צבעי התכלת, האזורו, מקועקעים עמוק על העור של ג'נארו גאטוזו, יחד עם צבעי האדום-שחור של מילאן - קבוצת חייו. כדי להבין עד כמה מדי הנבחרת הלאומית הם כמו העור השני של "רינו" גאטוזו, מספיק לחזור אחורה לציטוט אלמותי שלו לפני משחק חצי הגמר במונדיאל בגרמניה 2006, נגד הנבחרת המארחת: "הייתי שם חתימה בגודל של בית בשביל לראות את איטליה בגמר, גם בלעדיי. אני ממש לא חושב על לקבל כרטיס. אם אחשוב על זה, לא אשחק כמו שאני יודע. את הכרטיס אני אוכל מבחינתי". השאר היסטוריה. גאטוזו נתן בחצי הגמר את אחד ממשחקי חייו (אחד מיני רבים, יש לציין), כיכב גם בגמר במשחק הקרבה עצום ולבסוף הניף את גביע העולם הרביעי בהיסטוריה של נבחרת איטליה.
עכשיו, כמעט 20 שנה לאחר מכן, הגלדיאטור האגדי של הנבחרת האיטלקית נקרא שוב לדגל, עם משימה קשה, משימת חייו - הכמעט גורלית. תחת עיניהם המאוד פקוחות, חוששות ובעיקר ספקניות של מיליוני איטלקים, ותחת ספק רב מצד רבים מפרשני הכדורגל האיטלקי הכל כך ידועים בלשונם העוקצנית.
איטליה נמצאת בנקודת שבר גדולה. הסקוודרה אזורה הנפלאה, המגובשת והמלהיבה, שזכתה רק לפני ארבע שנים ביורו 2020, נראית כמו הצל של עצמה. היא לא עלתה לשני המונדיאלים האחרונים, וביורו האחרון נראתה רע ועפה כבר בשמינית הגמר אחרי שורת תצוגות נפל.
משבר דורי ענק
המאמן הלאומי, לוצ'אנו ספאלטי, שזכה עם נאפולי באליפות מדהימה, לא הצליח לתרגם את ההתלהבות והרצונות שלו לנבחרת, ושחקניו הציגו שורה של עליות ובעיקר מורדות מביכות, עם שורה ארוכה של משחקים ותצוגות נרפות שלא הותירו צל של ספק: איטליה חווה משבר דורי ענק ממדים וכל הפרויקט הלאומי הזה בסכנה גדולה. כעת, אחרי שני המשחקים הראשונים במוקדמות מונדיאל 2026, הסכנה שהאיטלקים ייראו את המונדיאל השלישי מהטלוויזיה נראית מוחשית לגמרי. השפלה מול נורבגיה וניצחון בקושי על מולדובה הותירו את איטליה מוכה וחבולה, כשכמעט ברור שגם הפעם היא תצטרך להתמודד בפלייאוף למונדיאל. סיוט גדול עבור אומה שלמה.
ספאלטי פוטר. מי שהיה המועמד הרצוי והכמעט טבעי להחליפו, קלאודיו ראניירי הוותיק והכל כך מכובד ומנוסה, סירב. התאחדות הכדורגל האיטלקית היא סיר לחץ אדיר, שנוי במחלוקת ושנוא על ידי רבים, וראניירי ויתר על התענוג. גם הבא אחריו בתור, סטפנו פיולי, ויתר. רוברטו מנצ'יני, שזכה עם הנבחרת ביורו אבל עזב אותה באופן שהכה בתדהמה את איטליה כולה אחרי שקיבל הצעת מיליונים מסעודיה, רצה לחזור. מה זה רצה, הוא ממש התחנן, אמר כי הוא מתחרט על הדרך בה פרש, הודה כי טעה ואמר כי יעשה הכל כדי לשוב ולאמן את האזורי. שמות אחרים נזרקו לאוויר, גאטוזו היה אחד מהם, אבל רבים העריכו שאין סיכוי שייבחרו בו. הרי הוא חסר ניסיון בסופו של דבר ברמות האלה.
אלא שבשבוע האחרון משהו בשיח באיטליה השתנה. המניות של גאטוזו החלו לעלות יותר ויותר בכל יום. בהתאחדות הבינו דבר אחד: כדי לזעזע את הספינה, כדי שיהיה סיכוי לחזור למקום הטבעי, צריך קודם כל מישהו איטלקי אמיתי, לוחם בלתי נלאה, שהצבעים ירוק-לבן-אדום חרוטים לו על העור. מישהו שיחזיר את השאגה לחדר ההלבשה האיטלקי, שיכניס את התשוקה, הלחימה והרצון לשחקני הדור הזה של איטליה, שחסרים את המנהיגים שהיו פעם.
נשיא ההתאחדות, גבריאלה גרבינה, הסביר אתמול מדוע בחר בסופו של דבר בגאטוזו: "הוא סמל של הכדורגל באיטליה. האזורו עבורו היא עור נוסף. המוטיבציה שלו, המקצוענות שלו והניסיון שלו יהיו חיוניות כדי להתמודד עם האתגרים הבאים של הנבחרת. אנחנו מודעים לחשיבות של המטרה שאנחנו צריכים ורוצים להשיג. אני מודה לו על המוכנות והדרך בה קיבל על עצמו את האתגר הזה".
כדי לסייע לרינו להחזיר עכשיו את איטליה למקומה הראוי על במת הכדורגל העולמית, בהתאחדות, ביחד איתו ובתכנון שונה מבעבר, החליטו ללכת על צוות שלם למעשה שיסייע לגאטוזו בבנייה מחדש של הנבחרת, עם סמכויות רחבות יותר מאשר בעבר. גאטוזו יעטוף את עצמו למעשה בגיבורי מונדיאל 2006, ובראשם הספונסור העיקרי שלו, האיש שרצה אותו ודחף הכי חזק כדי שימונה, הלא הוא ג'יג'י בופון הגדול. יחד איתו ילוו את גאטוזו גם לאונרדו בונוצ'י, בלם העבר המנוסה של הנבחרת. יחד איתם, ככל הנראה, יצוותו גם ג'אנלוקה זמברוטה, אנדראה ברזאלי, וסימונה פרוטה. כולם אריות וגיבורי מונדיאל 2006.
4 צפייה בגלריה
יכול ללמד את שחקני הדור הנוכחי על לחימה והקרבה. גאטוזו במדי הנבחרת
(AP Photo/Alberto Ramella)
המטרה: להחזיר לשחקני הדור החדש את הרוח המנצחת, והלחימה עבור הדגל והמדים. מי שיחבר את כל זה מאחורי הקלעים, בין הנבחרת הבוגרת לכל הנבחרות הצעירות הוא המאמן הלאומי לשעבר, צ'זארה פרנדלי, האיש שהוביל את איטליה במונדיאל האחרון בו השתתפה, אי שם ב-2014 הרחוקה, שימונה לתפקיד ניהול מרכזי.
קפיצה משמעותית
השאלה הגדולה היא האם קריירת האימון של גאטוזו בן ה-47, וחוסר ההצלחות שלו עד כה, מצדיקה קפיצה כל כך משמעותית. כשחקן, רשם גאטוזו 73 הופעות במדי נבחרת איטליה והיה חלק בזכייה במונדיאל 2006. את קריירת האימון שלו החל ב-2013 כשחקן-מאמן בסיון השווייצרית, שם גם סיים את קריירת המשחק לאחר 13 עונות במילאן, קבוצת חייו כאמור, שאיתה הוא זכה פעמיים בצ'מפיונס והיה לאחד השחקנים הגדולים והאהובים בתולדותיה. ב-2017 הוא קיבל את ההזדמנות כמאמן במילאן, ופוטר לאחר שניצח רק שניים מתוך עשרה משחקים בליגה. משרת האימון האחרונה שלו הייתה בהיידוק ספליט הקרואטית, שאותה הוא עזב בהסכמה הדדית, אחרי שסיים איתה במקום השלישי בליגה.
התואר היחיד שגאטוזו זכה בו כמאמן היה עם נאפולי, כאשר הניף את הגביע האיטלקי ב-2020. לאורך קריירת אימון שנמשכת כבר 12 שנה, הוא עמד על הקווים בתשע קבוצות שונות, כולל מילאן, ולנסיה וחמישה חודשים במארסיי. האם זה יספיק בשביל הנבחרת? ימים יגידו, אבל בכל הקשור לרוח לחימה ותשוקה - אין מורה טוב יותר מרינו.
