תוצאות כאלו בכל קמפיין מוקדמות מונדיאל קודם היו מעלות חשש אמיתי שברזיל לא תצליח להעפיל, אך לא כך הפעם. בגלל ההרחבה של גביע העולם מ-32 נבחרות ל-48, שש מתוך 10 הנבחרות של דרום אמריקה עולות אוטומטית, וזו שמסיימת במקום השביעי נשלחת לפלייאוף הבין יבשתי. כשנותרו ארבעה מחזורים לסיום, לברזיל יש יתרון של שש נקודות על פני ונצואלה, שמדורגת שביעית אחרי שקטעה הלילה (בין שלישי לרביעי) רצף של תשעה משחקים ללא ניצחון, כך לא ניתן לראות תרחיש שבו היא לא מעפילה. אבל זה לא העניין.
עבור ברזיל, למוקדמות המונדיאל היו מטרה אחת - להשתמש ברצף המשחקים התחרותיים כדי לבנות נבחרת שתוכל לזכות בגביע בארה"ב, מקסיקו וקנדה. וכשנותרה קצת יותר משנה עד קיץ 2026, זה נראה רחוק מאוד מהמציאות, כשהיא במקום החמישי בלבד עם 21 נקודות מתוך 42 אפשריות, ורחוקה 10 נקודות מארגנטינה, ממנה חטפה הלילה 4:1 בחוץ. אלופת העולם, אגב, הבטיחה את העלייה למונדיאל עוד לפני שריקת הפתיחה, מאחר שבוליביה לא ניצחה את אורוגוואי.
קל לשכוח עד כמה ברזיל הייתה טובה במונדיאל האחרון, שבו הודחה ברבע הגמר בפנדלים על ידי קרואטיה – שבעטה למסגרת רק פעם אחת במשחק. ברזיל של קטאר 2022 הייתה יציבה – השוער אליסון כמעט שלא נזקק להתאמץ ברוב המשחקים – והבריקה לא פעם, כולל 1:4 מרשים למדי על דרום קוריאה בשמינית הגמר. אז מדוע הסלסאו הידרדרו כל כך? איך קבוצה שמלאה בשחקני-על מעולים כמו ויניסיוס, ראפיניה ורודריגו יכולה להפוך ליחידה כל כך חלשה?
ההשפלה הלילה ממש לא הגיעה משום מקום. במשחק אחר משחק, הנבחרת נראית לא מתואמת, ללא אסטרטגיות ברורות, ומפסידה ברוב הקרבות במרכז המגרש. הכישרון האישי לפעמים טשטש את הבעיות – כמו בלילה בין חמישי לשישי, כאשר רגע של קסם של ויניסיוס בתוספת הזמן העניק לה ניצחון על קולומביה. ניצחון שהתצוגה שלהם לא באמת הצדיקה. אבל זה לא יכול לקרות כל הזמן.
אם הסרט גרוע, במיוחד אם השחקנים בו מרשימים – כנראה שהבמאי הוא האשם. יש משבר באימון הברזילאי, וכמעט כל המאמנים המצליחים במדינה כיום הם זרים – בעיקר ארגנטינאים או פורטוגלים. מאמן הנבחרת – לפחות בינתיים – דוריבאל ג'וניור, מונה לאחר ההברזה של קרלו אנצ'לוטי, והוא תוצר של המשחק המקומי, עם למעלה מארבעה עשורים של ניסיון כשחקן וכמאמן. אבל בזירה הבינלאומית, הוא נראה כמי שאינו ברמה הנדרשת.
בשלוש המשימות של מאמן לאומי – בחירת הסגל, קביעת האסטרטגיה ויצירת האווירה – דוריבאל נכשל בצורה מחפירה, וקשה מאוד לראות כיצד הוא יכול להישאר בתפקיד. אם יוחלט להחליף אותו, יש שתי אפשרויות עיקריות: האחת היא ללכת על מאמן זר, כשהפורטוגלי ז'ורז'ה ז'סוס - שעומד כיום על הקווים של אל-הילאל הסעודית - יהיה מועמד חזק. השנייה היא לקדם במהירות את פליפה לואיז, שחקן העבר בן ה-39 שהחל בקריירת אימון מבטיחה עם פלמנגו.
מי שלא יהיה המאמן הבא – או דוריבאל, אם ישרוד – יצטרך להתמודד עם בעיה רצינית במרכז הקישור, שם לברזיל אין מספיק עומק וכישרון. בהקשר הזה, הבעיות של לוקאס פאקטה משמעותיות במיוחד. קשר ווסטהאם היה על סף מעבר בסכום עתק למנצ'סטר סיטי כשהתפוצצה פרשת הימורים שעלולה לאיים על הקריירה שלו, והוא עדיין לא התאושש מאז.
מהמשחקים הראשונים של דוריבאל בתפקיד – לפני שנה מול אנגליה וספרד – היה ברור שפאקטה הפך לשחקן החשוב ביותר בנבחרת, זה שמסוגל להחזיק את מרכז השדה, לשלוט בקצב המשחק ולנצל את המהירות של שחקנים כמו ויניסיוס. היעדרותו של פאקטה כמעט בוודאות הובילה את דוריבאל לבנות את תקוותיו לקראת משחקי הנבחרת סביב חזרתו של ניימאר – מה שהתברר, כצפוי, כהימור כושל, מאחר שמלך שערי הנבחרת בכל הזמנים נגרע מהסגל בגלל פציעה נוספת. אחרי תקופה ארוכה כל כך מחוץ למגרשים, היה ברור שניימאר יזדקק להרבה יותר זמן משחק כדי לחזור לרמה שבה הוא יכול להטות את הכף. בגיל 33 וכשהופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה באוקטובר 2023, הוא עדיין בגדר חידה. אבל בנבחרת יש חור עצום בעמדה של הפליימייקר – תפקיד שהוא יכול למלא.
הרומנטיקנים אולי ייזכרו בשנת 2002, אז רונאלדו נראה גמור לחלוטין, רק כדי לחזור מפציעה באופן מזהיר ולהוביל את ברזיל, שכמעט לא העפילה, כל הדרך לזכייה בגביע העולם החמישי שלה. הם עדיין מחכים לשישי. אם ברזיל תצליח לעשות זאת בשנה הבאה, זה יהיה אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הכדורגל.
