תענו רגע בכנות. בשבת האחרונה, כשמכבי ת"א קיבלה פנדל מול עירוני טבריה אחרי הכשלה גבולית, ספק על קו הרחבה, מי ציקצק, באינסטינקט כזה, "מכבי והקומבינות שלה". ובאותה שבת, כשמכבי חיפה זכתה בשני פנדלים, וליריבה קריית־שמונה בוטל פנדל ב־VAR, מי ציקצק, שוב באינסטינקט, "ברור, חיפה". ובאמצע השבוע, בגביע, שוב חיפה, כשמכבי נתניה לא קיבלה מולה פנדל, משיכת חולצה של הלייף ברחבה, איך הגבתם?
ברור שציקצקתם. כולנו ציקצקנו. כולל יוסי אבוקסיס. כאלה אנחנו, כבר שנים. מצקצקים. מזילי דמעות תנין מקצועיים. והנהי הזה, שמתנגן נון־סטופ, עד שאיבדנו את היכולת להבחין בו, הוא פס הקול שמלווה את ליגת העל שלנו. ליגת המתקרבנים.
תסתכלו מה נהיה איתנו. עומדים עם סרגל על הטלוויזיה כדי לבדוק קו נבדל. או סופרים שריקות לכל צד, מעלים על טבלת אקסל.
אליפות? גביע? פחחח. המוטיבציה האמיתית של כל אוהד כדורגל בישראל היא להוכיח שאת הקבוצה שלו דופקים יותר. ושהיריבות הנאלחות חיות על מתנות שיפוט. ושהבעלים של המתחרה מעביר מזוודות בלילה.
וכולם רוחשים תיאוריות קשר וקונספירציות. ברק יפגע בדגל הקרן, שיפול על פינצ'ר, שינשך את השוער, שיקבל גול בין הרגליים – האוהדים בצהוב יטענו שיענקל'ה שחר קנה את איגוד החזאים, ואוהדי חיפה יאשימו שהפינצ'ר מכביסט שאוכל ב־206. וזה לא שדברים מתקדמים לאנשהו. דווקא ה־VAR, שהיה אמור לפתור מחלוקות, סיבך את המצב והוסיף לרשימת החשודים את שופטי המסך, ועוד זוויות מצלמה להתקוטט עליהן.
אם זה היה נגמר באוהדים, הכל טוב. אבל את המתקרבנים על הדשא כולנו מכירים. בטח את אלו שעל הקווים. אחד המפורסמים בתחום, סוג של עמוד אש לפני המחנה, הוא כאמור אבוקסיס, מאמן נתניה שהורחק בהפסד לחיפה בגביע אחרי טענות לשיפוט. פלוס האמירה שהגיחה בסוף: "מפחדים לשרוק נגד חיפה".
אז אבוקסיס לא יעמוד על הקווים מחר מול מכבי ת"א, קבוצה שיש לו איתה היסטוריית נהי (לרענון חפשו בגוגל "מכבי מגעילים את הכדורגל בישראל"), קבוצה שעצם היותה גדולה הופך אותה לחשודה מיידית במתנות שיפוט.
האמת שזו עונה שאבוקסיס רגוע בה, יחסית כמובן. שנה שעברה, בבית"ר והפועל ת"א, עשרה צהובים, שהיו שווים שתי הרחקות. לפני שתי עונות 12 צהובים, שהיו שווים שלוש הרחקות. כולם בגלל מחאות כאלה ואחרות. קצב צבירת צהובים של בלם שבא לשבור. אפילו כשחקן אבוקסיס לרוב לא הגיע למספרים האלה. ואנחנו זוכרים איזה שחקן היה.
זה שעולה וזה שיורד
חוץ מצקצוקים יהיה גם כדורגל. וכאן, למרות ענייני הצהובים, תגידו מברוק לאבוקסיס. הקריירה שלו חזרה. הגלשן שלו על הגל. בגב הרוח האבוקסיסית המוכרת. כשנתניה שלו בספרינט של חמישה ניצחונות בשישה משחקי ליגה, קל לשכוח שפתיחת העונה עם מרקו בלבול הייתה של ניצחון בשמונה משחקים, ואיזה מהפך תודעתי עשה.
ז'רקו לאזטיץ', לעומת אבוקסיס, הוא מאמן בצניחה, כשהשבוע האחרון נשא איתו קריאות קהל שיתפטר. אפשר להבין את האוהדים. ככל שחולף הזמן מכבי ת"א מאבדת את ההרתעה, והביטחון, והרוח. לא דורסת. לא גומרת משחקים שכבר בכיס. שני שערי יתרון נגד טבריה נמחקים. שמונה שערים מה־20 שספגה העונה הם מהדקה ה־80. תוסיפו לזה שש נקודות ליגה שאיבדה אחרי הדקה ה־90 בחודש וקצת, ותקבלו את הסיבה להדחה מהגביע עם הבאזר.
אז כן, מול הקבוצה שפחות רוח מנשבת במפרשים שלה יתייצב המאמן עם הכי הרבה רוח לאחרונה. רק שכאמור זה לא יהיה על הקווים. לא לדאוג, אם צריך להתפרץ על שופט אבוקסיס יעשה את זה גם מעבר לגדר. או מפיורד בנורווגיה.
פורסם לראשונה: 01:30, 17.01.25
