נבחרת ארגנטינה העפילה אתמול (שני) לרבע גמר המונדיאל אחרי דרמת ענק וקאמבק מפואר שייזכר לדורות, עם שער ניצחון דרמטי בדקה ה-92 מול מצרים. האלופה המכהנת כבר פיגרה 2:0 והייתה עם רגל וחצי מחוץ לטורניר, אך המפגש הזה לא רק הציל את התואר של הדרום-אמריקאים, אלא גם ייצר נקודת ציון מביכה במיוחד עבור אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.
כ-60 דקות לפני שליאו מסי חגג את שער השוויון שלו, "הפרעוש" רשם רגע קשה והחמיץ פנדל מול שוערה של אל-אהלי קהיר, מוסטפה שובייר. עבור מסי, הייתה זו החמצת הפנדל השנייה שלו בטורניר הנוכחי בארה"ב, אחרי שהחטיא מהנקודה הלבנה גם בשלב המוקדם מול אוסטריה. אף שחקן בהיסטוריה של כמעט מאה שנות מונדיאל לא החמיץ שני פנדלים באותו טורניר גמר. לזכותו של מסי ייאמר שהוא ידע לתקן את ההחמצות הללו עם שערי שדה קריטיים, הן מול האוסטרים והן מול המצרים.
כעת, מסי הוא שיאן ההחמצות מהנקודה הלבנה בתולדות גביע העולם, עם החמצה מול איסלנד במונדיאל 2018 ברוסיה, והחטאה נוספת מול פולין בקטאר 2022.
בסופו של דבר, דווקא האיש הכי חשוב בארגנטינה והדמות המשמעותית ביותר בכדורגל העולמי, מתגלה כמי שאי אפשר לסמוך עליו ברגע האמת מהנקודה הלבנה. מסי הוא פשוט לא כוכב פנדלים; לאורך הקריירה שלו הוא רשם 34 החמצות מתוך 116 בעיטות – נתון מטורף של כמעט החמצה אחת מכל שלוש בעיטות (כ-30% החמצה). לצורך ההשוואה, ליריבו המושבע כריסטיאנו רונאלדו יש רק כ-20% החמצה בקריירה (36 החטאות מתוך 186 בעיטות).
ולמרות הנתון השלילי שמכתים את הסטטיסטיקה שלו, מסי היה זה שהחזיר את ארגנטינה למשחק. הבעיטה שלו לשער השוויון הייתה צריכה להיעצר אצל שובייר, אך ידיו של השוער המצרי רעדו מול הפרעוש. מסי חגג את הניצחון באקסטזה חריגה, בידיעה ברורה שהדחה משפילה בשלב זה הייתה עלולה להוביל לפרישתו מהמדים הלאומיים עם כתם עצום.
אקסטזה
(צילום: Elsa/Getty Images)
בליץ של 13 דקות ומבול של סימני שאלה
כעשר דקות לסיום המפגש באטלנטה, נראה היה כי הכדורגל העולמי בדרך לסנסציה הגדולה ביותר בתולדותיו. נבחרת מצרים הצנועה הובילה 0:2 מול אלופת העולם הגאה, אלא שבליץ ארגנטינאי קטלני של 13 דקות הוכיח שוב עד כמה החבורה של ליונל סקלוני היא ווינרית בנשמה.
מה שאמור היה להיות טיול צהריים קליל עבור חבורת הכוכבים של ארגנטינה, נתקל בלוחמים מצרים – חלקם הגדול שחקני הליגה המקומית – שכמעט חוללו היסטוריה. בזמן שכולם דיברו על הדרך הנוחה של האלופה עד לרבע הגמר, אחרי בית מוקדם שכלל את ירדן, אלג'יריה ואוסטריה, ומפגש בשמינית הגמר מול כף ורדה (שהוכרעה רק בהארכה), המשחק מול מצרים הציף את הפגיעות של ארגנטינה לקראת השלבים המכריעים. העובדה שארגנטינה טרם פגשה נבחרת גדולה באמת בטורניר, ומאפשרת לשחקנים כמו יאסר איברהים מאל-אהלי וזיקו מפירמידס לכבוש מולה, מציבה סימני שאלה קשים.
ווינר
(צילום: REUTERS/Amanda Perobelli)
שחקני ארגנטינה מניפים את מסי
(צילום: AP Photo/Erik S. Lesser)
יממה בלבד אחרי שכריסטיאנו רונאלדו נפרד סופית מבמת המונדיאל עם ההדחה הכואבת של פורטוגל, מסי היה קרוב מרחק דקות ספורות מגורל דומה – ההדחה המשפילה ביותר של אלופה מכהנת אי פעם. בסופו של דבר, פערי האיכות עשו את שלהם: נבחרת בשווי של 800 מיליון אירו הכניעה את הנבחרת המצרית ששווה 160 מיליון אירו (שחמישית משוויה שייך למוחמד סלאח). מי שחתום על שער הניצחון בנגיחה גדולה בדקה ה-92 הוא קשר צ'לסי, אנסו פרננדס. ארגנטינה ומסי נשארים בטורניר ויפגשו ברבע הגמר את השורה הראשונה של כוכבי תבל כמו קיליאן אמבפה, ארלינג הלאנד והנבחרת הספרדית.
"הטורניר מכור מראש, הכל נקבע מראש"
בזמן שמסי ירד מהדשא באטלנטה כשהוא מוחה דמעות של הקלה, המצרים סירבו לעכל את רוע הגזירה, מיררו בבכי ופיזרו בסיום תיאוריות קונספירציה קשות כנגד השיפוט, כמובן ללא שום ביסוס במציאות.
"השופט עשה לנו עוול ברור ובוטה, הוא פשוט ביזבז מאמץ של מדינה שלמה", זעם השחקן המצרי זיקו בסיום. "מתחילת המשחק הוא היה נגדנו. אסור לתת לנבחרת לעוף בצורה כזאת אחרי יתרון של 0:2. הטורניר הזה מכור מראש. פשוט החליטו מראש שארגנטינה תזכה וזהו, הכל נקבע מראש. אלוהים הוא השופט הטוב ביותר והוא יודע שאני צודק. מזל טוב לארגנטינה על הזכייה, הם לא צריכים לעשות יותר כלום, זה נגמר".
"חייבים את מסי בשלב הבא". חוסם חסן
(צילום: Molly Darlington/Getty Images)
"הם רוצים לשווק את הטורניר"
(צילום: Buda Mendes/Getty Images)
המאמן המצרי, חוסאם חסן – שכזכור התעמת במהלך המשחק באטלנטה עם אוהד מקומי שהניף דגל ישראל ביציע – המשיך באותו הקו הלוחמני במסיבת העיתונאים: "הם רוצים לשווק את הטורניר, הם רוצים שהאלופה תהיה שם, הם חייבים את מסי בשלבים הבאים. אני אומר לאוהדים המצרים והערבים: אתם יכולים לעבוד קשה ולעשות את המקסימום שלכם, אבל יש גורמים אחרים וחזקים יותר ששולטים פה בהכול".
