המושג "בלתי שבירים", שמגדיר יותר מכל את הפועל באר-שבע של עונת 2024/25, קיבל חיזוק נוסף ביום שני האחרון. הקבוצה של רן קוז'וך – שכינה כך את החבורה שלו אחרי שזו ביצעה מהפך מול מכבי נתניה בתשעה שחקנים – כבשה שני שערים בתוך תוספת הזמן מול בית"ר ירושלים, מה שהוביל לניצחון 1:3 ולבונוס משמעותי במיוחד – חזרה אל המקום הראשון בטבלה. קשה להתווכח עם ההילה שנבנתה סביב הפועל באר-שבע, והניצחונות על נתניה ובית"ר, כמו גם החזרה מ-3:0 ל-3:3 מול מכבי חיפה, הם רק חלק מהדוגמאות.
מתוך 61 השערים שכבשה העונה באר-שבע בליגה, 17 מהם הובקעו בדקה ה-80 ואילך. לשם השוואה, מכבי ת"א, היריבה הישירה במאבק האליפות, כבשה שישה שערים יותר, אך רק תשעה שערים באותן דקות. 27 אחוז מהשערים של האדומים הגיעו אחרי הדקה ה-80, לעומת 13 אחוז בלבד אצל הצהובים. זה מתבטא גם בצד ההגנתי: מתוך 22 השערים שבאר-שבע ספגה העונה, רק שלושה הגיעו בדקות הסיום. מנגד, מתוך 30 השערים שספגה העונה מכבי ת"א, שמונה היו בדקות אלו. זה אומר ש-13.6 אחוז מהשערים שספגה באר-שבע היו בדקות הסיום, לעומת 26.6 אחוז אצל מכבי – כמעט כפול.
מה הסיבה לכך שהפועל באר-שבע כל כך יעילה וקטלנית בדקות האחרונות? ככל הנראה מדובר בשילוב של שני גורמים עיקריים: כושר גופני עדיף, לצד מנטליות חזקה במיוחד. נתחיל מהמנטליות. כמעט בכל קבוצת כדורגל באירופה – ובשנים האחרונות גם בישראל – יש כיום איש צוות שעוסק בתחום המנטלי, בין אם פסיכולוג ספורט מוסמך או "מנטליסט" עם ניסיון בלבד. בהפועל באר-שבע הבינו את החשיבות של הדברים האלה כבר לפני יותר מעשור. בתקופתו של המאמן אלישע לוי צורפה לצוות הפסיכולוגית מיכל יערון. בהמשך, בתקופתו של ברק בכר, צורף לצוות איתן עזריה, שחקן עבר שהתמחה באימון מנטלי. אחר כך הצטרף גם דני ענבר, לשעבר עיתונאי, שתרם סרטוני מוטיבציה לשחקנים. בתקופות של יוסי אבוקסיס ורוני לוי לא היה איש מקצוע בתחום, אך בהמשך מונה גיל לבנוני – שמונה ליועץ מנטלי לאחר שבעבר היה דובר המועדון. אחריו הגיע ערן ויסברד, פסיכולוג ספורט מוסמך.
כאשר רן קוז'וך מונה למאמן בקיץ האחרון, הוא החליט לוותר על יועץ מנטלי – החלטה מפתיעה, במיוחד לאור שיתוף הפעולה שלו עם הפסיכולוגית אתי אביר-בלומשטיין במכבי נתניה. למרות זאת, נראה שהשיטה של קוז'וך עובדת: הוא נוהג לשוחח בעצמו עם שחקניו על נושאים שאינם טקטיים, ומעיד שהוא יודע "לגעת בנקודות הרגישות". השחקנים מאשרים.
אבל אם בתחום המנטלי אין כיום איש מקצוע ייעודי בצוות, הרי שבתחום הכושר הגופני יש דווקא שניים. הראשון הוא מיכאל ברוש, השריד הכמעט יחיד מתקופת אליניב ברדה, שעבר מסלול ארוך מהנוער לבוגרים וכיום משמש כמאמן כושר ראשי. לצידו פועל ישראל זביטי, שהצטרף הקיץ ביחד עם קוז'וך והביא עמו שיטת אימון גופני התואמת לפילוסופיית המשחק של קוז'וך. ברוש וזביטי עובדים יחד כשווים. שיטת העבודה שלהם – שמקורה בתורתו של ריימונד ורחיין, פיזיולוג ספורט הולנדי בכיר שב-1988 צורף על ידי פרנק רייקארד לנבחרת הלאומית – מבוססת על אינטנסיביות גבוהה באימונים, שמקנה יתרון גופני ומסייעת בהפחתת פציעות. השיטה הזו אומצה בארץ על ידי ריימונד אטפלד, שאימן במכבי נתניה. ההולנדי העביר אותה לזביטי, שהיה מאמן כושרו בנתניה ועבד יחד איתו במחלקת הנוער במכבי ת"א, ולקוז'וך, שימש כעוזרו בנתניה.
בפועל, זה מתבטא בכך שכל שחקן נדרש לעמוד ביעדי מרחק, גם באימונים וגם במשחקים. כלל האצבע: שחקן צריך לרוץ במהלך השבוע באימונים פי שלושה מהמרחק שירוץ במשחק. אך זה לא רק המרחק הכללי – הדגש הוא גם על ריצות בעצימות גבוהה (ספרינטים). כך למשל, בתחילת דרכו של לוקאס ונטורה בקבוצה, זיהה הצוות שהוא לא מבצע מספיק ספרינטים. לאחר עבודה ממוקדת, הנתונים השתפרו והברזילאי הפך לאחד הקשרים האחוריים הבולטים בליגה.
מן העבר השני, היו גם שחקנים שלא הצליחו לעמוד בדרישות האינטנסיביות ונפרדו מהמועדון. בקבוצה מתגאים בכך שבפרמטרים הגופניים הקבוצה מדורגת ראשונה לפי הנתונים הרשמיים של מינהלת הליגה. אגב, הקבוצה שבמקום השני היא בית"ר ירושלים, וייתכן שזה בשל נוכחותו של המנהל המקצועי אלמוג כהן, שגם הוא למד אצל אטפלד. עוד נתון שמחזק את התחושה שמדובר בעבודה גופנית מדויקת: אף שחקן לא נעדר העונה בשל פציעת שריר – תופעה נדירה בכדורגל מקצועני. גם זה, טוענים בבאר-שבע, לא מקרי.
