בגיל 17, ובעידודה של סבתו המרוקאית מצד אביו – מוסלמית אדוקה – לאמין ימאל החליט לצום השנה ברמדאן בפעם הראשונה בחייו. אבל חודש החג, מ־1 עד 29 במארס, הוא גם חודש קריטי מאוד בעונה של ברצלונה. ילד הפלא צריך לעזור לה לשמור על המקום הראשון, לעבור הערב (19.45) את בנפיקה בשמינית גמר ליגת האלופות (בארסה מגיעה עם יתרון 0:1 מפורטוגל), וכבונוס עוד ללבוש את מדי נבחרת ספרד ולהתמודד עם צמד משחקים מול הולנד ברבע גמר ליגת האומות.
אז איך מתחזקים חודש בשיא האינטנסיביות בלי תזונה אידיאלית? ראשית, במועדון הכינו לו תוכנית מיוחדת שתעזור לגופו לעבור את התקופה בצורה הטובה ביותר, אחרי שבעבר חוותה מצב דומה עם עוסמאן דמבלה. ומעבר לכך, ימאל גם מצא עיקוף: על פי העיתון "אס", גורמי דת בכירים אישרו לימאל לוותר על הצום בימי משחק.
5 צפייה בגלריה
ימאל
ימאל
בברצלונה הכינו לו תוכנית מיוחדת שתעזור לגופו לעבור את התקופה בצורה הטובה ביותר. ימאל
( צילום: David Ramos/Getty Images)
5 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
ימאל, ואיתו המוני שחקנים מוסלמים ברחבי העולם, מנסים למצוא את האיזון. הרמדאן הוא תקופה לא פשוטה לצמים ובטח לספורטאים שצריכים להתאמן ולהתחרות בזמן הצום.
זו לא הפעם הראשונה, אבל נראה שבשנים האחרונות מספר השחקנים מהחברה הערבית בליגת העל גדל באופן ניכר. מעבר לבני־סכנין ובני ריינה, כמעט בכל קבוצות ליגת העל יש שחקנים מוסלמים וזרים שצמים ומתמודדים עם סיטואציה לא פשוטה. המצב עוד יותר מורכב בליגה הלאומית, שכן המשחקים מתקיימים לרוב בשעות הצהריים, לפני השקיעה וסיום הצום, ושחקנים רבים משחקים מבלי שאכלו או שתו דבר. רוב הקבוצות מציינות כי לצמים נוח יותר שמשחק מתקיים לפחות שעה לאחר צאת הצום, אז השחקנים מקבלים חטיפי בריאות, תמרים, אגוזים ושתייה, מה שנותן להם מרץ לקראת פתיחת משחקים.

הפחמימה או האמונה?

בבני ריינה סיפרו על הסיטואציה של משחק ביום של צום: "יש לנו עשרה שחקנים שצמים בחודש הרמדאן. עד עכשיו שיחקנו אחרי שבירת הצום, ובהזדמנות זו אנחנו רוצים להודות למינהלת הליגה על שיתוף הפעולה וקביעת מועדי המשחקים שלנו בשעות נוחות. אנחנו מגישים לשחקנים הצמים ארוחות שמורכבות ממנות בריאותיות, פירות ותוספי תזונה בתיאום עם מאמן הכושר ותזונאי הקבוצה"
מגן ריינה, עבדאללה ג'אבר: "הרמדאן זה משהו שצריך להתרגל אליו. מדובר בצום שהוא קבוע כל שנה ובתור שחקן שמשחק לא מעט שנים אני יכול להגיד שעם הזמן הגוף לומד להסתגל ויותר קל לנו להתאמן ולשחק בצום. שיהיה ברור, זה לא פשוט אבל מתרגלים וזה נהיה נורמלי. עדיף כמובן לשחק אחרי הצום, אתה אוכל משהו, שותה, ומרגיש טוב יותר. באיזה שלב, כשמסתכלים לטווח הארוך, זה משפיע על הקבוצה מבחינת תוצאות. יש שחקנים שיותר קשה להם וכקבוצה התוצאות בתקופה הזו פחות טובות ויש לצום משמעות. אין לך אנרגיות, אתה תשוש, עייף ולפעמים זה בלתי אפשרי".
5 צפייה בגלריה
"עם הזמן הגוף לומד להסתגל". ג'אבר
"עם הזמן הגוף לומד להסתגל". ג'אבר
"עם הזמן הגוף לומד להסתגל". ג'אבר
(חג'אג' רחאל)
שחקן בבני־סכנין סיפר: "אנחנו כקבוצה תמיד בתקופה פחות טובה במהלך הרמדאן, זה מקשה על השחקנים שצמים, אבל אנחנו משתדלים לא להתבכיין ולהתמודד עם המצב. טוב יעשו אם את המשחקים של קבוצות כמו סכנין וריינה יקיימו שעה אחרי הצום".
גורם במינהלת סיפר כי הם משתדלים להתחשב: "אנחנו מדי שנה נערכים לרמדאן בכמה רבדים. אנחנו מתאמים זמנים מול הקבוצות הערביות משתי הליגות הבכירות, מבררים אילו שעות נוחות להן, וזה מפתיע, אבל יש כאלה שמעדיפים לשחק תוך כדי הצום ולא בצאתו. לכל קבוצה יש את העדיפויות שלה. בגלל שכמעט בכל הקבוצות יש מוסלמים, יש הנחיות לכל המועדונים לאפשר הפסקות שתייה אם הצום מסתיים תוך כדי משחק. אנחנו עושים הכל כדי להתחשב בכלל הצמים".
טל ביטון, בוגר תואר ראשון במדעי התזונה שמלווה כדורגלנים באופן פרטי: "כששחקנים בצום רוב שעות היום, הם מגיעים לאימון או משחק מרוקנים מאנרגיה וזה משפיע על הביצועים. יש להם חלון הזדמנויות שהם יכולים לאכול בו, והם צריכים להשלים נוטריינטים ומספיק חלבון להתאוששות של השריר ולהכניס פחמימה חזרה לגוף.
"בתקופה הזאת הם סובלים יותר מהתייבשות, הביצועים לא תמיד הכי טובים והם נתקלים בתסכול. התסכול הוא דו־צדדי כי זה לא הביצועים שאנחנו רגילים מהשחקן, אבל יש את העניין של האמונה שלו וזה מעל הכל״.
יעל רותם, דיאטנית קלינית וספורט: "שחקן כדורגל צריך בממוצע לצרוך 3,500־3,000 קלוריות ביום, כך שגם אם הוא אוכל בערב וקם לתפילה ואוכל בבוקר, הוא לא יצליח להכניס את כל מה שהוא צריך. הם מעידים שהעניין של הנוזלים הוא הכי קשה: עם האוכל אפשר להסתדר, אבל לעשות אימון ביום יחסית חמים כשאי־אפשר לשתות במהלכו או אחרי – זה מה שהכי מעייף אותם. הכל תלוי באיך מתחילים את הצום זה מצריך הסתגלות גם מנטלית, יש כאלה שיותר קל להם בהתחלה ובהמשך זה נהיה קשה ויש כאלה שלהפך. יש שחקן שאני מלווה והוא אמר לי: 'אני מרגיש שאם אני צם ומקפיד אז אללה מברך אותי ואני יותר חזק באימונים'. יש פה עניין של אמונה גם, והם לאו דווקא ירגישו ירידה ביכולת. כשהאמונה חזקה לפעמים זה שווה הרבה יותר".
5 צפייה בגלריה
שובר את הצום.  המרוקאי של סוסיאדד,  נאיף אגר, מחזיר  לעצמו נוזלים במהלך  המשחק מול מנצ'סטר  יונייטד בליגה  האירופית
שובר את הצום.  המרוקאי של סוסיאדד,  נאיף אגר, מחזיר  לעצמו נוזלים במהלך  המשחק מול מנצ'סטר  יונייטד בליגה  האירופית
שובר את הצום. המרוקאי של סוסיאדד, נאיף אגר, מחזיר לעצמו נוזלים במהלך המשחק מול מנצ'סטר יונייטד בליגה האירופית
(צילום: ANDER GILLENEA/Getty Images)

רוצה נבחרת? אל תצום

כאמור, מדובר באתגר גלובלי. בוויאריאל הספרדית, למשל, ישנם שבעה שחקנים המקפידים על צום רמדאן, בליגה האנגלית – כמו גם במשחקי הגביע – ישנן עצירות מתואמות מראש המאפשרות לשחקנים לשבור את הצום לפני שיחזרו למגרש, ובבלגיה אימצו השנה את הנוהג.
הקהילה המוסלמית בהודו התמודדה השבוע עם שאלה קשה – איזו דת חשובה לה יותר, האיסלאם או הקריקט: בדרך לזכייה של הנבחרת ההודית בטורניר גביע האלופות היוקרתי, השחקן מוחמד שאמי צולם שותה מים, וקשה להאשים אותו לאור המאמץ הפיזי שלו בחום הכבד בדובאי (הטמפרטורות שם כבר קרובות ל־30 מעלות). מנהיג דתי בולט קרא לו "פושע", בעוד התסריטאי והפזמונאי האהוב ג'אבד אחטאר גונן על שאמי וקרא לו להתעלם מ"הקנאים האידיוטים".
זו דוגמה טובה למקום הבולט שתופס הדיון הזה בעולם המוסלמי, והדילמה של ספורטאים אדוקים שלא משחקים במדינה איסלמית שיוצרת לו"ז מותאם: הם נמצאים תחת זכוכית מגדלת וכל צעד שלהם נבחן מקרוב, רוצים לשמור על זהותם הדתית אבל לא לפגוע בעצמם ובקריירה.
וישנה צרפת, שבה מספר השחקנים המוסלמים גדול מאוד, אבל שומרת על העמדה הנוקשה של הפרדה בין הדת לספורט. ההתאחדות הורתה לשופטים לא לעצור משחקים לטובת שבירת צום, ולפני שנתיים, למשל, המגן האלג'יראי ג'אוון חאג'ם הוצא מסגל נאנט אחרי שסירב לאכול ולשתות לפני משחק הקבוצה.
5 צפייה בגלריה
הודעה על  הפסקה לשבירת הצום  במשחק בין ברנטפורד  לאסטון וילה
הודעה על  הפסקה לשבירת הצום  במשחק בין ברנטפורד  לאסטון וילה
הודעה על הפסקה לשבירת הצום במשחק בין ברנטפורד לאסטון וילה
(צילום: Alex Pantling/ Getty Images)
העניין עלה מחדש לכותרות השבוע במדינה שבה האיזון החברתי נפיץ מאוד, כאשר ההתאחדות הבהירה מחדש כי לשחקני סגל נבחרת צרפת שיזומנו למשחקי ליגת האומות בסוף החודש אסור יהיה לצום. נשיא ההתאחדות פיליפ דיאלו הסביר: "מי שנכלל בנבחרת חייב לכבד את המסגרת" – כלומר, שמירה על נייטרליות פוליטית והימנעות מהצגת או הבעת סממנים דתיים כלשהם.
הנחיה דומה גרמה לקשר מהמאדו דיאווארה לעזוב במחאה את סגל נבחרת הנוער של צרפת בשנה שעברה, בטענה שלא מכבדים אותו ואת דתו, ובפודקאסט פופולרי קראו לשחקנים המוסלמים להחרים את הנבחרת "שלא תוכל להסתדר בלעדיהם".
הסערה האחרונה יצאה מגבולות צרפת, כשהעיתונאית הקנדית המוסלמית שירין אחמד צייצה: "איסור על חיג'אב לנשים, ועכשיו איסור צום על שחקנים שרוצים לציין את רמדאן. צרפת ממשיכה להיות האלופה בהתנהגות אנטי־מוסלמית".
פורסם לראשונה: 01:30, 11.03.25