אינטר נגד ברצלונה, משחק הגומלין בחצי גמר ליגת האלופות, עמוק בתוספת הזמן. הקטאלנים כבר היו עם רגל וחצי בשלב הבא בזכות יתרון 2:3 (5:6 בסיכום שני המשחקים), אבל אז הגיע הרגע ששינה הכל עבור הקבוצה של סימונה אינזאגי, בניצוחו של פרנצ'סקו אצ'רבי.
זה קרה בדקה ה-93, כשהבלם בן ה-37 מצא את הרשת, השווה ל-3:3 ושלח את המשחק להארכה – שם אינטר הבטיחה את מקומה בגמר ליגת האלופות בזכות מהפך וניצחון 3:4. אצ'רבי השליך את עצמו על כדור רוחב מהאגף הימני ודחק פנימה. זה היה שערו הראשון אי פעם במסגרות אירופיות - אחרי 66 משחקים. "זו הייתה האינטואיציה שלו, לא אמרתי לו כלום", הודה אינזאגי לאחר המשחק. סטפן דה פריי, חברו לחוליית ההגנה, הוסיף כי "הוא בלם, אבל הוא הבקיע כמו חלוץ אמיתי. יש משהו קסום ואגדי במה שהוא עשה".
הלילה (22:00) במינכן יפגשו אינטר ואצ'רבי את פ.ס.ז' בקרב על הגביע עם האוזניים הגדולות. עבור הקבוצה מדובר בהזדמנות להמתיק את הגלולה של אובדן האליפות לנאפולי, אבל מאחורי הגול הדרמטי ההוא מסתתר גם אחד מהסיפורים האישיים והמרגשים ביותר שידע הכדורגל האירופי בשנים האחרונות, שחורג הרבה מעבר לכר הדשא.
"הייתי חולה ושתיתי כל דבר"
לפני קצת יותר מעשור, חווה אצ'רבי פרק מאוד כואב בחייו. הבלם, שהחל את דרכו בעיר פאביה, ויצא למסע בין קבוצות קטנות דוגמת רנאטה, ספציה, רג'ינה, גנואה וקייבו – הגיע ב-2012 למילאן, אז נפטר אביו לאחר מאבק במחלה ממושכת. הכאב הוביל את אצ'רבי לדיכאון עמוק ולשימוש באלכוהול. "הייתי מגיע לאימונים שיכור, לפעמים לא לגמרי התאוששתי מהלילה שלפני", הוא מספר. "הייתי חזק פיזית, וזה הספיק לי. אחרי שאבא שלי מת, הגעתי לתחתית. לא הייתה לי יותר שום מוטיבציה ולא הצלחתי לשחק. הייתי חולה ושתיתי כל דבר".
ביולי 2013, זמן קצר לאחר שהצטרף לססואולו, אובחן אצ'רבי כחולה בסרטן האשכים. לאחר ניתוח מוצלח שב לשחק, אך בדיקת דם בדצמבר חשפה שהמחלה חזרה. אבל הוא לא ויתר. אחרי סבבים של כימותרפיה – שאותם תיאר כ"עולם של כאב ואומץ" – הוא גבר על הסרטן והחל תהליך של צמיחה פנימית.
בעזרת האנשים הקרובים לו ביותר, אצ'רבי חזר למגרש בעונה שלאחר מכן ומצא יציבות. אחרי חמש עונות מוצלחות בססואולו, עבר ב-2018 ללאציו. שם פגש את אינזאגי, שתמך בו מאוד ורצה שיבוא אחריו למילאנו בקיץ 2022 בזכות אישיותו ומנהיגותו. "אינטר הקשיבה לי לגבי אצ'רבי. ידעתי שהוא יעזור לנו כי יש לו ריכוז ונחישות שאין לאחרים", סיפר המאמן. אינטר החתימה אותו בהשאלה ביום האחרון של חלון ההעברות, תמורת מיליון אירו – למרות ספקות במועדון והתנגדות מצד האוהדים, בגלל עברו במילאן. השאר, כפי שנהוג להגיד, היסטוריה.
אצ'רבי מעולם לא קיבל תבוסה כגזירה משמיים – הוא מרד בגורל ששלח אליו את הסרטן. הוא אפילו מרד בהחלטת מאמן נבחרת איטליה, לוצ'אנו ספאלטי, שלא זימן אותו במשך כמעט שנתיים. במרץ האחרון, כשנשאל על כך, ספאלטי ענה: "אצ'רבי? אבל אתה יודע בן כמה הוא?" מאז הוא זומן מחדש לסגל, למשחקים מול נורבגיה ומולדובה במסגרת הבית הישראלי במוקדמות המונדיאל. עם הנבחרת זכה אצ'רבי ביורו 2020 (ששוחק ב-2021), לאחר שרשם שלוש הופעות במסע שהסתיים בזכייה בניצחון בפנדלים בגמר מול אנגליה.
היום, אחרי יותר מ-500 משחקים בכל המסגרות, 26 שערים, אליפויות, גביעים ומסע אישי מרשים, אצ'רבי הוא לא רק בלם – הוא גם השראה, הלב של אינטר. "בדיעבד, הסרטן הציל אותי", הוא מסכם. "הוא נתן לי משהו להילחם עליו". האם הלילה הוא ירשום ניצחון גדול נוסף, שישלים את המסע המרגש לתואר הכי גדול ביבשת?
