1. אפשר להגיד על מאמן אינדיאנה ריק קרלייל הרבה דברים, אבל לא שהוא משפיל את העיניים מול המציאות, כמה קשה או לא נעימה שתהיה, ואי אפשר להאשים אותו בתמימות. קרלייל יודע שאם זה יהיה דו-קרב של כישרון, היתרון נוטה בבירור לאוקלהומה. ולכן התקבלה ההחלטה: הולכים למלחמת התשה.
ספרתי הבוקר לפחות שבעה שומרים שונים על גילג'ס-אלכסנדר. אבל זו לא רק הכמות, אלא האינטנסיביות. כל אחד ששמר על SGA עשה את זה לאורך כל 28.6 המטרים של פרקט הכדורסל. שיי איבד שישה כדורים, אוקלהומה שברה את שיא האיבודים השלילי שלה בפלייאוף, קטגוריה שבה היא תמיד מנצחת, והפעם הפסידה 14 לעומת 19. אינדיאנה קלעה יותר בצבע, חסמה יותר, מסרה יותר אסיסטים, חטפה פי שתיים, השיגה יותר נקודות במתפרצות.
3 צפייה בגלריה
אחד הגיבורים המפתיעים הלילה. מקונל
(צילום: Maddie Meyer / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
במשחק הזה גם גילה קרלייל את נקודת התורפה בבניית הסגל של אוקלהומה: אין לה מוביל כדור ראוי כמחליף לגילג'ס-אלכסנדר, כדי לתת לו דקות מנוחה מספיקות, או להשתמש בו כקלעי כדי למנוע ממנו את העייפות המצטברת של הובלת הכדור מול השמירה הרצחנית של אנדרו נמבהרט. לבקש מג'יילן וויליאמס לשמש גם כרכז זה יותר מדי אפילו לאיש ברזל כמוהו. בסוף, ברגעי ההכרעה הוא החטיא שתי זריקות עונשין.
2. כתבתי על זה גם אחרי המשחק השני: אחד הדברים שמבדילים סופרסטארים מבני תמותה היא היכולת לספק סחורה בלי קשר לתפאורה מסביב. בשביל זה הם מקבלים את הכסף, התהילה, הכבוד, חוזי הפרסום.
לשחקנים מהספסל יש הרבה יותר השפעה לגבי הדברים שמסביב למשחק. הם זקוקים להרבה יותר ביטחון עצמי. יש הבדל בין להתעורר בחדר מלון בעיר זרה, לשתות קפה במלון, לנסוע באוטובוס, לשחק באצטדיון זר מול קהל עוין, לעומת להתעורר במיטה שלך, לשתות קפה במקום שאתה רגיל אליו, לנסוע ברכב לאולם, להיות בתוך הרוטינה, באזור הנוחות שלך, ואז לקבל דחיפה עצומה ואוהבת מהקהל.
תרומת הספסל הייתה האינדיקטור הכי בולט לזהות המנצחת בשלושת המשחקים הראשונים של סדרת הגמר. אינדיאנה ניצחה הפעם עם 86 דקות של הצוות המסייע לעומת 66 של אוקלהומה. 49 נקודות לעומת 18. הספסל של אינדיאנה ניצח את הספסל של אוקלהומה בכל קטגוריה סטטיסטית. בן שפארד עזר לנמבהרט בשמירה על גילג'ס-אלכסנדר, טי.ג'יי מקונל חטף חמש פעמים, אחת פחות מאשר השיגו שחקני אוקלהומה יחד לאורך כל המשחק, אובי טופין ניצל את העייפות של הת'אנדר לדאנק מהדהד שסגר את המשחק, בנדיקט מת'ורין (היש שם נהדר מזה בכל הליגה?) נתן משחק לפנתיאון עם 27 נקודות ב-22 דקות. אינדיאנה ניצחה את שני הרבעים הסוגרים של המחציות, רגעי החמצן, ולאחר שלושה רבעים של 32, 28, 29, אוקלהומה קלעה רק 18 נקודות ברבע האחרון.
3. קרלייל גם נתן נוקאאוט למרק דייגנולט. דייגנולט לא הגיע מוכן לקרבות ההתשה שחיכו לשחקנים שלו. במקום להאריך את הרוטציה, הוא קיצר אותה. ג'יילן וויליאמס האחר לא עלה לפרקט, קנריץ' וויליאמס שיחק שתי דקות, אייזיאה ג'ו תרם לאוקלהומה 6 נקודות בשתי הזריקות היחידות שלקח מהשדה, אבל זכה לקרדיט של רק ארבע דקות. אי השימוש בספסל שחק את שחקני החמישייה: צ'ט הולמגרן קלע 16 בחצי הראשון, ורק ארבע נקודות בחצי השני.
האינדיקציה הטובה ביותר לשימוש הלא טוב שעשה דייגנולט בסגל שלו היא אלכס קארוסו. קארוסו הוא שחקן של 19.3 דקות למשחק בעונה הרגילה. סגנון המשחק של קארוסו והיסטוריית הפציעות שלו לא מאפשרות לו לשחק בצורה יותר אפקטיבית. הוא עולה, עושה חרקירי על המגרש ויורד.
3 צפייה בגלריה
התקבלה ההחלטה: הולכים למלחמת התשה. קרלייל
(צילום: Maddie Meyer / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
קארוסו שיחק 20.8 דקות בסיבוב הראשון של הפלייאוף, 23.4 דקות נגד דנבר בחצי גמר המערב, ו-22.6 בגמר המערב נגד מיניסוטה. הממוצע שלו בשלושת משחקי סדרת הגמר נגד אינדיאנה הוא 29 דקות. הוא נמצא במקום ה-25 בליגה בקטגוריית הפלוס-מינוס עם ממוצע של 5.94+ לאוקלהומה בדקות שבהן הוא נמצא על המגרש (מקום 23 עם פלוס 5.74 בפלייאוף). הבוקר הוא שיחק 32 דקות, וסיים עם סטטיסטיקת פלוס-מינוס של 15-, הכי גרוע מבין כל שחקני הקבוצה.
4. אין שום לחץ עבור אוקלהומה. הסדרה הזאת מתנהלת בדיוק כפי שהתנהלה זו נגד דנבר, ולא קיבלתי שום הוכחה בפלייאוף הזה שאיזו קבוצה מסוגלת לנצח אותה פעמיים ברציפות. או שדייגנולט יאריך מחדש את הרוטציה או שהשביעייה הראשונה שלו תוכיח שהיא מסוגלת לשחק תחת הלחץ והעייפות.
הסיבה היחידה לדאגה היא העובדה שהליברטון הגיע לסדרה. לא כהבלחה מבריקה של סל ניצחון בשניות האחרונות, אלא במשחק אסרטיבי שלם שלו. הוא סיים עם 22 נקודות, 11 אסיסטים ו-9 ריבאונדים. הליברטון הגיע השנה ב-21 משחקים ל-20+ נקודות ו-10+ אסיסטים. המאזן של אינדיאנה ב-21 המשחקים הללו? עשרים ניצחונות והפסד אחד.
