רק בשבוע שעבר, לאחר שחלון ההעברות של ינואר נסגר מבלי שארסנל החתימה חלוץ חדש, מיקל ארטטה דיבר על הצורך להיות "גמישים" בהתקפה כדי להתמודד עם היעדרותם של בוקאיו סאקה וגבריאל ז'סוס. המשימה הקשה הפכה כעת למאתגרת עוד יותר.
ארסנל כבר איבדה את גבריאל מרטינלי ליותר מחודש בעקבות פציעה בשריר הירך האחורי בהפסד בגביע הליגה לניוקאסל, והיום (רביעי) נודע כי העונה של קאי האברץ הסתיימה לאחר שהוא קרע את אותו השריר במהלך אימון בדובאי.
היעדרותו של האברץ מותירה את ליאנדרו טרוסר, ראחים סטרלינג והכישרון בן ה-17 אית'ן וואנרי כאופציות היחידות של ארסנל בהתקפה. סאקה עדיין רחוק מחזרה מהפציעה שלו, על אף שהגביר את תהליך השיקום בדובאי. ז'סוס גמר את העונה בשל פציעה בברך.
היעדרותו של ז'סוס השאירה את האברץ כאופציה היחידה של ארטטה בעמדת החלוץ, והמאמן הודה בשבוע שעבר שהשחקן בן ה-25 עשוי להיאלץ לפתוח בכל המשחקים שנותרו עד סוף העונה. אך הוא כבר נשא בעומס כבד. רק הבלמים וויליאם סאליבה וגבריאל שיחקו יותר דקות מהאברץ מבין שחקני השדה של ארסנל העונה. לגרמני יש כבר 34 הופעות בכל המסגרות לאחר שהגיע ל-51 בעונה שעברה. בנוסף לכך, תפקיד החלוץ אצל ארטטה דורש מאמץ פיזי יוצא דופן.
נתוני המעקב של הפרמייר-ליג מוכיחים זאת. ז'סוס והאברץ מדורגים במקום הראשון והחמישי, בהתאמה, בקרב החלוצים במרחק הריצה שהם מכסים למשחק. ראוי לציין שגם דומיניק סולאנקה, שרץ כמות דומה עבור טוטנהאם, סבל לאחרונה מפציעה.
כמובן, פציעות אינן נגרמות רק בגלל עומס. למזל יש גם תפקיד. אך במקרה של האברץ, זה לא מפתיע שהוא נפגע. ארטטה תיאר אותו כ"פלא גנטי" בשבוע שעבר, אך לכל שחקן יש גבולות, ונראה שהאברץ הגיע לשלו במשחקים האחרונים של ארסנל. הוא הציג מאמץ הירואי, אפילו בסטנדרטים שלו, בניצחון 0:1 על וולבס, שבו ארסנל שיחקה כמעט שעה בעשרה שחקנים. לאחר מכן שיחק 89 דקות בניצחון 1:5 על מנצ'סטר סיטי והשלים 90 דקות נגד ניוקאסל, למרות שהמשחק היה גמור ברוב המחצית השנייה.
לארטטה לא היו ברירות רבות, אך עולה השאלה האם היה ניתן לעשות יותר כדי להגן על שחקן שכיסה יותר שטח מכל אחד אחר בארסנל העונה וגם מוביל את הקבוצה בלחץ התקפי. חופשת החורף שתוכננה למנוחה והתאוששות הגיעה עבורו מאוחר מדי.
ארטטה ציין את טרוסר, סטרלינג ו-וואנרי כאופציות ל"חלוץ מדומה". טרוסר נראה המועמד המוביל, לאחר ששיחק 723 דקות בפרמייר ליג בעמדה זו – כרבע מסך דקותיו בארסנל. אך השאלה היא האם הוא יכול לספק את האיום ההתקפי הנדרש. האברץ החמיץ לא מעט הזדמנויות, אך עדיין מוביל את ארסנל עם תשעה שערי ליגה ו-15 בכל המסגרות – קצב שהעמיד אותו בדרך לעונה הפורייה בקריירה שלו. לשם השוואה, לטרוסר יש רק חמישה שערים בכל המסגרות העונה, ורק אחד ב-18 המשחקים האחרונים שלו.
היכולת של סטרלינג אפילו פחות משכנעת. המושאל מצ'לסי שיפר מעט את משחק הלחץ שלו לאחרונה, אך הבקיע רק פעם אחת העונה – בגביע הליגה מול בולטון. חוסר הביטחון שלו מול השער התבטא בהחמצת פנדל בניצחון על ג'ירונה בליגת האלופות.
ואז יש את וואנרי. הצבתו בעמדה כה לא מוכרת תהיה הימור גדול, אך הוא ללא ספק האיום ההתקפי הגדול ביותר של ארסנל כרגע. עם שבעה שערים ב-700 דקות העונה, הממוצע שלו של 0.90 שערים ל-90 דקות הוא הגבוהה ביותר מבין שחקני הפרמייר-ליג בכל המסגרות. הוא גם מוביל את ארסנל בדיוק בבעיטות למסגרת ובשיעור ניצול מצבים. בהתחשב בכך שהוא מסוכן כשהוא חותך מצד ימין ומכוון בעיטות לפינה הרחוקה, כמו שעשה נגד ג'ירונה ומנצ'סטר סיטי, ייתכן שארטטה יעדיף להשאירו בתפקידו הטבעי.
לא משנה מה יבחר המאמן הספרדי לעשות בעמדת החלוץ, הוא ייאלץ להיות יצירתי גם בעמדות הכנפיים. טרוסר, סטרלינג ו-וואנרי לא יכולים לשחק בכל דקה. ייתכן ששחקנים כמו מיילס לואיס-סקלי או אפילו קירן טירני יצטרכו להיות משולבים יותר קדימה. ארטטה כבר נתן הזדמנויות לשחקני האקדמיה הבולטים כמו וואנרי ולואיס-סקלי, אך כעת ייתכן שהוא ייאלץ להשתמש גם בשחקנים נוספים כמו נתן באטלר-אוידג'י ואיסמעאל קביה.
מה שבטוח הוא שאין פתרון מושלם. ארסנל כבר נמצאת בפיגור של שבע נקודות אחרי המוליכה ליברפול, והמציאות היא שהשאיפות שלה כנראה צריכות להצטמצם. כל זה רק מגביר את הביקורת על ההחלטה שלה לא להתחזק בינואר, לאחר שנכשלה בניסיון לצרף את אוליי ווטקינס מאסטון וילה. הגישה של המועדון הייתה שעדיף להמתין לקיץ, כאשר יהיה יותר קל לצרף שחקנים בולטים. אבל זה היה הימור – גם לפני שהמשבר העמיק. וההימור הזה התברר ככישלון.
