אחרי שמרוקו עשתה זאת בשבוע שעבר, טוניסיה הפכה לעולה השנייה מהיבשת לגביע העולם עם 0:1 בגינאה המשוונית. 18 נבחרות כבר בטוחות בארה"ב, קנדה ומקסיקו – כולל ארה"ב, קנדה ומקסיקו, מן הסתם – אבל כנראה שאברם גרנט לא יצטרף לרשימה.
אותה מרוקו גמרה ב־99.9 אחוז את סיפור העלייה של זמביה, אותה מאמן גרנט, כשניצחה אותה אתמול בחוץ 0:2. השיטה באפריקה: המנצחות בתשעת הבתים בני שש הנבחרות עולות למונדיאל, ארבע הסגניות ישחקו בפיינל־פור שבו המנצחת תעלה לפלייאוף הביניבשתי. הגדלת הטורניר הובילה להגדלת מספר הנציגות מאפריקה, הזדמנות מצוינת עבור הזמבים להגיע לראשונה בתולדותיהם למעמד – אבל שילוב של הגרלה קשה במיוחד ויכולת מאכזבת השאיר את הצ'יפולופולו, שני מחזורים לסיום, עם תקווה אפסית.
יותר מדי הפסדים
הבעיה המשולשת של גרנט הייתה מרוקו, מרוקו ומרוקו – הסבר יבוא מיד. המרוקאים התבססו בטופ של אפריקה אחרי שהפכו לראשונים מהיבשת שמגיעים לחצי גמר המונדיאל ב־2022. למוקדמות 2026 הם באו עם תיאבון עצום, ועלו בקלות עם 7 מ־7 בהפרש שערים של 2:21 עד כה. זו נבחרת שלא הותירה ליריבות אפשרות לסיים במקום הראשון ולקחת את הכרטיס האוטומטי, כך שמשלב מוקדם מאוד המאבק של גרנט הפך להיות על המקום השני.
כאן שוב מגיע מרוקו. זו לא טעות, לא "מגיעה", אלא מגיע. חמד מרוקו, מאמן נבחרת טנזניה, מוביל אותה לקמפיין מרשים. כמעט כל שחקניה מופיעים בליגה המקומית הזניחה, ובין קומץ הלגיונרים מופיע נובאטוס מירושי, שמכבי ת"א ויתרה עליו אחרי השאלה לבית"ר ת"א והתגלגל מאז לגזטפה הטורקית. זו לא יריבה שהייתה אמורה להפריע לזמביה המוכשרת והעמוקה יותר, אבל גרנט ספג הפסד ביתי לטנזנים ביוני 2024, 1:0, ומאוחר יותר גם 2:1 מביך מול ניז'ר במשחק שהתקיים ב...מרוקו. שני הניצחונות הבודדים של זמביה היו על קונגו המפורקת (אחד מהם בכלל היה טכני בגלל התערבות ממשלתית בהתאחדות הקונגולזית), בעוד היריבה הנוספת, אריתראה, פרשה ברגע האחרון מהמוקדמות מחשש שהשחקנים שלה יערקו במשחקי החוץ.
זה מותיר את גרנט עם ביקור בטנזניה ואירוח של ניז'ר באוקטובר. הוא במרחק ארבע נקודות מטנזניה שבמקום השני בבית 5, אבל כנראה שגם שש נקודות לא יכניסו אותו כבר לדירוג הסגניות הטובות ביותר, במקרה שיעקוף את טנזניה. וזה מותיר את האוהדים הזמבים לצייץ משפטים כמו: "האם אי פעם נעלה למונדיאל?"
לזמביה יש פוטנציאל שאפילו לא היה קרוב להתממש בקמפיין הזה – וזה עניין כמעט תמידי אצלם. בואו נניח רגע בצד את ה"ישראלים" – קינגס קאנגווה וג'וזף סאבובו מהפועל באר־שבע, עמנואל בנדה מבני ריינה וחלוץ הפועל ר"ג קנדי מוסונדה (כולם שיחקו אתמול): יש לנבחרת הזו שמות מנוסים באירופה, כמו חלוץ לסטר פטסון דאקה ואקס מכבי נתניה ומכבי פ"ת לאמק בנדה, היום בלצ'ה האיטלקית. כאמור, עוד לפני גרנט, היא עברה שנים של כדורגל גרוע. הוא החזיר אותה לאליפות אפריקה ב־2023, אבל לא עברה שם את שלב הבתים. לא תופתעו לשמוע שהפסידה שם למרוקו וסיימה בתיקו עם טנזניה. נאחסיות.
בזמביה השלימו עם המצב – ויו"ר ההתאחדות אמר שהגיע הזמן להתחיל להתכונן למונדיאל 2030. גרנט ינסה לתקן עוד שלושה חודשים באליפות אפריקה. מה הבעיה? שוב מרוקו, והפעם לא רק כיריבה, אלא גם כמארחת.
