את אנחת הרווחה של רוני לוי, כשחלון ההעברות נטרק, אפשר היה לשמוע עד קצה המדרגות של הבהאים. טוב שעוד נגמר ככה, בטח חשב. ואיזה מזל שנועם בן־הרוש לא נתפס ליואב כץ בעין. מה, אחד כזה אי־אפשר למכור בסכום שווה לכל נפש פלוס דמי משהו? מכבי חיפה, עם כל המיליונים ששפכה על זרים, לא הייתה שמחה סוף־סוף לרכש שפוגע?
רוני לוי זה אחד שבא לך לחבק. הוא המאמן שעובד הכי קשה. חשבתם שהג'וב שלו מסתכם ב־5־3־2 נגד מכבי חיפה? שם העסק רק מתחיל. הבן אדם צריך לבנות מערכים וטקטיקות נגד הבעלים שלו. בקלות אפשר לדמיין אותו, בלילה, עם הצעיף והמעיל מעוינים, ישן בעיניים פקוחות. מוכן לכל תרחיש. נערך לגונן על הנכסים שלו. והנכסים של מאמן הפועל חיפה, אחרי שהלך ההוא שכבש 60 אחוז מהתפוקה, זה המקום החמישי.
בימים אלו, אם שאלתם, הוא טרוד בלאטום עם שתי הידיים את החור שהבעלים ניקב לו בסירה. המשחק באמצע השבוע מול מכבי חיפה היה בגדר תעלומה. משהו שבין המפלצת מלוך נס לפיצוץ המסתורי בלב יער הטייגה בסיביר ב־1908. כאילו, איך קורה שקבוצה עם אפס ניסיונות הבקעה למסגרת, ומינוס אופציות בהתקפה – כובשת גול, ואפילו מתבאסת מנקודה.
אז כן, הקבוצה מאומנת. עומדת. יודעת להתגונן. רק שלמכונה חסר חלק. זה שעד לא מזמן פלט גולים בסוף פס הייצור. והשאלה היא עד כמה לוי עוד יצליח להוציא גולים מהסלע. כי דור חוגי לא מסתמן כגיא מלמד. ואפילו תיאמוקו דיארה הוא לא גולר. למרות שהוא כל השאר. וירטואוז. מוסר. מוביל. לפעמים מחזיק מדי, לפעמים מאבד מדי, לפעמים רץ נגד כיוון התנועה. ועדיין הוא אחד ששובר לחץ גבוה. אחד שבשלוש שניות פתאום מופיע ברחבת היריב. אחד שמפילים כל משחק, לפעמים שוברים בתסכול כמו עבדולאי סק.
רוצים לשמוע את האמת העצובה? נוכחות של הפועל חיפה בפלייאוף העליון לא תעשה טוב לליגה, ויש מצב שאפילו לחיפה עצמה. לבני־ריינה ולנתניה יש יותר כלים להקשות על הגדולות. ובינתיים בחיפה, בסירה ההיא עם חור, עוד מים נכנסים. וברור שהיא על זמן שאול במקום החמישי.
3 צפייה בגלריה
לא בטוח שעלייה לפלייאוף העליון תעשה טוב לליגה - וגם להפועל חיפה עצמה
(צילום: גיל נחושתן)
דווקא מול בית"ר ירושלים, שאותה תפגוש היום, ה־5־3־2 של רוני לוי יוכל יותר לעבוד. לירושלים אין את ג'אבר ועלי מוחמד שישבשו התקפות מעבר; או את סק שישבש עצמות. ועדיין, כדי שמשהו התקפי מעניין יקרה, חיפה תצטרך יותר מאפס ניסיונות למסגרת.
הגנה נולדה בבית"ר
בית"ר ירושלים לא נראית היא לאחרונה. 0:0 מול חדרה? מי, ברק יצחקי? יצחקי שלנו? איכשהו משחק בלי גולים, לכאן או לכאן, לא היה נראה אפשרי בדנ"א של בית"ר הנוכחית.
3 צפייה בגלריה
משחק בלי גולים? אף אחד לא חשב שזה אפשרי בדנ"א של בית"ר הנוכחית. יצחקי
(צילום: עוז מועלם)
משהו קורה בממלכה של יצחקי, והוא לא בהכרח רע. הגנה נולדה. בארבעת המחזורים האחרונים יצחקי היה שקוע בלייצב מאחורה. בלי התחכמויות של שלושה בלמים, בלי מרסלן, בלי עניינים. אורי דהן וגיל כהן בלמים, לי־און מזרחי ומורוזוב בצדדים, סה טו. אה, וסורו, סורו. לקבוצה בלי בחור קשוח באמצע אין זכות לדבר על אליפות. ובאמת, בארבעת המחזורים האחרונים בית"ר ספגה שער אחד בלבד.
הקסם האלכימאי של יצחקי יהיה למצוא איך כל זה לא בא על חשבון מה שההתקפה נתנה עד היום. בעיקר כי ההתלהבות בחלק הקדמי זו יכולת העל של בית"ר. נראה אותה מול הצעיף וה־5־3־2 של רוני לוי.
פורסם לראשונה: 01:30, 14.02.25
