בלוס אנג'לס לייקרס לקחו קשה את התבוסה הביתי למינסוטה במשחק הראשון בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף. זה התבטא היטב ברבע הראשון של המשחק השני בסדרה שנערך הלילה (בין שלישי לרביעי), אליו עלו שחקניו של ג'יי. ג'יי רדיק בטירוף ולמעשה הכריעו את ההתמודדות עם ניצחון 85:94 שקבע 1:1.
על אף שהוליכו כל המשחק, הלחץ נתן את אותותיו בלייקרס, במיוחד במחצית השנייה. באמצע הרבע השלישי הוולבס נגסו בפער, ורדיק הזעיק פסק זמן שבו נראה כאילו איבד את העשתונות. "מה לעזאזל אתם עושים?", הטיח המאמן בשחקניו. בסיום הוא הבהיר שזה היה מכוון: "רציתי להעיר אותם", אמר על שחקניו. "העלינו את רמת האגרסיביות והשווינו אותה לזאת שלהם. הפלייאוף דורש ממך להרים את הרמה".
מי שללא ספק הגיע לפלייאוף הוא לוקה דונצ'יץ', שקלע 37 נקודות במשחק הראשון והלילה שוב סיפק הופעה התקפית נהדרת. הסלובני היה רחוק אסיסט אחד מטריפל-דאבל וסיים עם 31 נקודות, 12 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. כמו כן, הוא הפך לשחקן השלישי בתולדות הלייקרס שקולע 30 נקודות ומעלה בשני משחקי הפלייאוף הראשונים שלו בקבוצה אחרי ג'ורג' מייקן (עשה זאת בשנת 1949) ושאקיל אוניל (1997).
אבל, כאמור, המפתח של הלייקרס בניצחון הלילה היה הקשיחות וה"דחיפות" כפי שקרא לזה רדיק. קצת פחות משלוש דקות לסיום, כשהיתרון של המקומיים עמד על תשע נקודות בלבד, יצאה מינסוטה להתקפה מתפרצת עם אפשרות להקטין את הפער עוד יותר, אך לברון חטף את הכדור מאנתוני אדווארדס, קלע בצד השני - ולמעשה הוציא את הרוח מהמפרשים של היריבה.
"זה היה מהלך ענק", אמר רדיק בהתלהבות על החטיפה והסל של לברון. "הם היו במתפרצת עם יתרון מספרי ויכלו לצמק את הפער, לשנות את המומנטום - ולברון פשוט היה אדיר באותו מהלך".
"אני חושב שהגבנו בצורה טובה למה שקרה במשחק הראשון", אמר לברון, שסיים עם 21 נקודות. "לקחנו ללב את מה שקרה במשחק הקודם, והתוצאה הפעם הייתה הרבה יותר טובה. אנחנו עדיין יכולים להיות טובים יותר בהתקפה. היו לנו זריקות טובות, אם נמשיך כך אז אנחנו יכולים לסמוך על זה שנקלע באחוזים טובים".
דונצ'יץ' הוסיף: "אני ולברון המנהיגים של הקבוצה. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לגרום לה להישאר מאוחדת. עכשיו אנחנו יוצאים למינסוטה ויודעים שתהיה שם מלחמה. האוהדים שם הולכים לעודד כמו משוגעים, אבל אי אפשר לתת לזה להלחיץ אותנו".
