כשיו"ר ההתאחדות הקודם, אורן חסון, היה צריך לבחור את הקפטן הבא של הנבחרת אחרי ביברס נאתכו, הוא הלך על אלי דסה. הנער הצנוע בן העדה האתיופית, שגדל בנס ציונה וסייע לאמו בעבודות ניקיון ליליות אחרי שאביו נטש את הבית, עד להפיכתו לאחד המגינים הטובים בכדורגל שלנו ולדמות שנותנת השראה לשבירת כל תקרות הזכוכית.
שלשום הגשים דסה (32) בהופעתו ה-66 בנבחרת חלום ילדות נוסף, כשכבש שער בכורה במדים הלאומיים ועוד שער ניצחון (1:2) שמנע מבוכה מול נבחרת חלשה כמו אסטוניה. ההתחלה שלו הייתה צנועה, במחלקת הנוער של נס־ציונה, ובגיל 13 עבר למכבי ת"א. אחרי שנתיים הוא ביקש כרטיסיית אוטובוס כדי להגיע לאימונים בקריית שלום, וכשנענה בשלילה עזב לבית"ר ירושלים. הוא חזר בגיל 23 למכבי ת"א, ששילמה עליו מיליון יורו, ואחרי ארבע שנים עזב לוויטסה, שם עשה את קפיצת המדרגה שלו. מהולנד הוא עבר לכסף הגדול של דינמו מוסקבה, ובדרך גם זומן גם לנבחרת על ידי אלי גוטמן.
דווקא אחרי שקיבל את סרט הקפטן באופן קבוע לפני שנתיים, ולמרות הקלאסה והמנהיגות, דסה לא הצליח לשחזר את היכולות שהפכו אותו לאחד משחקני הנבחרת הטובים ביותר בעשור האחרון. פתאום הדברים הפשוטים - ההגבהות, חילופי המקום - לא עבדו לו. גם המעבר לרוסיה, שהפכה למדינה מוקצית בינלאומית, גרם לבעיות כיוון שקשה היה לעקוב אחריו ולדעת בכל התכנסות באיזה כושר הוא מגיע לנבחרת.
השערים זה בונוס
המשחק האחרון בליגת האומות מול בלגיה, שבו גם בעט לקורה לפני שער הניצחון של ירדן שועה, נתן ניצוץ של תקווה שדסה חוזר לעצמו, אבל הפציעה שלו באותו משחק כמעט עלתה לו באובדן חוזה של 1.5 מיליון יורו, מאחר שהוא נעדר מספר שבועות והשלים את מכסת המשחקים הנדרשת לחידושו רק ברגע האחרון.
ההתאקלמות של דסה במוסקבה מצוינת, הוא דובר רוסית באופן מדהים, אהוד מאוד על ידי הקהל המקומי, נחשב לאחת מדמויות המפתח בחדר ההלבשה, ושער הניצחון שלו מול אסטוניה כיכב אתמול בעיתונים הגדולים של רוסיה. דסה מחובר מאוד למה שקורה בישראל ונקשר לסיפורו של הילד נווה שהם, שנחטף לעזה ונעל הכדורגל שלו נותרה מחוץ לבית סבתו בבארי - והשניים נפגשו אחרי חזרתו. הוא התרגש גם משיחת הזום עם אלי שרעבי בשבוע שעבר במלון בדברצן, ועם סיום דבריו הוא קם על רגליו ומחא לו כפיים כשהוא סוחף אחריו את כל שחקני הנבחרת. שלשום בלילה הוא ציין: "הוא נתן לנו השראה שלקחנו למשחק".
על השער שכבש אמר דסה: "אני לא מצפה מעצמי להחזיר לנבחרת בגולים, זה מבחינתי בונוס. אני רוצה שהנבחרת תצליח, היא יקרה לי, ולא רק בזכות הכדורגל, אני רואה איזה טוב היא יכולה לעשות לכולם. אני שמח שיש אנשים טובים שהתחילו ללוות את הנבחרת, אנשים שמבינים בכדורגל עם חיוביות, וגם לנו זה עוזר. יש מערכת בריאה בתוך הנבחרת ומסביבה, ואני שמח שיש לכולם אינטרס משותף".
אחרי שכבש את השער שלשום דסה הוציא את מגן העצם, עליו תמונות של ילדיו, והקדיש אותו להם. שניהם נולדו במוסקבה, הוא ואשתו ירדן התחברו מאוד לתרבות הרוסית וההתאקלמות של המשפחה יוצאת דופן - כך שהוא לא חושב על חזרה לליגה הישראלית עם סיום חוזהו בקיץ הקרוב בדינמו. "הבטחתי לאשתי שהגול הבא יהיה לילדים, קיבלתי את הזכות הגדולה שזה יקרה בנבחרת וזה גם יהיה שער ניצחון. אין משהו שמשתווה לגול בנבחרת. אני שמח מכמות ההודעות שאני מקבל, זה לא פרופורציונלי לראות את כמות השמחה שזה מביא לאנשים, הגשמתי לעצמי חלום ילדות", הוא אמר אחרי המשחק.
המנהיג המובהק
דסה הוא המנהיג המובהק של נבחרת ישראל, שעוברת חילופי דורות, ולא בכדי הוא היה זה שהוביל את האסיפה לקראת המשחק במוצ"ש, שבה ביקש מהשחקנים מחויבות וריכוז. "אני רוצה תמיד לתת את המקסימום שלי לנבחרת ישראל, ועשיתי את זה גם בפעמים שזה לא היה כל כך סקסי, כמו במשחק במלטה שחצי סגל השתחרר ואני כן בחרתי להיות שם. היו עוד זימונים כאלה ואחרים שהיו פחות נוחים לאנשים, ואני תמיד רוצה להיות שם, זה חלק מהאופי שלי. אם היכולת לא תתאים ולא תהיה מספקת, אני מאמין שיהיה מי שיחליט שאני לא צריך להיות פה ואקבל את זה באהבה. כל עוד יש לי מה לתרום אני פה ואני לא עומד לאף אחד עם אקדח על הרקה. היו פה מאמנים טובים ורציניים שתמיד בחרו שאהיה כאן, אז כנראה שיש לזה סיבה", הוא אומר.
דסה מוסיף: "קריירה של שחקן מלאה בתהפוכות. אנחנו מתמודדים עם המון דברים על הדשא, גם עם המשפחה, גם בלהיות בחו"ל, מן הסתם יש עליות וירידות. יש גם התנהלות מול התקשורת, ואני לא מאשים אף אחד כשהוא לא רואה אותי וכשאני רחוק מהעין ומהלב. הביקורת יכולה להיות לגיטימית, זה בסדר גמור, גם כשהייתה כזאת לא הגבתי ולא התלהמתי. יש לי את הדרך שלי, טובה יותר או טובה פחות זה נתון לשיקולו של כל אדם, אני מכבד את כולם".
דסה חזר מפגרת החורף הרבה יותר חד וטוב, הוא פתח בשלושה מבין ארבעת משחקי הליגה האחרונים ונכנס כמחליף במשחק הגביע מול צסק"א, אבל הפוקוס עכשיו הולך לחבורת ההתקפה המצוינת של נורווגיה, לה הוא העביר מסר ברור: "אין לי הערכה לאנשים בורים. כל מי שידבר נגד המדינה שלי והנבחרת שלי, ימצא אותי עומד מולו. מי שאין לו משהו בראש, שיגיד תודה שיש לו משהו ברגליים".
פורסם לראשונה: 01:30, 24.03.25
