הביקורת על התנהגותם של תיירים זרים בתאילנד, ובפרט ישראלים, מקבלת כעת ביטוי גם ברחובות פוקט. אחרי שורה של תקריות ודיווחים שהעלו את הנושא לסדר היום המקומי, תושבים באי דורשים מהרשויות להחמיר את הפיקוח על המבקרים – ואף לקצר באופן דרמטי את משך השהייה המותר לישראלים.
הדרישה הועלתה ביום שישי במסגרת מחאה שנערכה בפאטונג, מוקד התיירות המרכזי בפוקט. לפי הדיווחים המקומיים, כ-150 בני אדם השתתפו באירוע וקראו לתיירים ולזרים המתגוררים באי לכבד את החוק, התרבות והזכויות של התושבים.
בפורום שקדם למחאה נטען כי חלק מהישראלים המגיעים לתאילנד אינם מגיעים למטרות תיירות בלבד, וכי יש צורך לוודא שהנכנסים למדינה הם "תיירים אמיתיים". המשתתפים טענו גם כי חלק מהמבקרים מתארחים במקומות זולים, צורכים בעיקר בחנויות נוחות ומתנהגים באופן שנתפס בעיני המקומיים כמתנשא או כמזלזל בחוק.
חשוב להדגיש: זו אינה החלטה של ממשלת תאילנד להגביל ישראלים ל-15 יום, אלא דרישה שהעלו תושבים מקומיים. עם זאת, היא מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד מבחינת מדיניות הכניסה לתאילנד.
המחאה מגיעה ימים ספורים לאחר ששר התיירות והספורט של תאילנד הזהיר כי הרשויות לא יהססו לשלול ויזות ואף לגרש תיירים שיפרו את החוק או יגרמו להפרות סדר. בדיווחים בתקשורת המקומית על דבריו הוזכרו במפורש גם קבוצות של תיירים ישראלים. במקביל, קבוצה אזרחית בשם "Impatient Thais" פנתה לשגרירות ישראל בבנגקוק וביקשה להגביר את המודעות בקרב ישראלים לצורך לכבד את החוק, המנהגים והתרבות המקומיים.
לפי נתוני רשות התיירות התאילנדית בפוקט, ביולי 2026 הגיעו לאי 16,152 ישראלים – עלייה של 52.43% לעומת יולי 2025. בהשוואה ליולי 2019, לפני הקורונה, מדובר בזינוק של יותר מ-1,200%.
הנתונים מציבים את ישראל כאחד משוקי התיירות הצומחים ביותר בפוקט דווקא בתקופה שבה האי מתמודד עם ירידה קלה במספר המבקרים הכולל. בין ינואר ליולי הגיעו לפוקט יותר מ-8 מיליון תיירים, בעוד שההכנסות מתיירות הסתכמו בכ-311 מיליארד באט.
תיירים ברחוב בנגלה, מוקד חיי הלילה המרכזי בפאטונג
(צילום: kitzcorner / shutterstock)
גם ברמה הארצית ישראל נחשבת לשוק משמעותי עבור תאילנד. רשות התיירות התאילנדית צופה כי ב-2026 יבקרו במדינה יותר מ-442 אלף ישראלים, שצפויים להכניס לכלכלה התאילנדית כ-43.9 מיליארד באט. על פי נתוני הרשות, ישראלים שוהים בתאילנד בממוצע כ-19.2 ימים ומוציאים כ-99,350 באט במהלך ביקור.
המחאה המקומית משתלבת בדיון רחב יותר שמתנהל בחודשים האחרונים בתאילנד סביב השאלה איזה סוג של תיירות המדינה רוצה למשוך – וכמה היא מוכנה להקל על כניסת זרים.
ביולי אישרה ממשלת תאילנד מתווה לקיצור תקופת השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום עבור אזרחי עשרות מדינות, ובהן ישראל, בין היתר בניסיון למנוע ניצול לרעה של ההקלות ולחזק שיקולים כלכליים וביטחוניים. השינוי טרם נכנס לתוקף וצפוי לחול רק לאחר פרסומו הרשמי ב-Royal Gazette (העיתון הרשמי של ממשלת תאילנד — המקבילה התאילנדית ל"רשומות" בישראל - א"א). הדרישה שנשמעת כעת בפוקט – 15 יום לישראלים – מחמירה בהרבה מהמתווה הארצי.
לצד הביקורת המקומית, יש לתיירות הישראלית חשיבות כלכלית ברורה עבור תאילנד. על פי רשות התיירות התאילנדית, 93% מהמבקרים הישראלים הם תיירים עצמאיים או נוודים דיגיטליים, והרשות מגדירה את ישראל כשוק בעל פוטנציאל גבוה.
גם הרשויות התאילנדיות מדגישות כי הבעיה אינה הלאום של התיירים אלא הפרת החוק. בחודש האחרון, למשל, בכיר במשרד הפנים התאילנדי הדגיש במהלך ביקורת בפוקט כי כל זר שנמצא על אדמת תאילנד מחויב לציית לחוק המקומי, ובמקביל הורחבה בדיקה של מאות עסקים באי שנחשדו בסיכון להפרת חוקי הפעילות העסקית של זרים.
המסר מהרחובות בפוקט ברור: לצד החשיבות הכלכלית של התיירות הישראלית, גוברת בקרב חלק מהתושבים הדרישה לפיקוח הדוק יותר על המבקרים – דווקא בזמן שמספר הישראלים המגיעים לאי ממשיך לזנק.
