כשאליניב ברדה, אז מאמן הפועל באר-שבע, הגיע לפגישה עם אלונה ברקת בביתה בצהלה במאי האחרון, הוא היה משוכנע שהבוסית תגיש לו מסמך כדי לחתום על הארכת החוזה. בפועל, הסמל הגדול של המועדון יצא מהדלת כבר אחרי דקה בידיים ריקות ובלי עבודה. הבעלים הייתה מאוכזבת מאוד מההפסד בגמר גביע המדינה למכבי פ"ת, ולקחה החלטה קשה ואמיצה שעירערה את יחסיה עם רבים מהאוהדים.
ספק אם ברקת, שהשקיעה 300 מיליון שקל במהלך 18 שנותיה במועדון, יכולה הייתה לחזות את ההשלכות המיידיות של הצעד שביצעה, בטח אחרי שהנחיתה על הקווים את רן קוז'וך – לא בדיוק שם שדיבר אל הקהל שהעריץ את ברדה ושמר לו אמונים. זאת הייתה אמירה ברורה של הבעלים, שהלכה נגד הזרם.
הריקוד הספונטני של ברקת על הדשא בנתניה במוצאי שבת האחרונה והניתורים מאחורי דבוקת השחקנים שחגגו מול הקהל האדום את אחד הניצחונות הגדולים של השנים האחרונות בליגת העל – 1:2 על מכבי נתניה אחרי מהפך בתשעה שחקנים – הוכיחו שההימור הצליח בגדול. זה היה בעיקר ניצחון אישי שלה, ניצחון הדרך שלה – לכן גם ראינו את ההתפוצצות הרגשית והחריגה עבור מי שנחשבת לדמות מאוד מאופקת ומחושבת.
סרט מלחמה
באר-שבע וברקת עוברים עונה אדירה, שיכולה לקבל תנופה הערב (20.30) אם יעברו את מכבי חיפה ברבע גמר הגביע וישאירו את חלום הדאבל ההיסטורי בחיים. ביום שני הקבוצות יחזרו לאותו מגרש, הפעם בליגה, כאשר ניצחון של המארחת יוציא קרוב לוודאי יריבה אחת ממאבק האליפות, וגם הפער ממכבי ת"א עומד כבר על חמש נקודות. בקיצור, ימים שיכולים להכריע עונה שלמה.
ברקת מתקרבת בצעדי ענק לחזור ולכבוש את מלכות הכדורגל הישראלי, אבל זו לא הסיבה היחידה שבגללה השתחררו אצלה כל כך הרבה אמוציות. היא עברה תקופה לחוצה מאוד, שבה בעלה ושניים מבניה נלחמו בעזה, מה שגרם לה להיעדר מהמגרשים למשך תקופה ארוכה. הבעל אלי, רס"ן במילואים בחטיבה 55, הוצב בחאן-יונס עם גדוד צנחנים, כשגם אחיו ערן היה באותו זמן ברצועה; בן הזקונים יונתן (23) היה אחד האחראים לקמת יחידת רחפנים צבאית שהצילה חיים רבים, כל זאת במימון סכום נכבד של משפחת ברקת.
ב-7 באוקטובר יונתן היה בכלל בניו-יורק והתכונן לפתיחת שנת הלימודים שלו שם, אבל אז החליט לעזוב הכל ועלה על הטיסה הראשונה לארץ. הוא זה שהזכיר את הצורך בפני מפקדיו לגייס מיליון דולר עבור רכישת 100 רחפנים שהפכו הרבה בזכותו לסטראט-אפ צה"לי, ושימשו עיניים ללוחמים בשטח כדי להימנע מכניסה למבנים ממולכדים ולמנהרות; הבן הבכור גיא (31) שהתחתן לאחרונה הוא קצין, וילד הסנדוויץ' תומר (28) עובד בחברה של המשפחה כאנליסט בכיר. אלונה גם פעילה מאוד בכל הקשור לתמיכה במשפחות חטופים והנצחת חללים אוהדי הקבוצה.
עדכון גרסה
ברקת היא כבר זמן רב אחת הדמויות החזקות בכדורגל הישראלי הנשלט על ידי גברים, אבל נדמה שהעונה היא ביצעה עדכון גרסה. בעלי הפועל באר-שבע הפשילה שרוולים והפכה לעומתית להחלטות בהתאחדות ובמינהלת, מבקרת את חוסר האחידות בבתי הדין ובאיגוד השופטים, לוקחת לחבר הטוב שלה אבי לוזון את המאמן שהביא לו גביע עם מכבי פ"ת, מצייצת בלי חשבון, מסכימה לקבל על עצמה את תפקיד יו"ר ועדת הכספים בוועד האולימפי, ובעיקר מסתערת אחרי מהפכה ניהולית ומקצועית על כל התארים – וכל זאת עם תקציב השחקנים השלישי בגודלו בליגה (42.6 מיליון שקל), בפער ענק ממכבי חיפה ומכבי ת"א.
"כשנכנסתי לעולם הזה, אני בטוחה שהרבה גבות הורמו. בסופו של דבר צריך להגיד את האמת: אנחנו נמדדות במבחן התוצאה. כשאנחנו עושות עבודה טובה אז סומכים עלינו. יותר בוחנים אותנו, אבל ברגע שפרצנו את תקרת הזכוכית – השמיים הם הגבול, לכל אישה, בכל תחום", אמרה ברקת בכינוס להעצמה נשית. היא אמנם נמצאת ביחסים טובים עם ראשי ההתאחדות והמינהלת, אבל לא חוששת להגיד את דעתה, כמו במקרה מינויו של וילי רוטנשטיינר ליועץ מקצועי להתאחדות, או להיכנס חזיתית בסגן היו"ר מורן מאירי בדיון בוועדה המקצועית.
ברקת הוציאה בארבע השנים האחרונות 80 מיליון שקלים מכיסה. רק העונה היא הביאה מהבית 23 מיליון שקל, כאשר תקציבי שכר השחקנים שלה יציבים. העונה, למשל, הוא גדל בפחות ממיליון שקל לעומת אשתקד. לעומת זאת, הכדורגל ובעיקר התוצאות עפים לשמיים. ומי שכאמור מנצח על התזמורת הוא קוז'וך, שהשיג עד כה 57 נקודות מ-־23 משחקי ליגה (הופחתה ממאזנה של הקבוצה נקודה ונקבע כי המשחק מול סכנין יהיה ללא נקודות), כלומר 82 אחוזי הצלחה. במחזור המקביל אשתקד תחת ברדה השיגה באר-שבע 46 נקודות, כלומר 64 אחוזי הצלחה, בעונה שהסתיימה במקום השלישי, בפער של 15 נקודות מהאלופה מכבי ת"א.
ברקת נחשבת לאוהדת מושבעת של הכדורגל הישראלי. היא צופה במשחקים בליגות הנמוכות ועוקבת אחרי מאמנים עם פוטנציאל לפני פריצה. בדיוק כפי שידעה להביא את ברק בכר מקריית-שמונה, כך סימנה את קוז'וך אחרי שני חצאי עונות בנתניה ובמכבי פ"ת. השידוך הזה התחיל דווקא רע, עם הדחה מוקדמת מהקונפרנס-ליג והפסדים בגביע הטוטו, אבל בזכות השקט שברקת העניקה לו לבנות סגל תוך כדי תנועה ולשחרר לא פחות מ-15 שחקנים – הגיעה הקפיצה הגדולה.
העיקרון שהנחה את ברקת, בצל העובדה שהתקציב שלה מוגבל ביחס לשתי היריבות הגדולות, הוא הדיוק. מעין מודל אתלטיקו מדריד וליברפול המתחרות בהצלחה עם קבוצות עשירות מהן. היא ידעה שאין לה את הפריבילגיה להיכשל בזרים ולהביא במקומם אחרים, לכן השקיעה במערך אנליסטים וסקאוטים מתקדם שבנו מודל של בחירה ממוקדת בשחקני רכש, כמו לוקאס ונטורה וקינגס קאנגווה. גם את קרלוס פונק ניסתה באר-שבע להביא עוד בקיץ, ויורי מדיירוש כבר הפך ליקיר האוהדים והשכיח את עזיבתו של אנטוניו ספר.
בניגוד למכבי ת"א, ברקת עשתה שינויים והתאמות נדרשות בינואר. אחד היתרונות שלה מול בעלים כמו מיץ' גולדהאר שמנותק מהשטח, הוא השליטה שלה בשוק הישראלי. היא הייתה זו שהביאה את יוני סטויאנוב מהפועל כפר-סבא, את סמיר פרהוד מנוף הגליל ואת זאהי אחמד מהפועל עכו, וכבר החתימה לעונה הבאה את הכישרון של הפועל ר"ג, מור סימן טוב. ברקת מבינה שהיא לא יכולה להתחרות עם ההצעות של מכבי ת"א ומכבי חיפה, לכן היא פיתחה מיומנות לאסוף שחקנים כישרוניים מתחת לרדאר. לדוגמה, ברגע שהבינה שיש מאבק משולש על עומר אצילי, היא ויתרה מראש וזזה הצידה. האמת, בינתיים היא מסתדרת מצוין גם בלי כוכבים גדולים.
מילה שלה
השינוי של אלונה לא היה רק מקצועי, אלא גם בכוורת הניהולית. המנכ"ל גיא פרימור עזב, ומי שנכנס מהר מאוד לעניינים ועושה עבודה מצוינת הוא ניר כץ, חשב המועדון שסירב לקבל את התפקיד בעבר אך הפעם נענה לאתגר.
אחד מחילוקי הדעות המהותיים בין ברדה לברקת היה הדרישה של המאמן הקודם להגדיל את תקציב או לפחות לתאם ציפיות ולהוציא את המילה אליפות מהלקסיקון. אלא שהמנטרה של הבעלים לא השתנתה, והיא הבהירה בין היתר במסיבת העיתונאים לקראת פתיחת העונה: "המטרות שלי לא השתנו לרגע, ואני לא מתכוונת להנמיך ציפיות. הפועל באר-שבע היא קבוצה שצריכה לרוץ לכל התארים. להגיד שהמועדון לא משקיע זה נרטיב שקרי".
האליפות אמנם עדיין לא בכיס, אבל עד כה ברקת עמדה בכל ההבטחות שלה. האם זה ייגמר בריקוד עם הצלחת בפעם הרביעית? יכול להיות שכבר בקרוב נקבל כיוון.
פורסם לראשונה: 01:30, 27.02.25
