ליגת האלופות חוזרת הערב, לעוד סיבוב עמוס וכיפי. למרות שקשה לפעמים להסביר את השיטה, קשה גם שלא להודות שהיא הפכה את התחרות למהנה יותר, עם משחקים גדולים בכל מחזור וחשיבות גדולה לכל משחק. יוצאים לדרך עם מחזור פתיחה חגיגי שיתפרש על פני שלושה ערבים רצופים, וכדי לעשות לכם סדר, קבלו את התשובות לשאלות הכי חשובות.
מי קיבלה את ההגרלה הכי קלה בשלב הליגה?
אברהמי: אני אלך פה עם התוצאות של "אופטה ספורט", חברה בריטית לניתוח נתוני וסטטיסטיקות ספורט שגורסת כי ליברפול קיבלה את ההגרלה הנוחה ביותר. לפי אופטה, אתלטיקו מדריד ואינטר היו שתי הקבוצות החלשות ביותר מהדרג הראשון שקבוצה מהפרמייר־ליג הייתה יכולה לקבל, וליברפול קיבלה את שתיהן. ניתן להשוות את ההגרלה של ליברפול לזו של אלופת אנגליה ארסנל. התותחנים, כמובן, יעלו לשלב הבא, אבל הקבוצות שהיא קיבלה מהדרג הראשון את באיירן מינכן וריאל מדריד, שתי מועמדות רציניות לזכות בגביע השנה, את דורטמונד, הקבוצה שמדורגת הכי גבוה בדרג השני, ולקינוח גם את נאפולי.

קטן: דרך אחת לנתח את ההגרלה היא להביט על שתי היריבות מהדרג הראשון, אבל ניהול העומסים בעונת צ'מפיונס ארוכה מבעבר – בשנה השלישית לשינוי הפורמט – חשוב לא פחות מ"המשחקים הגדולים". בשילוב בין אירופה לזירה המקומית, הפייבוריטיות חייבות למצוא את הכיסים שבהם אפשר יהיה לעלות עם ההרכב השני ולתת לרוטציה להמשיך במומנטום. כשמסתכלים על זה כך, באיירן וארסנל במצב טוב. הן ייפגשו ביניהן, אבל הענקית הנוספת שמחכה לבאיירן היא אתלטיקו, מפגש סביר, והקטנות נוחות, יריבות כמו ויקינג וסלביה פראג, ואפילו ליל ומנצ'סטר יונייטד. נאפולי, ליל, פראג וסבאח יקלו על הדרך של ארסנל.
ומי אכלה אותה בהגרלה?
קטן: פתיחת העונה בליגה הצרפתית מפתיעה במיוחד, ואחרי שלושה מחזורים לפ.ס.ז' אין ניצחון והיא עומדת על שתי נקודות בלבד. קשה להאמין שלא תזכה באליפות, אבל האתגר של לואיס אנריקה ברור לגמרי: שתי זכיות רצופות בליגת האלופות פלוס עונה שאחרי מונדיאל יוצרות שובע שאי־אפשר לחמוק ממנו. חלק גדול מההצלחה של הקבוצה נבע מהיכולת לשמור על הרכב יציב שממשיך גם השנה, אין ספק בכך, אבל האם שחקני המפתח עדיין מגיעים באותה מוטיבציה והתלהבות, ושחקני רכש כמו מאגנס אקליוש ופראן טורס יכולים להיות אפקטיביים כמו בראדלי ברקולה שעזב? שמיניית יריבות קשוחה בדמות ברצלונה, מנצ'סטר סיטי, אסטון וילה, רומא, קומו, גלאטסראיי, ויאריאל וסלובן ברטיסלבה.
אברהמי: ההגרלה הקשה ביותר הולכת במשותף לעיר מנצ'סטר. סיטי תיכנס למפעל בלי פפ גווארדיולה ובלי המנהיגות באמצע של רודרי, ותיאלץ להיאבק עם ברצלונה ומחזיקת גביע האלופות פ.ס.ז' ונציגות הדרג הראשון. פורטו ונאפולי מהדרגים היותר נמוכים, הם לא בדיוק המועדונים שאתה מעוניין לפגוש בהם תוך כדי זמן ההתאקלמות המחודש שלך במפעל. יונייטד מנסה בכלל לחזור לרלוונטיות, גם באנגליה וגם באירופה. הטיול האחרון בצ'מפיונס, ב־2023/24, היה חוויה קשה לצפייה עם ארבעה הפסדים בשישה משחקים. משחקים נגד באיירן ואתלטיקו יציבו מראה ליונייטד לגבי הגודל הנוכחי האמיתי שלה, והיא תנסה להוכיח שהיה יכולה לתת פייט ליריבות האחרות: קומו, הקבוצה החזקה ביותר מדרג 4, ספורטינג ליסבון, רומא, ויאריאל ולייפציג.
מי תהיה המאכזבת של העונה?
אברהמי: מבחינה לוגית אין לי ספק שזו תהיה סיטי, אבל גם בגלל שכבר נתנו לה דירוג אחר וגם בגלל שכדורגל הוא ספורט וספורט זה דבר שעושים מהלב, אני אבחר פה בפ.ס.ז'.
כל הרעיון של המועדון מופרך בעיניי. זו בועה שברגע שלאיל נפט מהמפרץ יימאס ממנה, היא תיעלם כמו בועה. אפשר להתענג על הכדורגל שלה, על הכישרון העצום שיש לה בהרכב, על האומץ שהיה לה לתת לכמה מהכוכבים הגדולים שלה ללכת, ולהיזכר שהיא הייתה שותפה לחצי גמר אפי מול באיירן, אבל שלוש זכיות רצופות בגביע היוקרתי, זה קצת יותר ממה שהיא שווה. יש שלושה מועדונים שזכו שלוש פעמיים ברציפות בגביע האלופות: באיירן, איאקס וריאל (פעמיים). פ.ס.ז' הלא בליגה הזו.
קטן: אכזבה היא עניין יחסי, אז בעיניי אלו שתיים שלא יגיעו למה שמצפים מהן. ליברפול גוררת תקוות אוטומטיות מהקהל, אבל לא מסתירה שהיא בעונה של בנייה מחדש שבה תנסה להגיע רחוק ככל האפשר בזמן שהיא מייצבת את הסגל. זו לא קבוצה טובה מספיק כדי לרוץ לאליפות ולשלבים המתקדמים של ליגת האלופות. דייגו סימאונה תמיד מצליח להימנע ממיצוי, ואיכשהו אתלטיקו נשארת במרוץ האירופי עד הסוף – בחמש העונות האחרונות היא הגיעה פעמיים לרבע הגמר ופעם אחת לחצי, רק שהעננה של הסכסוך עם חוליאן אלבארס וההתפרקות בבילבאו במחזור האחרון בספרד מסמלות חולשה במערכת. הגמר ייערך באצטדיון של אתלטיקו – היא תודח הרבה לפני כן.
ומי תהיה ההפתעה לטובה?
קטן: בשנה שעברה זו הייתה בודה/גלימט, ואני אשאר באותו אזור חיוג: ויקינג. אלופת נורווגיה המכהנת שעלתה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות אחרי שעברה את דינמו זאגרב. גם בסטאבנגר מאוד קשה לשחק, ממש כמו בבודה, וישנם מקומות בהם הסגל של ויקינג עדיף על היריבה שנלחמת איתה גם השנה על התואר בנורווגיה. שימו לב אליהם.
אברהמי: כמובן שאסטון וילה. רק שאסטון וילה, מאז ההגעה של אונאי אמרי, לכס האימון היא כבר לא הפתעה של כלום. ולכן: גלאטסראיי. הקיץ האחרון הכריז על עצמו רשמית כרנסנס הרשמי של הליגה הטורקית. הבעלים (כנראה בעזרת המדינה) השקיעו מאות מיליונים כדי לחזק את הליגה ולתת פייט לגלא, שזכתה באליפות בארבע השנים האחרונות. היא הדיחה את יובנטוס בשנה שעברה ונכנעה לליברפול לאחר מאבק ענק. עם אילקאי גונדואן, ויקטור אוסימן ולירוי סאנה והרכב, הטורקים מאיימים לכבוש את הגביע, אחרי 23 שנה שהלך לנציגה של אחת מחמש הליגות הגדולות.
מי הכי לחוצה לזכות השנה בגביע?
אברהמי: גם פה שתי קבוצות מתחלקות בתואר, כל אחת מהן מגיעה מכיוון אחר. ריאל מדריד היא קבוצת הספורט הכי לחוצה על הפלנטה. זה הדנ"א שלה. זה, והעובדה שהיא חושבת שיש לה בעלות על כל התארים, כולל גביע האלופות. תוסיפו למנה הזו את ז'וזה מוריניו שלא זכה בגביע מאז 2010, וקיבלתם סיר לחץ שיבעבע בכל הכוח בערך באפריל, כשבריאל יבינו שזה התואר היחיד שהם נלחמים עליו.
הקבוצה השניה היא באיירן. היא תשלים את הזכיות המקומיות שלה בדצמבר ותתפנה שוב לזכות בגביע הנכסף. עם חוליה קדמית שכוללת את הארי קיין, מייקל אוליסה ולואיס דיאס, כל תוצאה חוץ מזכייה תיחשב לאכזבה.
קטן: אין בכלל תחרות. ברצלונה הפכה לבאיירן – הליגה חשובה, אבל במועדון ישרדו את האכזבה אם ריאל תיקח אליפות. כבר זמן רב מבעבעת שם הרגשה של תסכול והשפלה מכך שהקבוצה לא מצליחה לשבור את בצורת הצ'מפיונס – הזכייה האחרונה הייתה ב־2015, והמשאבים הכלכליים והנפשיים מוקדשים למפעל הזה. פתיחת העונה פנומנלית, וניכר שרודרי שידרג את הקבוצה בכמה רמות. אמנם בעיית החלוץ המרכזי לא נפתרה, אבל זו ברצלונה, ושימוש בחלוצים מזויפים לא מפחיד אף ספרדי. בכל פעם קורה לה משהו אחר, בדרך כלל קריסה בגלל הרחקה של בלם בנוקאאוט. בקאמפ נואו לא יקבלו את זה יותר.
ומי תהיה אלופת אירופה?
קטן: קשה להמר נגד פ.ס.ז' למרות ההגרלה הקשה והשובע שכתבתי עליהם, כי אין על השחקנים לחץ והם יודעים את המלאכה, אבל פעם שלישית זה טו מאץ'. ברצלונה, בהתאם לשאלה הקודמת, לחוצה מדי על התואר. אבל ארסנל? יש יפות ממנה, אבל בכל זאת יש בה משהו, והמשהו הזה הוא שאי־אפשר לשחק נגדה. הכל כל כך מאורגן וזורם טקטית, יש עומק בסגל, והיא הייתה אלופת אירופה המכהנת אלמלא הפנדלים בגמר האחרון (כולל במהלך המשחק). הזכייה באליפות אנגליה טענה את המועדון בביטחון, וסגנון המשחק מותאם לשלבי הנוקאאוט ולהכרעה לטובתה. היא תזכה בצורה קצת מכוערת, אבל תזכה.
אברהמי: הדבר הכי מפחיד בזכייה הספרדית באליפות העולם הוא מבט לגבי מי שלא שיחק בנבחרת, או שותף חלקית בגלל פציעה או עודף סופרסטארים בעמדה. גאבי נגיד, מיקל מרינו. בכדורגל, ספרד היא מודל של שפע. פרמין לופס בכלל לא היה בסגל בגלל פציעה. כבר בשנה שעברה הוא בלט כשחקן כלבו בחלק הקדמי המשופע של ברצלונה. ההגעה של רודרי שיחררה את לופס להפגין את היכולות שלו קרוב לרחבת היריב, ובארבעת המשחקים הראשונים בליגה, השילוב שלו עם לאמין ימאל וראפיניה הוא מעשה של קסמים. לופס יהיה הג'וקר של ברצלונה בדרך לזכייה מחודשת שלה בגביע האלופות.
פורסם לראשונה: 01:30, 08.09.26












