אתמול בערב הייתה לחובבי הצילום הזדמנות שלא נראתה כמותה מאז הקורונה: תמונה של השאנז אליזה נטוש. כבר עשרות שנים שכיכר הרפובליקה לא נצפתה ריקה מאדם ומהפגנות. אתמול זה קרה. הרחובות דוממים.
הצרפתים לא האמינו שאפשר בכלל להפסיד משחק ביום הבסטיליה. נבחרת צרפת, שהייתה בטוחה שהכרטיס לגמר בניו־ג'רזי כבר בכיסה, תיאלץ לארוז ולנסוע למיאמי, פלורידה. אם יחליטו האוהדים להמשיך לנסוע עוד 400 קילומטרים למשחק על המקום השלישי הם יוכלו להניף בובה של "רטטוי" במקום את גביע העולם.
עצב גדול ירד על צרפת אחרי ההפסד. ילדים בכו, האיפור נזל מפניהם של האוהדים, שהזדרזו לסיים את הבירה, לאסוף את התיקים ולברוח מהר מבתי הקפה. כשהגיעו הביתה הם שמעו את ריאן שרקי מסכם: "לא שיחקנו כדורגל כמו שאנחנו אוהבים. הספרדים שיחקו כמו שהם רצו ואנחנו לא".
קוקוריקו ופאות אפרו
היום דווקא התחיל טוב, עם מצעד יום הבסטיליה הגדול ביותר בשנים האחרונות. הוא המשיך בנימה של עצב, בשידור ישיר של טקס הזיכרון במלאת עשר שנים לפיגוע בעיר ניס, בו נרצחו 86 איש ו־458 נפצעו. בין לבין התמלאו המסכים בתמונות של שריפות יער ענקיות בפאתי פריז, שחלק מהן נגרמו בשל הצתות מכוונות. כולם קיוו לחדשות טובות שירימו את המורל הלאומי. בתי הקפה שהקרינו את המשחקים היו מפוצצים, אלו שלא היה להם מסך ענק ויתרו מראש וסגרו כבר אחה׳׳צ.
הקוּקוּריקוֹ הצרפתי מלא הסטייל בלט, עם פאות אפרוֹ בצבעי דגל צרפת, כובעי תרנגולת ואיפור מדוגמן. אזרחים שמצאו את עצמם מול מיקרופון ועם הרבה רעש מאחור הסבירו ש"צרפת צריכה להיזהר מההגנה של ספרד, אבל ׳הכחולים׳ כבר הוכיחו שהם הנבחרת הטובה ביותר במונדיאל". בטיקטוק נראו סרטונים בהם תרנגול טוראדור מטביע שור בצלחת פאייה. מדיומים חזו ניצחון צרפתי, 0:3. "קצת טעיתי בתחזית", הסכים אחד מהם להודות בתום המשחק.
אלא שבסרטון אחד, פחות פופולרי ברפובליקה, גילגלו אוהדים שני כדורי זכוכית שבאחד מהם דגל ספרד ובאחר הדגל הצרפתי. הכדור הצרפתי נשבר קודם. לא נעים. אבל אין צינור מים שיצנן אופטימיות של אוהדים שרופים. אחד המומחים מהיציע כבר היגג על ההעדפות הפוליטיות והספורטיביות ליריבים בגמר. "האנגלים המציאו את הכדורגל, אבל מסי נגד אמבאפה זה רגע היסטורי", אמר מתיה, אוהד צעיר עם ציור של דגל צרפת על הלחיים.
מלאים בסטייל. אוהדי צרפת
(צילום: REUTERS/ Tom Nicholson)
ואז הגיע ההפסד. "לפחות לא אצטרך לקנות חולצה חדשה ויקרה עד 2030", צחקה במרירות האוהדת פרידה, שלבשה את מדי הנבחרת עם שני הכוכבים. "עד היום הנבחרת לא התמודדה עם יריבה קשה מדי ונראתה כאילו היא מדלגת משלב לשלב. ואז, מול ספרד, פתאום ראינו שזה לא מספיק".
הטיקטוק הוצף בסרטונים של אוהדים מיואשים. "אפילו לא שער אחד? אפילו את זה הם לא יכלו לעשות? איזה חוסר ארגון מול הגנה כמו שרק הספרדים יודעים להפגין", בכה אוהד מאוכזב. אחר הגדיל לעשות והכריז כי בכלל לא היה משחק. להיט הקיץ הצרפתי "מייקל ג׳קסון פּילה פּילה" (שפירושו באנגולזית "מייקל ג׳קסון הרוויח כסף ונפל") הפך ל"אמבאפה ונבחרת צרפת השתטחו על המגרש". גם הספרדים לא התאפקו ומילאו את הרשת בסרטוני "ביי ביי צרפת".
אפילו הפורעים בדיכאון
החשוד המיידי הוא כמובן השופט איבן ברטון מאל־סלבדור. אפילו מאמן הנבחרת דידייה דשאן רמז בתום המשחק: "לא רוצה שיגידו שאני בכיין, אבל האם הוא ברמה של משחק כזה? אני לא אומר את זה בגלל שהפסדנו". הצרפתים צוחקים על השופט ששכח להביא את הספריי הלבן למגרש ומפקפקים בפנדל של לוקה דין על לאמין ימאל. על תיאוריות הקונספירציה לפיהן כבר הוחלט שארגנטינה תזכה בגביע אין מה להרחיב את היריעה, הן ממלאות את הרשת מבלי להחמיץ אף בעיטה.
ריאן שרקי לא מסכים. "הנבחרת היחידה שניצחה אותנו היא אנחנו", פסק אחרי המשחק. גם הקפטן קיליאן אמבאפה, ששומו שמיים, בת זוגו הנוכחית היא שחקנית ודוגמנית ספרדייה, לא חיפש תירוצים: "לא שיחקנו ברמה של חצי גמר". האוהדים הצרפתים חושבים שהנבחרת לא שיחקה בכלל במחצית הראשונה, ובשנייה כבר היה מאוחר מדי. ומה חושבים האוהדים הספרדים? שהצרפתים לא יודעים להפסיד באלגנטיות. הם לא לגמרי טועים.
לא הפסד אלגנטי
(צילום:REUTERS/Tom Nicholson)
אחרי המשחק שוגרו כמה זיקוקים בודדים של אוהדים מתוסכלים, שהתקשו לוותר על החג שבוטל. והיו גם חזיזים ורימוני עשן. התקרית החמורה ביותר התרחשה כאשר תחנת כיבוי אש הותקפה בליון. דובר לוחמי האש אריק ברוקרדי הביע את זעמו ברשת הטלוויזיה BFM: "אנחנו לא מבינים למה מישהו יעשה דבר כזה. כולנו מגויסים בשטח במאבק נגד השריפות ותחנות הכיבוי ריקות. הפורעים ידעו וניצלו את המצב".
כ־20 איש נעצרו בליון ו־141 בפריז, מספר צנוע בהשוואה לחגיגות ניצחון וימי בסטיליה מסורתיים. לא דווח על פצועים או נזק יוצא דופן לרכוש. כנראה שאפילו הם היו מדוכאים מדי כדי להשתתף בהצתת המכוניות המסורתית של יום הבסטיליה.
רוב האוהדים שרואיינו הודיעו שיתמכו בנבחרת בשבת, במשחק על המקום השלישי. "אנחנו אופטימיים, וחוץ מזה,יש בנבחרת הרבה שחקנים צעירים שישתתפו במונדיאל של 2030", אמר בהשלמה סמי ומנה את שרקי, דזירה דואה ומייקל אוליסה, "הם צריכים להרגיש שאנחנו מאמינים בהם".
אמבאפה, פילוסוף, כבר חושב קדימה: "כשמנצחים קוצרים את התהילה וכשלא, זה חלק מהמשחק. אני לוקח אחריות מלאה. כמו כל ספורטאי ברמה גבוהה צריך להרים את הראש, גם אם זה נשמע קצת רובוטי, לצאת לחופשה ולצאת לדרך חדשה. הכדורגל לא ממתין לאף אחד".
אלא שלפני החופש יש כאמור עוד משחק בשבת. אם הנבחרת הכחולה כבר תהיה בחופש, האוהדים אולי בכל זאת יבעירו את פריז.
פורסם לראשונה: 01:30, 16.07.26
