תגיות

טור אישי

ליאת בר און
הילדים שלי עדיין צריכים אותי, אבל על חיבוקים אין מה לדבר
חופש גדול יותר קשה עם ילדים גדולים. למה? בגלל הצפיות. את חושבת שאת איכשהו עדיין רלוונטית לחיים שלהם, מעזה לחבק אותם - והדלת נטרקת
ליאת בר-און | 29.08.24
ליאת בר און
שפל המדרגה: המחסן של השכנים הוא המרחב המוגן שלנו
בדירה החדשה שלנו אין ממ"ד ולבניין אין מקלט. למה? כי יקר לנו.  מה שכן יש - זה חדר מדרגות עמוס בחפצים
ליאת בר-און | 23.08.24
פרופ' אהרן צ'חנובר
ישראל בירידה / פרופ' אהרן צ'חנובר
במדינה לא מתרגשים מבריחת המוחות ויש גם מי שמזלזל ומכריז: "שילכו, מי צריך אותם". חייבים להתריע, מדובר בסכנה קיומית, לא פחות. בלי רופאים, הייטקיסטים ומדענים, לא נוכל לשרוד כאן
פרופ' אהרן צ'חנובר | 23.08.24
אבא שלי וחבריו לגן בגרמניה, שנת 1931. זו לא תמונה שזורקים במעבר דירה ובכלל
עוברים דירה, לוקחים גיטרה, את הזיכרונות
פינוי הבית של הוריי, שבו הם גרו 50 שנה, גרם לי לחשוב אם יש בכלל ערך לאלפי החפצים שאנחנו צוברים עם השנים
אורנה ננר | 21.08.24
יפעת מנהרדט
אולי אני סופר־אמא, אבל לפעמים הייתי שמחה לסופר־אבא לצידי
בחמש לפנות בוקר התמוטטתי על רצפת חדר האמבטיה בבית המלון היפה שלנו. הייתי לבד בתאילנד עם בתי הקטנה, וזה הפחיד אותי פחד מוות  | סטטוס: גרושה
יפעת מנהרדט | 16.08.24
ליאת בר און
אני פוחדת לנסוע לרמת הגולן ולראות איך משפילים את המקום שגידל אותי
עוד לא התאוששתי מהאסון בקיבוץ בארי שהפך לבית השני שלי, ועכשיו הגיע חורבן הבית הראשון. רמת הגולן נשרפת והפיצוצים מחרישים את האוזניים. בני המשפחה שלי שעדיין שם, לפעמים בורחים, ואז חוזרים. ועוד פעם. ואין לי מה לומר להם
ליאת בר-און | 16.08.24
ליאת בר און
אני בטטה, אבל אין צורך לצעוק לי את זה ברחוב
מישהו שעבר לידי על אופניים צעק לי "בטטה". לא יודעת למה. כנראה התחשק לו. לא רצתי אחריו ולא אמרתי כלום. כי אני לא משוגעת. וגם בגלל שאין לי כוח. כי אני בטטה
ליאת בר-און | 09.08.24
ליאת בר און
במעבר הדירה פרקתי הכול, אבל בעיקר את המועקה של השנה האחרונה
התרוצצתי ברחבי הדירה החדשה כמו רומבה על ספידים. לא נחתי ולא רציתי לנוח. הקאתי ממני את כל הלחץ מהמצב של המדינה ומהמצב של עצמי. אם הכול מסביבי תקוע, לפחות אהיה בתנועה
ליאת בר-און | 02.08.24
אורנה ננר
היציאה שלי לפנסיה לוותה בקשיים, אבל גם בתחושת שחרור מסחררת
אחרי יותר מ־40 שנות עבודה - סוף־סוף אני אדונית לעצמי. יש לי זמן, אף אחד לא רץ אחריי. אפילו לא אני
אורנה ננר | 01.08.24
ליאת בר און
תשע שעות ביליתי במיון. לפחות היה שם מזגן
בסרטי קולנוע אנשים מגיעים למיון בבגדים קרועים ואז מדממים לחיקו של רופא שרירי. במציאות הגעתי למיון עם בורקס חצי אכול וכפכפי אדידס ולקחתי מספר וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי
ליאת בר-און | 26.07.24
עגלה עם סוסה, תל־אביב 1949
תגידי, אמא, כשהיית קטנה נסעתם בכרכרות?
לא, אבל המולת הרחוב - עם צלצולי עגלת הנפט, קריאות ה"אלטע זאכן" ונקישות פרסות הסוסים - עדיין ערבה לאוזניי
אורנה ננר | 25.07.24
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
ספורטכדורגל ישראליכדורגל עולמיעיתוןארצות הבריתכדורסל ישראליבנימין נתניהוצה"לחרבות ברזלחדשות