קמפיין חדש של נבחרת ישראל יתחיל הערב (שבת, 21:45) עם משחק "ביתי" בדברצן מול אסטוניה במסגרת המחזור הראשון של מוקדמות מונדיאל 2026. החבורה של רן בן שמעון רוצה לסמן "וי" ראשון, בתקווה שבסוף הדרך תצליח להפתיע ולעצור הליכה בת 56 שנה במדבר (מאז העלייה למונדיאל 1970, הטורניר הגדול היחיד בתולדות הנבחרת). האם זה אפשרי? כדי להבין, רגע לפני שריקת הפתיחה, הכנו את המדריך המהיר לאוהד המפנטז.
הבית של ישראל - והסיכויים
המונדיאל הקרוב יהיה הגדול אי פעם, עם לא פחות מ-48 נבחרות, לעומת 32 בשבעת הטורנירים הקודמים. עם זאת, הבית אליו הוגרלו הכחולים-לבנים והעובדה שאירופה קיבלה תוספת של שלוש נציגות בלבד, מ-13 ל-16, מסבירים למה המאמן הלאומי רן בן שמעון הצהיר במסע"ת לקראת הקמפיין כי "מטרת העל שלנו היא יורו 2028".
הכחולים-לבנים הוגרלו לבית 9 יחד עם איטליה/גרמניה (המפסידה בקרב ביניהן ברבע גמר ליגת האומות), נורבגיה, אסטוניה ומולדובה. מתבקש להניח שאיטליה/גרמניה תסיים ראשונה, ובן שמעון אמר כי "אנחנו רוצים להתחרות על המקום השני", אך אין בכלל ספק מי הפייבוריטית במאבק הזה. בסגל של נורבגיה אפשר למצוא לא רק את אחד החלוצים הטובים בעולם בדמות ארלינג הולאנד ממנצ'סטר סיטי, אלא גם המון שחקנים בכירים מהליגות הטובות בעולם, כמו מרטין אודגור (ארסנל) ואלכסנדר סרלות (אתלטיקו מדריד). עם זאת, מדובר גם בנבחרת שפעם אחר פעם לא מצליחה לעמוד בציפיות שיוצר בצדק דור הזהב שלה, ולא עלתה לטורניר גדול מאז יורו 2000. אך גם אם נעבור את הנורבגים, נצטרך לחלוף בהמשך על פני שתי יריבות חזקות נוספות בחצי גמר ובגמר פלייאוף העלייה.
אסטוניה ומולדובה הן יריבות נחותות מישראל, אך האחרונה - שהייתה מההפתעות של מוקדמות היורו האחרון, שם בין היתר לקחה 4 נקודות מ-6 אפשריות מול פולין - היא ממש לא היריבה שאנשי הנבחרת ייחלו לעצמם לקבל מהדרג האחרון. לתוך כל זה צריך להוסיף גם את העובדה שישראל לא מארחת בארץ, לפחות בינתיים. עלייה היא כמעט בלתי אפשרית, והמקום השני יהיה הישג נהדר.
השמות שיעשו את הקמפיין
מקור הכוח העיקרי של הנבחרת הוא בשחקני הכנף/הקישור הקדמי, שם היא מציגה עומק וכישרון רב. שני השחקנים המובילים הם כמובן מנור סולומון, שהתאושש העונה מהפציעות והפך לאחד השחקנים המובילים של לידס שמובילה את ליגת המשנה באנגליה, ואוסקר גלוך, שגם בעונה מזוויעה של קבוצתו רד בול זלצבורג מצליח לספק ניצוצות ומספרים עם 10 שערים וחמישה בישולים בכל המסגרות.
חוץ מהם, יש לישראל בעמדות האלה גם את ליאל עבדה שפתח טוב את עונת ה-MLS עם שארלוט, ירדן שועה שמככב בבית"ר ירושלים וענאן חלאילי, שמשחק בקבוצתו הבלגית אוניון סן ז'ילואז על כל קו ימין, מה שמתאים למערך שלושת הבלמים שבן שמעון אוהב. כוכב מכבי חיפה דיא סבע, שמעורב ב-28 שערי ליגה העונה (16 שערים ו-12 בישולים), נגרע מהסגל בגלל פציעה, אבל עשוי להיות משמעותי בחלונות הבאים.
במרכז השדה, השם הבולט ביותר הוא מוחמד אבו-פאני, שצפוי לעבור לליגה בכירה יותר בתום העונה עם פרנצווארוש ההונגרית. הוא הציג יכולת טובה מאוד בקמפיין ליגת האומות האחרון, ואף כבש בשני המשחקים מול איטליה. הגיבור הגדול של ה-0:0 מול צרפת, דניאל פרץ, חזר מפציעה בדיוק בזמן וצפוי לפתוח בין הקורות. הוא צריך עוד הופעה גדולה כדי להקפיץ את מנייתו, כי בבאיירן מינכן הוא כבר הפך לשוער השלישי ולא נראה שהוא ישאר אצלה אחרי הקיץ. בחוד צפוי לפתוח דור תורג'מן ממכבי ת"א, אבל תאי בריבו, שחווה פתיחת עונה מדהימה בפילדלפיה, יספק לו תחרות.
הצרות המוכרות
ההגנה, כמו תמיד פחות או יותר, די בעייתית. פציעתו וגריעתו מהסגל של בלם הפועל באר-שבע, מיגל ויטור, השאירה את הנבחרת עם שלושה בלמים טבעיים בלבד, והם לא ממש בכושר שיא לקראת ההתמודדות מול הולאנד וחבריו. שון גולדברג נמצא בירידה חדה ביכולת ומכבי חיפה שלו ספגה לא פחות מ-35 שערים העונה בליגה, בעוד רז שלמה ועידן נחמיאס מגיעים ממכבי ת"א, שרק לאחרונה קטעה רצף עגום של ספיגה ב-15 משחקי ליגה רצופים. שלמה גם רק לאחרונה חזר להרכב. עם זאת, זו בדיוק השלישייה ששמרה על שער נקי מול צרפת ובלגיה בשני המשחקים האחרונים של קמפיין ליגת האומות. גיא מזרחי, שקיבל זימון בכורה בעקבות פציעת ויטור, הוא מגן ימני שיכול גם לשחק כבלם במערך של שלושה מאחור.
המארחות
אירוח משותף, שנאסר על ידי פיפ"א לאחר מונדיאל 2002 שנערך ביפן ודרום קוריאה, אושר למונדיאל 2026. מדינות מאסיה ואירופה לא יכלו להגיש הצעות בגלל שקטאר (2022) ורוסיה (2018) נבחרו להיות המארחות של שני הטורנירים הקודמים - ובמהלך 2017 הוגשו שתי הצעות, זו המשותפת של ארה"ב, מקסיקו וקנדה (צפון ומרכז אמריקה), וזו של מרוקו (אפריקה).
בהצבעה שהתקיימה ביוני 2018, במהלך הקונגרס השנתי של פיפ"א שנערך במוסקבה, ההצעה המשותפת קיבלה 134 קולות, בעוד שההצעה של מרוקו קיבלה 65. בכך הפכה ארה"ב למדינה הראשונה שנבחרה לארח יותר מפעם אחת גם את מונדיאל הגברים וגם את מונדיאל הנשים, מקסיקו הפכה למדינה הראשונה שנבחרה לארח את מונדיאל הגברים בפעם השלישית, וקנדה הפכה למדינה החמישית שנבחרה לארח גם את מונדיאל הגברים וגם את מונדיאל הנשים. עבור מרוקו מדובר היה בהפסד החמישי בקרב הזה, לאחר שהתחרתה על אירוח הגביע העולמי גם ב-1994, 1998, 2006, ו-2010.
5 צפייה בגלריה
11 מ-16 הערים המאחרות הן מארה"ב. אצטדיון ארוהד בקנזס סיטי
(צילום: AP Photo/Reed Hoffmann)
ביוני 2022 הכריזה פיפ"א על 16 ערי האירוח הרשמיות: 11 ערים בארה"ב (סיאטל, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, קנזס סיטי, דאלאס, יוסטון, אטלנטה, בוסטון, ניו יורק, פילדלפיה ומיאמי), שלוש במקסיקו (גוודלחרה, מונטריי ומקסיקו סיטי), ושתיים בקנדה (ונקובר וטורונטו). משחק הגמר ייערך באצטדיון מטלייף שבניו ג'רזי, האצטדיון הביתי של קבוצות ה-NFL ניו יורק ג'איינטס וניו יורק ג'טס, אשר מכיל 82,500 מושבים.
למרות שישנם כמובן אצטדיונים ייעודיים לכדורגל בקנדה ובארה"ב, הגדול ביותר מביניהם, Geodis פארק בנאשוויל, מכיל 30 אלף מושבים בלבד – פחות מהמינימום הנדרש על ידי פיפ"א למונדיאל (40 אלף). לכן, האצטדיונים שנבחרו מהמדינות הצפון אמריקאיות, פרט ל-BMO פילד בטורונטו שיורחב מ-30 אלף ל-45,500 מושבים לקראת הטורניר, משמשים ביום-יום בעיקר לפוטבול.
פורסם לראשונה: 07:34, 21.03.25
