אחרי חודשים ארוכים בהם נאבק על חייו, הכדורגלן עידו אקסברד מדבר לראשונה. "אני בסדר, מתאושש, לאט ובטוח", אומר אקסברד (36), שעבר לפני כמעט חודשיים השתלת ריאות במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) בעקבות דלקת ריאות חמורה כתוצאה מסיבוך שפעת, בריאיון שהעניק ל-ynet.
אקסברד חושף כי במהלך החודש האחרון נאלצו במרכז הרפואי לקטוע חלק מהאצבעות ברגליו ובידיו כתוצאה מנמק שהתפתח בעקבות החיבור למכונת אקמו (שמחליפה את פעולת הלב והריאות), וזרימת דם מוגבלת. "בימים הראשונים, כשכל הגוף קרס, חיברו אותי גם לאקמו לב וגם לאקמו ריאות. הרופא הסביר לנו שהייתה זרימת דם לאזורים חיוניים, אבל ירידה קשה בזרימת הדם ל'פריפריה', כמו לאצבעות ברגליים ובידיים. ברגל שמאל קטעו לי את כל האצבעות, ביד ימין קטעו ארבע", הוא מספר.
אקסברד אושפז בבית החולים איכילוב בתחילת חודש ינואר. מצבו הידרדר והוא סבל מתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). בעקבות כך, חובר למכשיר האקמו. תוך מספר שבועות מצב הלב והכליות השתפר, ובהמשך היה נראה כי גם מצב הריאות טוב יותר, אך רגע לפני שנותק מהאקמו, הסתבר שתקף אותו זיהום.
לאחר בדיקת CT הודיעו הרופאים לאשתו הדס כי הנזק בלתי הפיך, ושהאפשרות היחידה שנותרה היא השתלת ריאות. "לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה משפעת", הוא אומר. "הכל קרה מאוד מהר. יום לפני שהתאשפזתי באיכילוב, עשיתי צילום חזה שהיה תקין. זה באמת מטורף, זה היה שוק לכולם. כמו שהרופא אמר להדס 'הגוף של עידו עבר פיגוע'. אני בן אדם בריא, לא שותה אלכוהול כמעט בכלל, שותה רק מים, אוכל מסודר, התנהלות של מקצוען, ספורטאי, כדורגלן, וככה מכלום, משפעת".
לדבריו, "גם הרופאים אמרו שמקרה כזה זה אחד למיליון". אקסברד הועבר אז למרכז הרפואי שיבא. באופן בלתי ייאמן, תוך שעתיים מרגע שקיבלה המשפחה אישור רשמי שהוא מועמד בתור להשתלה, קיבלה אשתו את הטלפון המיוחל. בתחילת חודש מרץ עבר אקסברד את ההשתלה, בניתוח שארך כעשר שעות ובוצע על ידי ד"ר מילטון סאוטה, ד"ר רן קרמר וד"ר אייל נחום.
"בכל תקופת האשפוז, היו שלוש או ארבע פעמים שהודיעו למשפחה שלי סוג של לבוא להיפרד, כי לא אצליח לעבור את הלילה או את סוף השבוע"
אקסברד הוא בעל קריירה עשירה בליגת העל ובליגה הלאומית. בין היתר הוא שיחק בהפועל פ"ת, מכבי נתניה, הפועל באר-שבע והפועל ת"א. הוא עלה עם מכבי הרצליה והפועל כפר שלם לליגה הלאומית. קבוצתו האחרונה הייתה מכבי יבנה בליגה א' דרום, שבמדיה הוא הספיק לכבוש 13 שערים לפני שחלה.
"אם לא ההשתלה - לא הייתי פה"
"בכל יום שעובר, ומהסיפורים של הדס והמשפחה, אני מבין שאם לא הייתי עובר את ההשתלה - לא הייתי פה", אומר אקסברד. "בכל תקופת האשפוז, היו שלוש או ארבע פעמים שהודיעו למשפחה שלי סוג של לבוא להיפרד, כי לא אצליח לעבור את הלילה או את סוף השבוע". אקסברד מדגיש כי לא היה בחיים לולא תרומת האיברים שקיבל מאישה בשנות ה-40 לחייה, שנפטרה בפתאומיות. "אם לא היא והמשפחה שלה, לא הייתי מדבר איתך היום. כל הכבוד לבעלה, לאחותה, לאמא שלה. הם הצילו לי את החיים וזה לא מובן מאליו. אני מודה לכל המשפחה שלה ומחכה למפגש איתם", הוא אומר.
אקסברד מאושפז גם בימים אלה במרכז הרפואי שיבא, ועובר טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. "צריך להתרגל לחיים החדשים, לחזור לכושר. היום אני מתעייף מאוד מהר, לא כמו פעם שהייתי בכושר, צריך לפתוח את הריאות מה שנקרא. אני עדיין בתקופה קריטית, עובר הרבה בדיקות דם ומדדים, ולוקח כדורים כדי למנוע מצב שהגוף יידחה את הריאות".
בימים הקרובים, לאחר התאוששות מהניתוח שעבר לקטיעת האצבעות, צפוי אקסברד להמשיך את תהליך השיקום, לתרגל עמידה והליכה מחדש. "אמרו לי שאוכל ללכת, לעשות ספורט, לרוץ", הוא אומר. "הבן שלי שאל אותי 'אבא נוכל לשחק כדורגל, להתמסר?', אמרתי לו שאני לא יודע, ושרק תוך כדי תנועה נוכל לדעת. לפי מה שהרופאים אומרים, לא צריכה להיות בעיה, אבל הזמן יגיד".
ולמרות האירועים הקשים שעבר, נשאר אקסברד אופטימי לאורך כל הדרך. "אני בן אדם אופטימיסט, שתמיד מסתכל על הטוב, וחושב חיובי. בסוף זה המצב הנתון. מה הפתרון אם לא לחשוב חיובי? לשקוע לזה? בארבעת החודשים האחרונים לא שאלתי את עצמי אפילו לא פעם אחת למה זה קרה ולמה לי, ולמה האצבעות. זו הסיטואציה. קרו לי כל כך הרבה דברים בחיים, שאני יודע שיש אלוהים, כוח עליון ששומר ודואג להכל. אם זה קרה, זה כנראה היה צריך לקרות".
"זה תהליך ארוך", מוסיף אקסברד. "אני לא יודע כמה זמן ייקח השיקום, אבל אני בקצב טוב, אולי הניתוח לקטיעת האצבעות עיכב אותי קצת. אני מעריך שעוד חודשיים שלושה אהיה לקראת שחרור מבית החולים, אבל זה לא שאתה חוזר הביתה והכל בסדר, יש עוד שיקום שצריך לעבור".
