אנגליה שוב נותרה שבורת לב אחרי הפסד 1:2 כואב במיוחד לארגנטינה בחצי גמר המונדיאל. נבחרתו של תומאס טוכל נראתה בדרך להעפיל לגמר גביע עולם ראשון מאז הזכייה ב-1966, כאשר אנתוני גורדון העלה אותה ליתרון בדקה ה-55 במשחק אגרסיבי במיוחד. אלא שארגנטינה התעוררה והפכה - אנסו פרננדס השווה בשער נפלא חמש דקות לסיום, ולאחר מכן לאוטרו מרטינס כבש את שער הניצחון בתוספת הזמן (90+2).
באנגליה מיהרו לבקר את המאמן, תומאס טוכל. "הגענו לעמדה מצוינת, ואז פשוט לא ידענו מה לעשות", אמר הפרשן וכוכב העבר וויין רוני. "נסוגנו לאחור ואפשרנו להם להשתלט על המשחק. הם יצרו לא מעט מצבים, ובסופו של דבר נשברנו. אני מאוכזב מאוד".
כוכב עבר אחר של הנבחרת, אלן שירר, הוסיף: "אני חושב שהנבחרת הטובה יותר ניצחה. צריך להיות פתוחים וכנים לגבי זה. התגובה שלהם הייתה נהדרת. הם פגעו כמה פעמים בקורה, ואנגליה גם נהנתה ממעט מזל. הדרך שבה הם לא נכנסו ללחץ, דבקו בתוכנית המשחק שלהם והאמינו במה שהם עושים הייתה מרשימה. החילופים שלהם עבדו היטב, וצריך להעריך את הדרך שבה הם חזרו למשחק. מגיע להם להיות בגמר ביום ראשון, עד כמה שכואב לומר את זה".
"נשבר הלב", אמר קפטן אנגליה הארי קיין, בסיום. "שיחקנו משחק טוב במשך רוב הזמן. אחרי שעלינו ליתרון 0:1, נראה שניסינו רק לשמור עליו, וברמה הזאת זה פשוט לא מספיק. זה כואב מאוד, כי עבדנו כל כך קשה כדי להגיע לכאן, והחבר'ה נתנו הכול - ריצה, דם, יזע ודמעות. לכן לסיים כך זה פשוט שובר את הלב".
בלינגהאם מתקשה לעכל את המפלה
(צילום: REUTERS/Dylan Martinez)
הפנים אומרות הכל
(צילום: Richard Pelham/Getty Images/AFP )
על הקושי לשמור על היתרון, אמר: "התקשינו להפעיל לחץ על הכדור. במיוחד במחצית הראשונה ובתחילת השנייה לחצנו אותם היטב, הפעלנו לחץ גבוה, זכינו בכדורים והצלחנו לשלוט במשחק בצורה טובה יותר. אחרי השער, בין אם בגלל שהם שלחו יותר שחקנים קדימה ובין אם בגלל שלא הצלחנו להתמודד מולם אחד על אחד, הגיעו גלים של התקפות. השחקנים זרקו את עצמם לכל כדור וניסו לחסום בעיטות, אבל בסופו של דבר זה פשוט לא הספיק".
"היינו קרובים מאוד היום - אבל זה לא הזמן לנתח". טוכל רואה את הנבחרת שלו מתפרקת
(צילום: AP Photo/Stephanie Scarbrough)
האוהדים מבינים שזה נגמר
(צילום:Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
"היו לנו הרבה רגעים טובים בטורניר הזה, הרבה משחקים טובים ועוד חצי גמר", סיכם קיין. "אנחנו מדברים הרבה על כך שאנחנו 'דופקים על הדלת'. אנחנו קרובים, אנחנו רק צריכים למצוא את אותו חלק חסר בשלבים המאוחרים של הטורניר. טורנירים כאלה שואבים ממך הכול - מבחינת המאמץ, הלחץ והחוסן המנטלי. הראינו את זה לאורך ששת או שבעת השבועות שבהם היינו יחד, אבל עדיין חסר לנו אותו חלק אחרון כדי להשלים את המשימה".
טוכל אמר בסיום: "ניתחתי את המשחק והתכוננתי אליו בדרך מסוימת, ולכן האחריות היא שלי. ברגע האמת לא היו לי חרטות. הקבוצה נתנה הכול והיינו קרובים מאוד, מאוד. הגיע לנו להוביל 0:1. שיחקנו את אחד המשחקים הטובים שלנו, ואולי אפילו את המשחק הטוב ביותר שלנו בנסיבות שנוצרו. הקבוצה הייתה מצוינת. לא הצלחנו להשלים את המשימה, אבל אין לי חרטות. אני חושב שראינו לאורך כל המשחק את המנטליות ואת העוצמה של הקבוצה. שיחקנו את המשחקים כפי שהם התפתחו, התמודדנו מול יריבות חזקות בשלב הבתים, עברנו נסיעות ארוכות, שיחקנו בגובה, שיחקנו עם עשרה שחקנים, שיחקנו בחום - והתגברנו על כל מכשול. היינו קרובים מאוד היום. זה לא הרגע לנתח את כל הטורניר, אנחנו פשוט מאוכזבים".
