רק לא להפריע || זאב אברהמי
"תיקח אותי בבקשה ל־120 הובוקן רואד באיסט רת'רפורד, ניו־ג'רזי", זה כל מה שלואיס דה לה פואנטה, מאמנה בן ה־65 של נבחרת ספרד, צריך להגיד לנהג שיבוא לאסוף אותו לגמר נגד ארגנטינה.
דה לה פואנטה נמצא במצב מיוחד עבור מאמן. קצת כמו פיל ג'קסון בשיקגו. הוא אמור לא להפריע, לא לסבך, לתת לשיטה ולמרכיביה לעבוד. מה הוא אמור להגיד, "שומע, קוקורייה, מסי כשהוא בימין, יכול לחתוך גם לקו הרוחב ולהרים ברגל ימין?" מה הוא אמור להגיד לרודרי ולאולמו, שירוצו לשטחים ריקים כדי לפתוח זוויות מסירה? רודרי רץ לשטח ריק לפני שהוא נושם. מה הוא יגיד להם, באסיפה האחרונה לפני המשחק, שיוותרו על האגו? זה כמו שגרג פופוביץ' היה אומר לטים דאנקן שהוא אמור לעבוד על יסודות הכדורסל שלו.
זו בקשה שנוגדת את האינסטינקט, להגיד למאמן שלא יתערב. שייתן לקבוצה שלו שקט, איזון ותמיכה נפשית, וחוץ מזה שישחרר. אבל זו האמת, הכדורגל הספרדי הוא טייס אוטומטי. דה לה פואנטה יכול להסתובב לספסל בדקה ה־60 ולהגיד לכוכב אלופת ספרד שיתכונן להתחמם ושהוא מחליף בעוד חמש דקות את הכוכב של אלופת הפרמייר־ליג.
לדה לה פואנטה יש טקס קבוע רגע לפני משחק. "זהו רגע מיוחד, שיכול להיות שלעולם לא יחזור", הוא אומר לשחקניו. "ואנחנו חייבים להיות עצמנו ברגע הזה". לפני המשחק נגד צרפת הוסיף דה לה פואנטה עוד מנעד לשירה: "אנחנו עולים לשחק נגד אחד ההרכבים הכי טובים בעולם, אבל אנחנו הקבוצה הכי טובה בעולם". ספרד לא ניצחה את צרפת 0:2, היא העלימה את מי שנחשבה לפייבוריטית לזכייה. מחקה את שלישיית דמבלה־אוליסה־אמבאפה. מה הוא אמור להגיד להגנה שלו? "שימו לב, לארגנטינה יש התקפה ממש מסוכנת?"
דה לה פואנטה צריך להדגיש לשחקנים שלו שהם חייבים להיות דומיננטיים במרכז המגרש, לשלוט בכדור ולהכתיב את קצב המשחק, להיות בשליטה. סקאלוני הוא לא דשאן. הוא הרבה יותר עניו. הוא יציף את מרכז השדה שלו וינסה להפריע לקונצרט רודרי־רואיס, ואם זה לא ילך, הארגנטינאים יעשו את הפאולים הקטנים והמכוערים שלהם. דה לה פואנטה חייב להגיד לשחקנים שלו שישמרו על קור רוח. ארגנטינה היא קבוצה של כאוס. ספרד היא נבחרת של שליטה.
קבוצה של שליטה. נבחרת ספרד
(צילום: Shaun Botterill / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
דה לה פואנטה צריך לבקש מהשחקנים שלו שלמרות שזה לא ממש הסגנון שלהם, הם צריכים להעמיד במבחן את כדורי הגובה ובכלל את צמד הבלמים של היריבה. ארגנטינה לא ספגה בשני המשחקים הראשונים בטורניר, אבל מאז המשחק נגד ירדן, האחרון בשלב הבתים, היא הוציאה מהרשת שבעה כדורים, שערים שכולם, מלבד השני של קייפ ורדה, הובקעו מתוך רחבת החמש או בסמוך לה. זו הנקודה הפגיעה ביותר בהגנה הארגנטינאית. מעבר למה שהוא כבר נתן לה, אין לדה לה פואנטה מה להוסיף מקצועית. הידע כבר שם. תהיה לו עבודה פסיכולוגית. להוריד אותם מענן הניצחון נגד צרפת, מהתחושה שזה היה משחק האליפות שלהם.
שאלה רוחנית
אבל זה הרבה יותר מזה. דה לה פואנטה יצפה שוב ושוב במשחקים האחרונים. פה הוא יאתר איזו נקודת תורפה, שם איזה טיק. אבל לאט־לאט הוא יבין שאין לו הרבה מה לעשות מבחינה מקצועית, שהוא והנבחרת שלו עולים לגמר נגד איגוד רוחני, קבוצה ON A MISSION FROM GOD, תלכיד שהנרטיב שלו כרגע הוא תנ"כי, בלתי ניתן להסבר במונחים ספורטיביים טהורים. שני אירועים כאלו בתוך שמונה ימים, באותו אצטדיון. מסי בימין, בין שבעה שחקני הגנה גולייתים ושוער, בדיוק לראש של לאוטרו "דוד" מרטינס. איך מתכוננים לאירוע כזה?
דה לה פואנטה הוא קתולי מאמין. הוא מתפלל לפני כל משחק, "אבל לא בשביל תוצאה", הוא אמר בשבועות האחרונים.
"תיקח אותי בבקשה ל־120 הובוקן רואד באיסט רת'רפורד, ניו־ג'רזי". זה כל מה שלואיס דה לה פואנטה צריך להגיד לנהג שיבוא לאסוף אותו לגמר. שם נמצאת הכנסיה הרומי־קתולית סיינט ג'וזף, שני מייל מהאצטדיון. עם כל הכבוד לרודרי או ל־49 המשחקים ללא הפסד במדים הלאומיים של פביאן רואיס, יש פה עניינים שהם הרבה מעבר לכדורגל. פה תעזור רק התערבות אלוהית.
יש עניינים שהם מעבר לכדורגל. רודרי
(צילום: Florencia Tan Jun / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
להיות אדם || ניר צדוק
מה ליונל סאקלוני צריך לעשות כדי לעזור לנבחרת ארגנטינה לנצח את ספרד ולזכות בפעם השנייה ברציפות במונדיאל? לעבות את מרכז המגרש גם על חשבון הסיוע ללאו מסי מחשש להירמס על ידי הגייסות של רודרי, או אולי דווקא להגביר את כוח האש ההתקפי כדי לייצר מאסה שתקשה אפילו על ספרד הבלתי ניתנת לחדירה לעצור את מסי לאורך משחק שלם?
מעניין, אבל הכלב קבור במקום אחר. אל דאגה – אפשר להיות בטוחים שבזמן כתיבת (וקריאת) שורות אלו סקאלוני שובר את הראש על הדברים האלה ממש. כל מי שראה את ספרד מול צרפת מבין שזו מציעה צופן כדורגל שמישהו צריך לנסות לפצח. אלא שזה לא העיקר במקרה של סקאלוני.
בניגוד למאמנים שכרטיס הביקור שלהם הוא טקטי, הערך של סקאלוני לא נמדד בפריזמה של משחק בודד. זה לא אומר שהוא לא נמצא באחוזון העליון של המאמנים שמבינים את המשחק ברמה גבוהה. זה לא אומר שבשמונה שנותיו כמאמן הנבחרת הוא לא ידע פה ושם להחליף את הקשר בחלוץ ולשנות מערך בדיוק ברגע הנכון. זה אומר שלסקאלוני יש מעלה חשובה בהרבה מכל מה שאפשר להסביר באמצעות איקסים, עיגולים, חצים וקווים מקווקווים. לואיס דה לה פואנטה, מאמן ספרד, צריך לשבור את הראש ולעסוק הרבה יותר בשאלה איך עוצרים את הבלתי ניתן לעצירה. סקאלוני לא צריך לשבור כלום. ככה זה כשהוא כבר בנה את הכל.
הערך שלו לא נמדד בפריזמה של משחק בודד. ליונל סקאלוני
(צילום: AP/Charlie Riedel)
לא פשוט להיות מאמן כדורגל, אבל קשה עוד יותר להיות איש של אנשים. במהלך אחד הרגעים המתים במשחק בין ארגנטינה לאנגליה, נצפו לאנדרו פארדס וסקאלוני מנהלים שיחה שבה הקשר האחורי נראה כמי שמתדרך את המאמן, ולא להפך. לכאורה, מדובר בסיטואציה שמקטינה את המאמן, לכאורה הסמכות הטקטית העליונה, זאת שמכווינה אחרים ולא אחת שאחרים מכווינים אותה. הרבה מאמנים שהשיגו בחייהם עשירית ממה שהשיג סקאלוני לא היו מרשים זאת לעצמם משיקולי אגו. אפשר להבין את מי שחושב שהתמונות מקטינות את סקאלוני. כולנו הורגלנו לחשוב שבעולם שמושתת על מעמדות יש כאלו שאמורים לדבר ואחרים שתפקידם להקשיב. סקאלוני חכם מזה.
זו הייתה עדות מושלמת למעלה הגדולה ביותר של סקאלוני, וזו שנחוצה במיוחד בנבחרת כמו ארגנטינה, אוסף לא הומוגני של שחקנים שמורכב מגדול דור אחד ו־20 ומשהו פועלי במה שאי אפשר להעניק להם את אותו טיפול. בהגדרת התפקיד של סקאלוני, כמאמן של מסי, ישנה ההבנה שהוא לא הסיפור. הוא כאן כדי לשרת. הוא מספיק גדול כדי להנמיך קומה לפעמים. קרלו אנצ'לוטי יכול להיות גדול מנבחרת ברזיל, גדולה ככל שתהיה, ומעמדת מוצא כזאת, ספק אם הוא היה מרשה לעצמו שתיווצר סיטואציה שתציג אותו כמי שמהנהן לצד קאסמירו בעוד זה מתחיל לפרק עבורו את המשחק לגורמים. אנצ'לוטי כבר שבועיים בבית, וסקאלוני ידריך הערב את נבחרתו בגמר הרביעי ברציפות יחד עם שני הקופה אמריקה בהם זכה ב־2021 ו־2024.
גדול דור אחד ועוד 20 ומשהו פועלי במה. סקאלוני עם לאו מסי
(צילום: REUTERS/Amanda Perobelli)
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
ארגנטינה היתה זקוקה למאמן בקווי המתאר המדויקים של סקאלוני, שחקן עבר שלא הספיק באמת להיות מאמן, רק עוזר, ומאמן זמני בנבחרת, היכן שקצב ותדירות העבודה נמוכים יותר. הקודם בפרופיל דומה, שעבודתו כמאמן נבחרת ארגנטינה הייתה כמעט ראשונה בתחום, הוא דייגו מראדונה במונדיאל 2010, אבל איפה מראדונה ואיפה סקאלוני. כמחמאה לכל אחד מהם בנפרד. הראשון הוא הר שמטיל צל. השני – צל שמאשר את קיומו של ההר.
ווינריות שיטתית
מה שהיה נחוץ כדי להפוך את הסיפור של מסי בנבחרת מטרגדיה ספורטיבית של חוסר הגשמה למופת של הישגיות שאין לה כמעט אח ורע זה לא מוח טקטי מבריק יותר. השינוי היה צריך להיות התנהגותי, רגשי, בריאת מציאות ותנאים שמאפשרים למסי וארגנטינה לפרק את הלחץ הבלתי נסבל – 28 שנים ללא זכייה בקופה אמריקה, ארבעה מונדיאלים בלי גביע עבור מסי – ולתרגם אותו לווינריות שיטתית. אם לא היו הוכחות באינטרנט מימיו של סקאלוני כשחקן, אפשר היה להישבע שמדובר ברובוט שנרקח במעבדה לפי הוראות יצרן מדויקות כדי להיות מאמן של נבחרת ארגנטינה – מעט סמכותי, קצת חברמן, טיפה גמיש, עקשן במידה, אלוף במלוא מובן המילה.
פורסם לראשונה: 09:27, 19.07.26
