרי – הוועדה המקצועית בראשות זוארץ מתכנסת כדי לשמוע את סיכום הקמפיין מלוזון. בניגוד ליחס המלטף כלפי המאמן בשלוש השנים שבהן הוא מאמן את הצעירה, המנהל המקצועי לשעבר של הנבחרת הבוגרת יוסי בניון והמאמן הלאומי הקודם אלון חזן (מקום ראשון בליגת האומות, מקום שלישי במוקדמות היורו) מצאו עצמם בחוץ אחרי שנתיים בלבד בתפקיד. זו גם הסיבה שנשמעות לא מעט ביקורות מפי גורמים בכדורגל הישראלי ובהתאחדות על הכוונה להאריך את חוזהו של לוזון. "הוא קיבל את כל הכלים להצליח ונכשל בגדול", אמר אחד מהם. אחרים משוכנעים שכל מאמן אחר שהיה משיג תוצאות זהות לא היה שורד בתפקיד יותר מדי זמן.
עד כמה מעמדו של גיא לוזון חזק תעיד העובדה שכל המערכת משתנה ומתאימה את עצמה אליו. הנבחרת הצעירה תופרד למעשה מאשכול הנבחרות הצעירות כפי שהיה נהוג משך עשרות שנים, ותעבור לעבוד בצמוד לנבחרת הבוגרת. המשמעות בין היתר היא שלוזון כבר לא יהיה כפוף למנהל הטכני גינצבורג, למרות שגם ככה אין ביניהם יחסים כלל.
בשמונת החודשים שבהם הנבחרת הצעירה לא פעילה ולא מקיימת אפילו משחקי ידידות, ממשיך לוזון לקבל שכר של 42 אלף שקל בחודש. גם הגורמים שלא רוצים להיחשף בביקורת כלפי המאמן, כולל כאלו מתוך הוועדה המקצועית, ייאלצו לראות כיצד הוא מקבל הארכת חוזה. האצבעות, כמובן, יונפו כלפי מעלה אחת אחרי השנייה.
מי שיצא נגד הארכת המינוי המסתמנת הוא אלי אוחנה, ששימש בעבר כיו"ר הוועדה המקצועית: "אחרי הכישלון המהדהד של לוזון, צריך לעשות שינויים. עם כל הכבוד לגיא, גם הוא נמדד על פי מבחן התוצאה. כל הנסיבות לא מצדיקות הופעה כזו עלובה. אם הכל סגור מראש, למה צריך ועדות? אף מאמן לא יכול לקבל פרס אחרי קמפיין עם תוצאות כאלו, גם לא לוזון".
הסברים או תירוצים
לוזון הכין פרזנטציה לקראת המפגש בשבוע שעבר עם הוועדה המקצועית. הטענה המרכזית שלו הייתה כי לאור השמיכה הקצרה של הכדורגל הישראלי, שחקנים רבים נעדרו מהקמפיין שלו. לדבריו, כעשרה שחקנים עלו לבוגרת, ושלושה הצטרפו לשלב העילית של נבחרת הנוער. לוזון הציג בפרזנטציה הסבר נוסף, ברוח הדברים הבאים: "עשיתי טעות כשלקחתי בעיקר בחלון של מארס שחקנים שלא היו באולימפיאדה. הם הבינו שהם היו תוכנית ב' שלי והגיעו עם פחות חשק. לכן לשני המשחקים האחרונים כבר בחרתי את שחקני השנתון הבא". בנקודה הבאה טען המאמן: "הגעתי אחרי האולימפיאדה בלי אנרגיות, בגלל שראיתי את הנבחרת ולא היו לי כלים להצליח".
לוזון דיבר על שחקנים שעשו את הקפיצה מנבחרת הנוער ישירות לבוגרת, כמו אוסקר גלוך, ענאן חלאילי, עילי פיינגולד, רוי רביבו ודור תורג'מן, שלא עמדו לרשותו. בחלק השני של דבריו הוא כיוון לשחקנים שהיו תחתיו, דוגמת עומרי גאנדלמן ואיתן אזולאי. ועדיין, גם בסיטואציה שנוצרה והכלים שאיבד, המאמן היה צריך להוציא הרבה יותר משלוש נקודות בקמפיין.
אפילו בהפסד לאסטוניה שיחקו בהרכב שמות כמו סתיו למקין, ליאור קאסה, עדי יונה, ירין לוי, ניב יהושע ואורי עזו. במשחקים אחרים היה לו גם את דורון ליידנר, עידן טוקלומטי, אלעד מדמון, סוף פודגוראנו, ניקיטה סטויאנוב, אזולאי, אמיר גנאח, וגם את חלאילי בהפסד לבולגריה – רשימת שחקנים כישרוניים שלא יכולים להרשות לעצמם להיראות ככה. לגבי הטענה שהועברו שחקנים לשלב העילית של הנוער, מדובר רק בשניים שלוזון היה מעדיף שיישארו בסגל שלו, יהושע ונועם בן-הרוש. קאסה כלל לא היה בתוכניות.
בדיוק כמו ההתחשבות בנבחרות שהיו צריכות את השחקנים הטובים ביותר בזמן שקמפיין הצעירה כבר לא היה משמעותי, לוזון קיבל – בהנחיה של זוארץ – את הסגל הטוב ביותר לקראת אולימפיאדת פריז – גם על חשבון משחקי הכנה של הנבחרת הבוגרת מול הונגריה ובלארוס.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.02.25
