העונה של סן־אנטוניו נגמרה מעשית בחודש שעבר, כאשר הסופרסטאר ויקטור וומבניאמה הושבת בגלל קריש דם בכתף, מצב רפואי מסוכן שמחייב את השבתתו בחודשים הקרובים. זה לא שהספרס רצו לאליפות, אבל חצי שני חזק של העונה בראשות הענק הצרפתי היה יכול להכניס את הכוח העולה מטקסס לפלייאין. זה החיסרון הבולט יותר לעין, בגלל גודלו של וומבניאמה, הכישרון העצום, אבל למעשה הספרס מתמודדים ממש מתחילת העונה עם היעדרות אחרת ולא פחות משמעותית. ובמקרה של גרג פופוביץ', אף אחד לא יודע לומר אם בכלל יחזור.
76 שנותיו של המאמן הגדול בכל הזמנים כבר ניכרות על פניו, מסתירות מאחוריהן את האופי המיוחד והבלתי־מתפשר שלו. גאון כדורסל גמיש, איש לא קל עם חוש הומור ייחודי שבנה אלופה ששיחקה כדורסל קבוצתי מושלם שאי־אפשר לשחזר, ותמיד ידע להתאים את עצמו לשינויים בליגה ולהיות מחובר לצעירים. בשנים האחרונות, הרבה אחרי שהשושלת המופלאה של הספרס יצאה מהאולם והתחילה לנוע לעבר היכל התהילה, נדמה היה שבכל רגע יימאס לו מאימון והוא יישאר רק בתפקיד נשיא המועדון, או פונקציה אחרת של יועץ. היה אפילו לוח זמנים מסודר שהוזכר בארה"ב, אבל פופ משך עוד ועוד, ואז קיבל את הפרס בדמות וומבניאמה – שחקן שאפשר להקים שושלת חדשה מסביבו.
פופוביץ' היה נלהב מהאתגר, אבל ב־2 בנובמבר, תחילת שנתו השנייה של פרויקט וומבי, הכל השתבש. פופוביץ' הסתובב במתחם של הספרס לקראת משחק מול מינסוטה, כאשר אנשי צוות שעברו לידו קלטו שמשהו לא כשורה. במועדון ניסו להרגיע בתחילה ורק אמרו במסיבת העיתונאים שהמאמן קצת חולה, וגם השחקנים לא קיבלו מידע במשך יומיים, עד שהשמועות התחילו להשתולל והספרס נאלצו לחשוף כי פופוביץ' עבר שבץ קל.
זכות המילה האחרונה
מאותו יום ועד עכשיו, איש לא יודע אם המאמן בעל מספר הניצחונות הגדול בהיסטוריה של ה־NBA, האיש על הקווים של סן־אנטוניו מאז 1996 וזה שלקח איתה חמש אליפויות – סיים את הקריירה או לא. משפחתו והמועדון שומרים בקנאות על כל פיסת מידע הנוגעת אליו, ואיש לא יודע לדווח בוודאות מה מידת הנזק שהשבץ גרם. כל הידוע הוא שפופוביץ' לא יחזור העונה, אותה יסיים עוזרו מיץ' ג'ונסון. בזכות מעמדו, לפופ תהיה המילה האחרונה בכל הנוגע לחזרה מלאה לאימון, וקשה להאמין שהוא יסכן את עצמו שלא לצורך – אבל התשוקה של שני הצדדים היא להמשיך ברומן.
לא רק שהוא מזדקן, אלא שפופוביץ' ממילא אינו אדם בריא: בעשור האחרון הוא עבר שני ניתוחים לטיפול בבעיות לב, וגם החלפת מפרק ירך. היה בו משהו סוער מאוד שהתמתן. אולי זו גם ההתרחקות מליבת ההצלחה של הליגה, כי סן־אנטוניו בדרך לשנה שישית ברציפות ללא השתתפות בפלייאוף, והמאמן כבר מזמן לא חווה את ההתרגשות והאדרנלין האלה. אבל הספרס כבר ממש על מפתן הקאמבק, בזכות קו אחורי פנטסטי שנבנה השנה כדי לעזור לוומבניאמה – סטפון קאסל שנלחם על תואר רוקי השנה, ודיארון פוקס שהגיע בטרייד מבריק מסקרמנטו. זה מתחיל להיראות כמו סגל שפופוביץ' יכול לחגוג איתו ולהרגיש שוב צעיר.
חולה, אבל נותן בראש
השחקנים, מצידם, מתגעגעים אליו מאוד. אולי הם צעירים, אבל כל אחד מהם הבין מהר איזו זכות נפלה בחלקו. הרבה מעבר למקצוענות, פופוביץ' יודע להפוך את עצמו לדמות משמעותית בחיים של מי שמשחקים תחתיו.
ועדיין, הוא לא התנתק לגמרי. בארה"ב יודעים לספר על כך שהוא שומר על קשר קבוע עם חלק מהשחקנים ואנשי הצוות המקצועי. ב־ESPN דיווחו כי לפני חודש הוא סוף־סוף חזר לחדר ההלבשה, הסביר שלא יוכל לאמן העונה, ועשה משהו מפתיע נוסף – במקום לספק רגעים מרגשים של איחוד ודמעות, הוא נתן לשחקנים בראש. הגארד קלדון ג'ונסון, הקרוב במיוחד אל המאמן, פירט: "ברגע שהוא נכנס, כולם השתתקו מיד. ככה זה תמיד איתו. ברור שהוא עדיין בהחלמה, אבל זה לא אומר שהוא הפסיק לקלל. הוא אמר שאנחנו חייבים לשחק הגנה, לדאוג לריבאונד, והבנו שהוא באמת צופה במשחקים שלנו כי הוא ציין מהלכים ספציפיים. זה היה משמעותי עבורנו. הוא הביא את הניצוץ, את הרוח המיוחדת שלו, כאילו הוא מעולם לא עזב".
ופופוביץ' סיכם בהתייחסות לעתידו: "אם לא אוכל להיות 100 אחוז עצמי, אעשה עוול לכולם".
אז אולי השאלה היא לא ההשפעה הפוטנציאלית שלו על השחקנים, אלא מה שכבר הספיק להעביר לעוזרו ג'ונסון. המאמן הזמני זוכה למחמאות בליגה ומתוך המועדון, ומראה כל מה שלמד מפופוביץ' בשש השנים האחרונות. סן־אנטוניו חייבת להיות מוכנה ליום שאחרי, וזה האודישן הקשה של ג'ונסון – להיכנס לנעליים הגדולות ביותר, בזמן שהוא בכלל מקווה שלא יזכה לקבל את ההזדמנות ומחכה כמו כולם שהמנטור שלו יחזור.
פורסם לראשונה: 01:30, 24.03.25
