חמשת המשחקים שנערכו בשבת בליגת העל הניבו 20 שערים, כלומר ארבעה שערים בממוצע למשחק - ולא מדובר בנתון חריג, אלא במגמה של מבול שערים שהפכה את העונה הנוכחית לפורייה ביותר מאז 2003. ממוצע השערים למשחק בשנות ה-2000 עומד על 2.51, והעונה הוא הגיע כבר ל-2.79 אחרי 18 מחזורים.
עונה מרובת שערים יכולה לבשר על איכות יוצאת דופן, שחקני התקפה עם יכולות מצוינות והגעה של זרים שוברי שוויון, אבל במקרה של הכדורגל הישראלי זו בעיקר תולדה של יכולת הגנתית חלשה, לעיתים מופקרת, ומצבור של שוערים חלשים, שגרמו לליגה להפוך למסננת אחת גדולה.
מבצר באר-שבע
לא בכדי המוליכה היא הפועל באר-שבע. הקבוצה של רן קוז'וך ספגה את מספר השערים הנמוך ביותר מבין הקבוצות שהובילו את ליגת העל אחרי המחזור ה-18, מאז השיא של מכבי ת"א תחת ולדימיר איביץ' לפני שש שנים (ארבעה שערים). ההגנה של באר-שבע מורכבת מבלמים כמו אור בלוריאן, שירד עם הפועל ת"א ללאומית, מתן בלטקסה, שנזרק ממכבי ת"א, איתן טיבי, שנמצא בשלהי הקריירה, וכמובן המנהיג שחזר לאחרונה מפציעה, מיגל ויטור - ולצידם משחקים גיא מזרחי האנונימי יחסית שהגיע ממכבי נתניה והלדר לופס המתבגר (36). לא תמהיל אדיר ובכל זאת הקבוצה ספגה רק 12 שערים, גם בזכות משחק ההגנה של שלישיית הקישור.
אצל שלוש הקבוצות הדולקות אחריה המצב פחות טוב. רביעיית הצמרת, שכוללת גם את מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, ספגה ביחד את מספר השערים הרב ביותר עד למחזור הנוכחי (78) לעומת 61, 57, 72 ו-66 בארבע השנים הקודמות. מכבי ת"א, למשל, שספגה בכל העונה שעברה 25 שערים, רושמת כבר 20 שערי חובה, כולל צמדים מקבוצות תחתית כמו עירוני טבריה, מכבי פ"ת והפועל חדרה - ולה יש עומק בהגנה עם שחקני הנבחרת רז שלמה, עידן נחמיאס, רוי רביבו ושגיב יחזקאל.
אפילו מאמן טבריה אלירן חודדה, שסיים העונה פעמיים בתיקו עם האלופה (כולל בשבת האחרונה), מכיר את המתכון: "המטרה שלנו הייתה לשחק על הגבהות למרכז הרחבה של מכבי ת"א, אנחנו יודעים את החולשה שלה במצבים נייחים. אנחנו בפער של שתי ספיגות בלבד ממכבי ת"א. מי שיקפיד על הגנה בעונה כה פריכה, יצליח".\
5 צפייה בגלריה
בקבוצות שדולקות אחרי באר-שבע המצב של ההגנות בעייתי יותר. מרסלן מבית"ר מנסה להצר את צעדיו של גריטה
(צילום: הרצל יוסף)
גם מכבי חיפה החתימה העונה שחקני חיזוק רבים, כולל כאלה בחלק האחורי כמו פדראו, ויטאל אנסימבה, אלכסנדר סירוטה ואיתן אזולאי, אבל הירוקים ספגו כבר 19 שערים לעומת 13 במחזור המקביל אשתקד.
בין יצחקי לחודדה
הקיצוניות הגדולה ביותר היא בבית"ר ירושלים, שספגה 2.22 שערים בממוצע בתשעת המשחקים האחרונים, כולל צמד מקריית-ים מליגה א' בגביע המדינה, ובסך הכל 27 ספיגות ב-18 משחקי ליגה - זאת לעומת 37 שערי זכות. למאמן ברק יצחקי יש הסבר, והוא לא מתנצל על כך: "זו שיטת המשחק שלנו. לחץ גבוה, משחק התקפי, בילד-אפ, לא נשנה אותה". הבעיה של בית"ר היא, כאמור, בחלק האחורי - ואת זה גם ההגעה של עומר אצילי לא תפתור. נגד ריינה בשבת יצחקי פתח עם קשר אחורי בודד, ירין לוי, וחמישה שחקני התקפה, והתוצאה נראתה בשטח.
בצד השני של הסקאלה נמצאת טבריה, שמדורגת רק במקום ה-12, אבל יש לה את ההגנה החמישית בטיבה בליגה עם 22 ספיגות בלבד. הבעיה מבחינתה שהיא הבקיעה 12 שערים בלבד, אבל זה סיפור אחר.
למאמנים יש כמובן חלק גדול בארגון משחק ההגנה. יצחקי הולך אול-אין במשחקים של בית"ר, מכבי ת"א של ז'רקו לאזטיץ' סופגת כמעט בכל משחק, ברק בכר עדיין לא מצא את הנוסחה. בצד השני נמצאים רוני לוי, מאמן מהדור הישן שמבין את חשיבות ההגנה, ויוסי אבוקסיס, שהתחיל לייצב את מכבי נתניה – והיא ספגה בששת המשחקים האחרונים שני שערים בלבד. לקבוצות תחתית אחרות יש מאמנים חסרי ניסיון יחסית כמו אסף נמני, אלי לוי ותמיר לוזון, ואולי זו סיבה נוספת למספר השערים הגבוה שהן סופגות.
ירידת שוערים
אחת המגמות המבורכות בכדורגל הישראלי בתקופה האחרונה היא של שוערים ישראלים שקיבלו צ'אנס בקבוצות הבכירות, ובמקביל היציאה של דניאל פרץ לבאיירן מינכן ועומרי גלזר לכוכב האדום בלגרד. הצד השני של המטבע הוא ירידה ברמה, כאשר רק יואב ג'רפי שומר על יציבות בהפועל חיפה, ולראיה, מדובר בקבוצה עם ההגנה השנייה בטיבה בליגה. רועי משפתי ממכבי ת"א עובר עונה חלשה והוא כבר איבד לקבוצתו לא מעט נקודות, בעיקר במשחקים האחרונים. סביר להניח שאם לקבוצה היה שוער שני ברמה, הוא כבר היה יורד לספסל. לא פלא שבמכבי ת"א פוזלים בכיוונו של גלזר.
גם שריף כיוף לא תורם מספיק למכבי חיפה, ואם זה היה תלוי בבכר הוא היה מביא בתחילת העונה שוער אחר. ניב אליאסי מבאר־שבע, תגלית העונה שעברה, אמנם ספג את מספר השערים הנמוך בליגה, אבל גם הוא בירידה. גם מבט על יתר השוערים בליגה לא מוצא אף כישרון יוצא דופן ששווה נקודות לקבוצה שלו.
"הבעיה הכי חמורה בליגה העונה הם השוערים", מנתח אבי נימני. "רמת השוערים נמוכה מאוד, רבים מהם לא פוגעים ולא מביאים נקודות, אין אף שוער שאתה יכול להגיד שהוא יביא אליפות כמו בעבר".
איפה הזרים?
גם בצד השני של המגרש אין הרבה כישרונות יוצאי דופן, חלוצים ישראלים או זרים. דור תורג'מן, למשל, שאמור להיות הדבר הבא בכדורגל הישראלי, עומד על שבעה כיבושים בלבד. לא סתם מכבי חיפה ומכבי ת"א בטירוף על גיא מלמד, שמוליך את טבלת הכיבושים עם 17 שערים. אחריו צועדים דין דוד (12) ודיא סבע (11), והזר הראשון ברשימה הוא איגור זלאטנוביץ' עם עשרה כיבושים אחרי השלושער בשבת. איפה החלוצים הזרים האימתניים מפעם?
גם בגזרת הבישולים אין דומיננטיות זרה, והמובילים הם סבע (8) ודור מיכה (7) יחד עם פרדי וארגס מנתניה (7). בקיצור, את הרמה של שחקני ההתקפה הישראלים אנחנו מכירים, והם גם לא קיבלו חיזוק משמעותי מעבר לים, כך שהעלייה בכמות השערים בליגת העל היא לא פועל יוצא של איכות התקפית יוצאת דופן, אלא בעיקר תוצאה של הגנות חלשות וחדירות.
פורסם לראשונה: 01:30, 13.01.25
